משרד הבריאות ממליץ לאסור קנאביס רפואי לעישון תוך שלוש שנים

ועדה מיוחדת של משרד הבריאות הגישה היום (ראשון) המלצות מרחיקות לכת בנושא קנאביס רפואי: להפסיק בהדרגה את השימוש והשיווק של קנאביס לעישון בתוך שלוש שנים, להעביר את כל האחריות לקופות החולים, ולנקוט זהירות יתרה בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה. ההמלצות מגיעות בדיוק עשור לאחר שישראל הסדירה את השימוש הרפואי בקנאביס, ובשלב שבו היא הפכה למעצמת צריכה עולמית של החומר.

הוועדה, שפעלה בהנחיית מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ובראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד, קיימה שישה מפגשים ממושכים שחלקם ארכו שעות רבות. לישיבות הוזמנו מטופלים, נציגי איגודים מקצועיים וחברות עסקיות. "ניסינו לעבוד בוועדה בצורה הכי רגישה ולא להיחשף להשפעות פוליטיות", אמר ד"ר בודנהיימר.

הנתונים שאספה הוועדה חושפים מגמה חריגה. מספר בעלי הרישיונות לקנאביס רפואי זינק מ-33 אלף ב-2019 ל-140 אלף כיום, עלייה של יותר מפי ארבעה. 87% מהצרכנים משתמשים בתצורת עישון, ו-98% מהרכישות ברישיון הן עישון. 88% מהרישיונות הם לריכוזי THC גבוהים, ו-62% מהצרכנים צורכים יותר מ-30 גרם. ד"ר בודנהיימר אמר כי "ישראל נמצאת בקצה העליון של שימוש רווח בתצורת עישון" בהשוואה למדינות אחרות שבהן קנאביס רפואי מאושר.

ההמלצה המרכזית לאסור את תצורת העישון נובעת מעמדה עקרונית: עישון אינה דרך מתן רפואית מקובלת. הנימוקים הם שהמינון והספיגה אינם אחידים בעישון ולכן לא ניתן לבקר את הטיפול כראוי, ועישון מעודד התנהגות המסכנת את בריאות הציבור. ד"ר בודנהיימר הסביר כי "בתוך משאף יודעים כמה בדיוק המטופל שאף לעומת תפרחת ועישון שבהם אי אפשר להבין מה קורה שם. הכוונה היא לא לפגוע בפרט אלא לייצר תחליפים בזמן הזה". בתקופת הביניים, עד לאיסור המלא, עישון יותר רק במקרים חריגים ומנומקים ובאישור אישי של מנהל בכיר.

אחת ההמלצות הרגישות ביותר עוסקת בטיפול בפוסט-טראומה, שהיא יחד עם כאב והתוויות אחרות מהווה יותר מ-85% מהצריכה. הוועדה קובעת כי יש לנקוט "זהירות יתרה" בשימוש בקנאביס בהתוויה זו. לפי המחקר הקיים, כפי שהעלה גם ה-FDA והמועצה הלאומית לפוסט-טראומה, "הנזק ארוך הטווח מוכח ואילו התועלת אינה מוכחת מספיק, וקיים סיכון משמעותי וחמור לפגיעה בחזרה לתפקוד". עם זאת, הוועדה אינה מבקשת לבטל את ההתוויה לחלוטין. היא מציינת כי ייתכן שהקנאביס יועיל לתסמינים ספציפיים בלבד, כגון חוסר שינה, אי-שקט ניכר ופלשבקים, וזאת רק לצד מעקב הדוק וטיפול נוסף כמו פסיכותרפיה.

ד"ר בודנהיימר ציין כי חברי הוועדה לא היו תמימי דעים בנושא הפוסט-טראומה, אך הגיעו להסכמה שהמחקר הקיים אינו מאשש דיו את ההצדקה לטיפול. "היו ויכוחים לא פשוטים, אבל כולם היו תמימי דעים שאין מחקר שיכול להראות בצורה מספיק טובה לשימוש בלעדי בפוסט טראומה", אמר. הוועדה מזהירה מסכנות של התמכרות, פסיכוזה וחרדה, וציינה כי קיים סיכון של יותר מ-20% לפתח התמכרות גם בקרב המשתמשים לצרכים רפואיים.

נושא ההתמכרות מקבל מקום מרכזי בהמלצות. הוועדה ממליצה שבתחילת כל טיפול ימלא הרופא עם המטופל שאלון לזיהוי סיכון להתמכרות. כמו כן, הוועדה מגדירה שורת סימני אזהרה ברורים שעל הרופא לזהות: שימוש במקביל בתרופות בעלות פוטנציאל התמכרות, לחץ חוזר ונשנה לגבי מתן המרשם, החלפת רופאים תכופה, עלייה מתמדת במינונים, ועלייה בריכוזי THC. ד"ר בודנהיימר הזהיר כי "בציבור רווחת אמונה שקנאביס הוא טיפול קסם - וזה לא המצב".

המלצה מרכזית נוספת היא העברת כלל הטיפול בקנאביס רפואי לאחריות קופות החולים. לפי ההמלצה, אישור וניפוק הקנאביס יבוצעו בידי קופת החולים המבטחת בלבד, שתידרש גם לבצע מעקב אחר השפעות הטיפול. הוועדה ממליצה לתת לקופות תקופת היערכות של כשנה. כיום, חלק ניכר מהרישיונות ניתן מחוץ למסגרת הקופות, דבר שמקשה על מעקב ובקרה. רק 15% מהצריכה עברו עד כה לקופות החולים. ד"ר בודנהיימר הסביר כי המעבר ממכלול הרישיונות למרשמים "הוא הליך מבורך" ולא כישלון, אלא "חלק מתהליך מדורג".

הוועדה ממליצה גם על שינויים במעקב אחר המטופלים. חידוש מרשם מעבר לחצי שנה יחייב ביקור פיזי אצל הרופא הממליץ ואישור של רופא מאשר נוסף. הוועדה ממליצה גם על ברירת מחדל של מינונים נמוכים ככל האפשר וריכוזי THC נמוכים ביחס ל-CBD, בניגוד מוחלט למגמה הנוכחית. בנוסף, מומלץ להכניס לימוד מסודר בנושא קנאביס בכל שלבי ההכשרה במקצועות הבריאות, ברפואה, בסיעוד וברוקחות. הקלות מסוימות יישקלו לגבי בני 75 ומעלה ולחולים עם מחלה חשוכת מרפא שתוחלת חייהם אינה עולה על חצי שנה.

הרקע להקמת הוועדה הוא העלייה החדה בשימוש בקנאביס רפואי מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", על רקע העלייה בכאב, חרדה וטראומה בציבור הישראלי. משרד הבריאות הדגיש כי "לא יילקח טיפול ממי שזקוק לו, אך יובטח כי טיפול זה ניתן בצורה הנכונה והבטוחה ביותר". לאחר הגשת ההמלצות צפויים להתקיים דיונים ועבודת מטה במשרד לבחינת שלבי היישום.