היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דרשה הבוקר מבית המשפט העליון לבטל את מינויו של רומן גופמן לראש המוסד. בעמדה חריפה שהגישה לבג"ץ היא קבעה כי "החלטת ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט", וכי "פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר מידותיו של גופמן", וכי "אין מנוס מהתערבות בית המשפט בהחלטת ראש הממשלה וקבלת העתירות".
כעת מתברר כי חלק מהבסיס לעמדה זו הגיע ממקום בלתי צפוי: ראש המוסד דוד ברנע שלח ליועצת המשפטית מכתב חסוי ומהותי בנושא מינויו של גופמן, שנמסר לוועדה לבחינת טוהר המידות. בהודעתה הבהירה היועמ"שית כי עמדתה "נסמכת בין היתר על חומרים חסויים" - וכעת מתברר שחלק מאותם חומרים הם המכתב שהעביר ברנע. על פי הדיווחים, המכתב פנה ישירות ליועמ"שית מבלי לתאם זאת לכאורה עם הממשלה ששלחה אותו.
זו עמדה יוצאת דופן. היועמ"שית לא רק נמנעת מלהגן על המינוי - היא מבקשת במפורש לפסול אותו. המשמעות המעשית: הממשלה מוצאת את עצמה בלי ייצוג משפטי לצד גופמן, כשבג"ץ דן בעתירות שהוגשו נגדו.
לפי העמדה שהוגשה, הפגמים במינוי הם מהותיים ורחבים. בהרב-מיארה ציינה כי ליקויים נפלו "הן במישור ההליך, התשתית העובדתית והמסקנות" - כלומר לא רק שהתהליך היה פגום, אלא שגם הנימוקים שעליהם התבסס המינוי לוקים בחסר.
פרשת אלמקייס היא הסלע שעליו מועד המינוי. הפרשה עוסקת בהפעלת אלמקייס, ומעורבותו של גופמן בה היא שעומדת במרכז הביקורת על טוהר מידותיו. פרטים מלאים על מהות הפרשה לא נחשפו לציבור בשל אופיה הביטחוני, אך ברור כי החומר שעמד בפני היועמ"שית הספיק לה כדי לנקוט עמדה חד-משמעית.
התגובה מהקואליציה הגיעה מהר ובחריפות קיצונית. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "גלי, בטהרן מוחאים לך כפיים. הם לא היו יכולים לחלום על בעלת ברית טובה ממך. בזמן שגיבור ישראל רומן גופמן נלחם באויב, גלי נלחמת במדינת ישראל ומסכנת את ביטחונה". אותו ניסוח מדויק, כמעט מילה במילה, השתמש בו גם סגן השר אלמוג כהן שהוסיף: "מפלגת היועצת המפוטרת ומפלגת בג"ץ אינם רלוונטיים ונדרש להתעלם מהחלטותיהם הפוליטיות".
השר זאב אלקין הציג קו תקיפה שונה, לא רק רגשי אלא מהותי. "התנגדות היועמ"שית בבג"ץ למינוי רומן גופמן לראש המוסד זאת שערוריה שאסור לשתוק מולה", אמר. "לפי הגישה שהיא מציגה, הסתמכות על התנגדות השופט גרוניס, גם המינוי שלה עצמה דינו להיפסל". אלקין הוסיף: "מה ההבנה שלה בסוגיות ביטחוניות והדרישות המקצועיות לתפקיד ראש המוסד?! האחריות על תוצאות המינוי היא על ראש הממשלה, הקבינט והממשלה, ולכן דעתה האישית לא מעניינת". אלקין סיים בנימה אישית חריגה: "גלי תתביישי בזריקת רפש על מי שתרם למדינת ישראל ולביטחונה כל כך הרבה. במה את תרמת? כדאי לך למשוך חזרה את חוות הדעת הבזויה שלך ולא להתבזות מול בית המשפט ומול הציבור".
