S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל A למרות המלחמה

חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A והותירה את תחזית הדירוג על "יציבה". ההודעה פורסמה במוצאי שבת ומהווה את החלטת הדירוג הראשונה שמתקבלת מאז סבב הלחימה הישיר מול איראן בסוף פברואר. ההחלטה התקבלה למרות מצב המלחמה, אי הוודאות מול איראן וחיזבאללה, והאתגרים הפיסקליים המשמעותיים שעמם מתמודד המשק.

החלטת S&P מתבססת על הנחת יסוד מרכזית: הסכמי הפסקת האש בין ישראל לחמאס ובין ארה"ב לאיראן יחזיקו מעמד ברובם, ובכך יצמצמו את סיכוני הביטחון המיידיים. בהיעדר הסלמה צבאית רחבה נוספת, כך מעריכים כלכלני הסוכנות, ההשלכות המאקרו-כלכליות יהיו מוגבלות והמשק הישראלי יתחיל להתאושש מהמחצית השנייה של 2026. עם זאת, הסוכנות מדגישה כי הסיכון הגיאופוליטי נותר גבוה והיא תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות.

מבחינה מאקרו-כלכלית, התמונה שעולה מהדוח מורכבת. ברבעון הראשון של 2026 התכווץ התוצר המקומי הגולמי הריאלי בשיעור שנתי של כמעט 10% בעקבות המלחמה. למרות זאת, S&P צופה צמיחה של 3.1% לאורך השנה כולה, והתאוששות של 5.9% בשנת 2027. תחזית זו פסימית יותר מזו של בנק ישראל לגבי 2026, אך אופטימית יותר לגבי 2027. מקור הצמיחה הצפויה, לפי כלכלני הסוכנות, הוא שחרור אנשי המילואים חזרה לשוק העבודה, הקלה במחסור בהיצע ועלייה באמון הצרכנים והעסקים. עם זאת, הם מזהירים כי גם לאחר ההתאוששות, התוצר הלאומי צפוי להישאר מתחת לקו המגמה שבו נמצא המשק ערב אירועי 2023.

הצד הפיסקלי הוא הנקודה החלשה ביותר בדוח, וקיבל ציון הנמוך ביותר מבין כל הקטגוריות שנבדקו. הגירעון צפוי לעמוד על 6.0% מהתמ"ג ב-2026 ולרדת ל-4.7% בלבד ב-2027, וזאת על רקע רצף של ארבע שנים של גירעונות גבוהים. הסיבה המרכזית היא שהוצאות הביטחון התייצבו ברמה של מעל 7% מהתמ"ג. הסוכנות ציינה כי הגירעון היה גבוה אף יותר ללא הכנסה חד-פעמית ממסים בעקבות עסקת הענק של גוגל ורכישת חברת Wiz תמורת 32 מיליארד דולר.

S&P מצביעה גם על בעיה מבנית בצד ההכנסות: יחס ההכנסות ממסים מהתמ"ג בישראל עומד על כ-37%, מהנמוכים בקרב הכלכלות המפותחות. בנסיבות אלה, כיוון שההוצאה האזרחית כבר עתה מצומצמת, הסוכנות מעריכה שכל ניסיון עתידי לאיזון תקציבי ייאלץ להתבסס בעיקרו על העלאת מסים ולא על קיצוץ בשירותים. גורם לחץ נוסף שמוזכר בדוח הוא החשש מפני שחיקה הדרגתית בסיוע הביטחוני האמריקאי, שעלולה להוסיף נטל פיסקלי. בסך הכל, החוב הציבורי נטו צפוי לטפס ל-68% מהתמ"ג עד סוף העשור, רחוק מהתחזיות המוקדמות שצפו ירידה אל מתחת ל-55%.

לצד הביקורות, S&P מציינת לחיוב מספר גורמים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל זוכה לשבחים, ובפרט הירידה באינפלציה לרמה של 1.8%. מבנה החוב הישראלי נחשב איתן, כאשר רובו מוחזק במטבע מקומי ובטווחים ארוכים. הסוכנות גם מדגישה את עוצמת הכלכלה הישראלית הנשענת על מגזר הייטק חדשני, ייצוא שירותים חזק ויתרות מט"ח גבוהות.

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, בירכה על ההחלטה ואמרה: "ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות תומכות בירידה ברמת הסיכון המיידי, ואישור הדירוג בעת הזו משקף את האמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית וביכולתה להתמודד גם בתקופות מורכבות". עבאדי-בויאנג'ו הוסיפה כי "השילוב בין ביצועים פיסקליים חזקים, שווקים פיננסיים יציבים וכלכלה חדשנית ומגוונת ממשיך לחזק את אמון המשקיעים בישראל", וכי משרד האוצר ממשיך לפעול לשמירה על המסגרות הפיסקליות ולניהול זהיר של החוב הממשלתי.

חשוב להציב את ההחלטה בהקשר הרחב. מאז פרוץ המלחמה, ישראל עברה שתי הפחתות דירוג שכללו גם תחזית שלילית. השינוי לתחזית יציבה בוצע כבר בנובמבר 2025, ואישור הדירוג הנוכחי מגבש את השינוי הזה. בהשוואה לחברות הדירוג האחרות, התמונה מורכבת יותר: חברת פיץ' פרסמה בסוף מרץ דירוג A לישראל אך הותירה את התחזית על "שלילית", וחברת מודי'ס, שדירגה את ישראל ב-Baa1 עם תחזית שלילית, צפויה לפרסם בקרוב עדכון נוסף ומסרה בעבר כי העלאת דירוג תותנה ביישום ההסכם עם חמאס.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם ישראל תוכל לעמוד בנתיב ההתאוששות שמתאר S&P. הדוח ברור בעניין אחד: כל הסלמה ביטחונית מחודשת, פגיעה בהסכמי הפסקת האש, או כישלון בבלימת הגירעון עלולים להוביל להפחתת דירוג. ניהול ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, לצד הצורך לשקם את הצמיחה ולטפל בגירעון, יהוו את המבחן המרכזי לניהול הכלכלי של ישראל בשנים הקרובות.