הכנסת חוזרת השבוע מהפגרה, וחוק הגיוס חוזר לעמוד במרכז הפוליטיקה הישראלית. אבל נתון אחד שפורסם לאחרונה עשוי לשנות לגמרי את כל חישובי הבית הלבן בירושלים: 94%-95% ממצביעי גוש הימין ימשיכו לתמוך במפלגות הקואליציה גם אם חוק הגיוס יעבור. זה לא ניחוש, זה נתון מסקר שנמסר על ידי שלמה פילבר, איש אמון של בנימין נתניהו לשעבר.
פילבר עשה את החשבון עד הסוף: בקרב המתלבטים, רק 18% אמרו שהעברת החוק תשפיע על הצבעתם. כלומר, הנזק הכולל לגוש ממצביעים שיברחו בשל החוק מסתכם בפחות מחצי אחוז. פחות מחצי אחוז. זהו המספר שסביבו נבנה כל הדיון הפוליטי של שנתיים וחצי האחרונות.
אבל הנה ה"הפוך": ינון מגל, קול בולט בצד הדתי-לאומי, מזהיר שהמשוואה עובדת גם הפוך ובצורה מסוכנת יותר. "אם החוק לא יעבור, יהיה שבר גדול בגוש", אמר מגל. "להערכתי הרבה חרדים לא יצאו להצביע, וזה יפורר את הגוש, ואז זה יכול להוביל לכך שנפסיד בבחירות." ההערכות מדברות על כמות דומה של חרדים שיישארו בבית לעומת אותם מתלבטים שיברחו, אבל עם אפקט הרבה יותר מוחשי על תוצאות הבחירות.
מגל לא מסתפק באזהרה אלא מציג גם נימוק מעשי: "בלי הסכמה של הרבנים הראשיים וגדולי הדור, חרדים לא יתגייסו. לכן חייבים להעביר את החוק הזה, שאמור בסופו של דבר לגייס כחצי מהחרדים." לדבריו, זהו החוק היחיד שיכול לגרום לתהליך גיוס אמיתי, עם גיבוי הלכתי מהרבנים, שבלעדיו כל הדיון הוא נייר.
את האנלוגיה הוא מנסח בצורה חדה: "אני ממשיל את זה למישהו שרוכב על אופניים. ארבע שנים שאנחנו מדברים על החוק הזה, מדוושים. אבל אם נפסיק לדווש - אנחנו ניפול." לדבריו, לנתניהו אין ברירה: "יש עוד הרבה זמן עד הבחירות. לא למצמץ, בכל הכוח."
הנתונים מאפשרים לקרוא את הסיפור אחרת לגמרי ממה שהוצג לציבור עד כה. יותר משנתיים וחצי השתמשו גורמים פוליטיים מהאופוזיציה בחוק כקרדום לחפור, בתקווה שיטיל טריז בקואליציה. תחילה חשבו שיוכלו דרכו להקדים בחירות, ואחר כך פנו לאסטרטגיה של קניית קולות מצביעים שיתאכזבו מנתניהו. הסקר של פילבר מחסל את שתי התקוות האלה בבת אחת.
לצד הדיון הפוליטי הצרוף, אורית סטרוק מציפה את השאלה הרחבה יותר. לדבריה, המחלוקת על חוק הגיוס נוגעת בשורשי האמונה ובשאלות יסוד: "מהי תורה? מהי מדינת ישראל? מהו הדור הזה שאנו זוכים לחיות בו?" סטרוק מודה שהיא אינה מסכימה עם הפטור מגיוס, אבל מציעה נקודת מבט פרגמטית: יש לחוקק חוק שהחרדים יכולים לחיות איתו, לא כי זה צודק לשיטתה, אלא כי "זו הדרך היחידה המועילה לתת לצה"ל את כח האדם הנדרש לו."
בינתיים, בשטח, חיילי גדוד חשמונאים כבר חוזרים מפעילות מבצעית בלבנון. ובמקביל לוויכוח הפוליטי, מי שממשיך לעשות - בשקט, בלי כותרות - הם ינון מגל, דוד זיני ואבינועם אמונה. אלה הם האנשים שגייסו בפועל את מספר החרדים הגדול ביותר לצה"ל בשנתיים האחרונות, לא דרך חוק ולא דרך כנסת אלא דרך עבודה אישית, יחסי אמון ומגע ישיר עם הקהילה.
השבוע, כשהכנסת חוזרת ומחדשת את הדיון בחוק, נתניהו נאלץ לקבל החלטה קשה. לפי הניתוח של פילבר, הפחד מאיבוד מצביעי ימין בגלל החוק מוגזם. הפחד האמיתי צריך להיות הפוך: שדיכוי ההצבעה בקרב הציבור החרדי, שלא ירגיש שנלחמו עבורו, יהיה הדבר שיהפוך את הבחירות הבאות לאסון עבור הגוש.
שבוע הפגרה הסתיים, חוק הגיוס חוזר לסדר היום, ועכשיו כל הקלפים על השולחן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה