בנט לזוהר: "קמפיין על דם הנרצחים - לא תצליחו לברוח"

בית המשפט העליון דן היום (ראשון) בעתירות שהגישה תנועת איכות השלטון, הדורשת להפסיק את חקירת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לגבי המחדלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. הדיון מתקיים בהרכב מורחב של חמישה שופטים: דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.

מחוץ לאולם התקיימה הפגנה בהשתתפות שורד השבי איתן מור ואביו צביקה מור, שהביעו מחאה על צו הביניים שהקפיא חלקית את עבודת המבקר. "באתי לפה כי אני חושב שההחלטה שבג"ץ קיבל היא החלטה לא נכונה", אמר איתן מור דקות לפני פתיחת הדיון. "החלטה לא דמוקרטית ולא מוסרית. מבקר המדינה התחיל לחקור וכמעט סיים, ובתור אחד שישב בשבי שנתיים ואנשים נרצחו מולי, מגיע לי לדעת את האמת".

גם אביו, צביקה מור, נשא דברים לפני פתיחת הדיון. "בשביל מה מדינת ישראל הקימה את מוסד מבקר המדינה? כדי שיהיה לנו גוף בלתי תלוי שיחקור את הדברים, שיעזרו אחר כך לכולנו. ואנחנו מדברים על עניינים של חיים ומוות", אמר. לדבריו, עתירות של ארגוני שמאל הביאו לכך שבית המשפט העליון עצר את עבודת המבקר.

בבסיס הדיון עומד צו ביניים שהוציא בג"ץ ב-31 בדצמבר 2025, שהורה למבקר להימנע מהמשך ביצוע הליכי ביקורת, כולל זימון אנשים למסירת גרסה, פרטים או מסמכים, וכן אסר עליו לפרסם טיוטות או דוחות. מאז, טוען משרד המבקר, נגרם נזק מצטבר ליכולת של המדינה להפיק לקחים מהאסון.

עורך הדין ד"ר מתן גוטמן, המייצג את אנגלמן בדיון, טוען כי הבדיקה הכרחית, שכן אין כיום שום גורם אחר, חיצוני ואובייקטיבי, הבוחן את המחדלים שהובילו לטבח. אנגלמן עצמו ביקש להרחיב את הרכב השופטים ולקיים חלק מהדיון בדלתיים סגורות, כדי לאפשר חשיפת חומרים מסווגים המצביעים על כשלים עמוקים.

בתצהיר שהוגש לבג"ץ נכתב כי "ישנם בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה. הציבור נחשף לתמונה חלקית כפי שנמסרה על ידי בעלי תפקידים, במקום לקבל דוחות ביקורת מלאים וסופיים הכוללים את ממצאי המבקר". לשיטת אנגלמן, כל יום של עיכוב מהווה "נזק לאינטרס הציבורי" ופרס למי שמבקשים לחמוק מדין וחשבון.

המבקר חשף גם את היקף העבודה שכבר נעשתה: למעלה מ-300 שנות אדם הושקעו בביקורות על אירועי 7 באוקטובר, נאספו אלפי מסמכים והתקיימו מאות פגישות. אנגלמן דוחה את הטענה כי ביקורתו מחליפה ועדת חקירה ממלכתית, ומציין כי המחוקק רואה בשני הכלים גורמים משלימים ולא סותרים.

נקודה מהותית שעלתה בדיון נוגעת לעיתוי: אנגלמן אמור לסיים את תפקידו ביולי 2026, ולפיכך, גם אם יתירו לו השופטים להמשיך בבדיקה, סביר שלא יספיק להשלים אותה במלואה. בחקירה פתח המבקר בתחילת 2024 והעביר לרמטכ"ל דאז הרצי הלוי רשימה של 33 נושאים לבדיקה, אולם מלכתחילה נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד הצבא.

רקע לכל הסיפור: יותר משנתיים וחצי אחרי הטבח, הממשלה מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית. ח"כ אריאל קלנר מקדם מתווה של ועדת חקירה פוליטית שחבריה ימונו על ידי חברי הכנסת, ובמקביל פועלת ועדת שרים בראשות נתניהו לגיבוש מנדט לאותה ועדה.

על רקע זה יצא ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט במתקפה חריפה על השר מיקי זוהר וקרא לדבריו "קמפיין נוסף על דם הנרצחים ב-7 באוקטובר". בנט הכריז כי בממשלה שיקים יוקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדל הטבח לעומקו. "בממשלה בראשותי נקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל הטבח. לא תצליחו לברוח יותר", כתב בנט. כרגע לא נמסרה תגובה רשמית מצד זוהר או ממשרד ראש הממשלה לדברי בנט.

הכרעת בג"ץ בשאלה האם יורשה אנגלמן להמשיך את הבדיקה צפויה להכריע לא רק את גורל חקירת מחדלי 7 באוקטובר, אלא גם לקבוע גבולות לסמכותו החוקתית של מוסד מבקר המדינה בכלל.