ביום שישי כבר הגיש ראש הממשלה נתניהו את תגובתו לעתירות, ובחר בשפה תקיפה לא פחות. נתניהו טען כי סבירות החלטתו כראש ממשלה עדיפה "עשרות מונים" על פני זו של בית המשפט, וכי מדובר בהחלטה "הרת גורל שאין לבג"ץ כלים להעריכה". לדבריו, הוא מכיר את גופמן מכלי ראשון ומשוכנע כי הוא המועמד המוכשר ביותר "בעת מלחמה", וכי "מידותיו נסרקו במסרקות של ברזל ונמצאו טהורות". בנקודה שעשויה לעורר גלים בבית המשפט, כתב נתניהו כי גם אם היה נמצא פגם בטוהר המידות של מועמד, בסמכות ראש הממשלה לשקול אותו אל מול יתרונותיו המקצועיים - אם כי מיהר לסייג ולהדגיש כי במקרה של גופמן לא נמצא פגם כזה.
המהלך של ברנע חריג בעוצמתו. ראש המוסד הוא גורם ביצועי הכפוף לרשות המבצעת. כאשר הוא שולח מכתב חסוי ליועמ"שית, שמנוגדת למדיניות הממשלה בסוגיה, ומכתב זה הופך לבסיס לעמדה שמבקשת לפסול מינוי שנתניהו קידם, עולה שאלה לגיטימית: למי נאמן ברנע בסוגיה הזאת? השופטים שידונו בגורל המינוי עשויים לעיין בתוכן שהגיע ישירות מראש המוסד, מבלי שהציבור - ובכלל זה ראש הממשלה שיזם את המינוי - יודע מה נכתב בו.
גופמן עצמו הוא דמות ותיקה בקהילת המודיעין הישראלי. מינויו לראשות המוסד היה אמור לאשר את המשך הקו המבצעי של הארגון. נתניהו קידם את המינוי, אך כעת מתבהר שההתנגדות לא הגיעה רק מגורמים חיצוניים - אלא גם מבפנים, מתוך מערכת הביטחון עצמה, ובדרך שלא הייתה גלויה לציבור.
העתירות נגד המינוי הוגשו עוד קודם לכן, אך עמדת בהרב-מיארה שינתה את תמונת הכוחות באופן דרמטי. עד היום ניתן היה לראות בעתירות ניסיון של גורמים חיצוניים לעצור מינוי לגיטימי. כעת, כשהיועמ"שית עצמה מצדדת בביטולו ונסמכת על חומרים שהגיעו מראש המוסד, הכפות הוטו.
הדבר בולט במיוחד לאור ההיסטוריה של יחסי בהרב-מיארה ונתניהו. הממשלה ביקשה בעבר לצמצם את סמכויות היועמ"שית, ועמדתה היום מחדדת בדיוק מדוע שאלת הסמכות הזו חשובה - כי כשהיועמ"שית מחליטה לפעול, ההשפעה היא מיידית ומוחשית.
השאלה שנותרת פתוחה היא מה בדיוק כתב ברנע, ומה הייתה הסיבה שפנה ישירות ליועמ"שית ולא דרך הדרגים הרשמיים של הממשלה. האם היה זה תיאום עם גורמים נוספים? האם מדובר במהלך עצמאי? ועד כמה ידעו הגורמים הבכירים במשרד ראש הממשלה על הפנייה?
בגורמים קרובים לגופמן לא נמסרה עד כה תגובה רשמית לעמדת היועמ"שית. גם מהמוסד עצמו לא הגיעה כל הודעה, דבר שאינו מפתיע בהתחשב באופי הארגון. גורמים הקרובים לנושא לא הגיבו אף הם לשאלות האם נתניהו ידע מראש על פנייתו של ברנע ליועמ"שית.
בית המשפט העליון ידון בעתירות בהרכב שיקבע בהתאם לחומרת הסוגיה. עמדת היועמ"שית אינה מחייבת את השופטים, אך בפועל קשה לבית המשפט להתעלם מהמסר שמשדרת היועצת המשפטית לממשלה כשהיא מבקשת בעצמה לפסול מינוי שביצע ראש הממשלה - ועושה זאת תוך הסתמכות על חומרים שהעביר ראש המוסד ישירות לידיה.
כעת הכדור עובר לבג"ץ, שיצטרך להכריע האם מינוי גופמן לראש המוסד יעמוד - או יצטרך נתניהו לחפש שם חדש לאחד התפקידים הרגישים ביותר במדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה