עמית סגל: אחוז החסימה הגבוה שקר שהרס חמש מערכות בחירות

הפרשן הפוליטי עמית סגל יוצא בסרטון שפרסם בימים האחרונים במתקפה חריפה נגד אחוז החסימה הגבוה שקיים כיום בישראל, וקורא להורידו בחזרה. "הגיע הזמן לנפץ את השקר הזה", הכריז, וטען שכל מה שנאמר בשנים האחרונות על היתרונות של רף כניסה גבוה לכנסת פשוט לא מחזיק מים.

הטיעון המרכזי של סגל הוא היסטורי ופשוט: המהלך נכשל. "זה לא מנע את חמש מערכות הבחירות האחרונות", אמר. כלומר, כל ההבטחה שרף גבוה יייצר יציבות פוליטית ויאפשר ממשלות חזקות ויציבות, התנפצה מול המציאות. ישראל סבלה מחמש מערכות בחירות תוך שלוש שנים בדיוק בתקופה שאחרי העלאת אחוז החסימה, לא לפניה.

סגל הזכיר את הרפורמה משנת 2014, שבה עלה אחוז החסימה ל-3.25 אחוזים. מי שהוביל את אותו מהלך? שלושה מהשמות המרכזיים בפוליטיקה הישראלית: בנימין נתניהו, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. שלושתם האמינו באותה תיאוריה שלפיה מפלגות גדולות יותר שוות ממשל יציב יותר. סגל טוען שהם טעו.

כדי להמחיש את הטענה, השתמש סגל בדימוי של מגדל קוביות. הוא הסביר שדווקא "אבנים קטנות ומדויקות" בונות מגדל יציב יותר מאשר קוביות גדולות ומסורבלות. כוונתו ברורה: פרלמנט שמורכב ממפלגות קטנות ומגוונות, שמייצגות ציבורים אמיתיים ומדויקים, יכול להיות יציב ויעיל יותר מפרלמנט של בלוקים גדולים שנאלצים לספוג פנימה אינטרסים סותרים.

אחת הנקודות החדות בניתוח שלו נוגעת לנזק הישיר שגרם אחוז החסימה הגבוה. הוא הזכיר את שריפת המנדטים בימין בבחירות 2019, שסביר להניח שעלתה לנתניהו את האפשרות לבנות קואליציה. הוא הזכיר גם את נפילת מרצ מהכנסת בבחירות 2022. ויותר מכך, הוא טוען שהרף הגבוה כפה על המפלגות הערביות להתאחד עם גורמים שהקצינו את השיח הפרלמנטרי, כי בלי האיחוד הן לא היו עוברות את הרף.

אבל מה שמייחד את הניתוח של סגל הוא לא רק הביקורת על העבר, אלא המסקנה לגבי מי משלם את המחיר היום. "הבעיה של ישראל היא לא קיצוניות של מפלגות קטנות, אלא סחטנות של מפלגות בינוניות", אמר בבירור. הפוליטיקאים הבינוניים, שנהנים מהמונופול שאחוז החסימה הגבוה יוצר, הם אלה שמחזיקים את השיטה בשבי, לא המפלגות הקטנות שנשארות בחוץ.

בנקודה זו פנה סגל ישירות לעולם החרדי, ועשה זאת בצורה שתעורר ויכוח פנים-מגזרי. הוא תקף את חברי הכנסת החרדים הנוכחיים וטען שהם פועלים לעיתים נגד האינטרסים של החרדים העובדים ואינם מייצגים את צרכיהם. ציבור שלם, החרדים שיוצאים לעבוד, שחלקם משרת בצבא, נשאר ללא ייצוג פרלמנטרי אמיתי כי אין סף כניסה שמאפשר להם להקים מפלגה בפני עצמם. אותו דבר, לדבריו, נכון לגורמים בחברה הערבית שמבקשים להשתלב כלכלית ולהתנגד לטרור.

הורדת אחוז החסימה, טוען סגל, לא תפצל את הכנסת לשברים בלתי-ניתנים לאיחוד. להפך, היא תאפשר "שיתופי פעולה מפתיעים בין המחנות" ותשבור מבנים פוליטיים קפואים שמזינים את עצמם ולא את הציבור. "הם היו רגילים שהם ינעלו עם מפתח את הדלת של המועדון הסגור", אמר, "הגיע הזמן לפרוץ את הדלת הזאת בבעיטה".

דבריו של סגל עשויים לאתגר לא רק את הממסד הפוליטי, אלא גם את ההנהגה החרדית המסורתית, שמחזיקה בשליטה על הייצוג הפרלמנטרי של המגזר ועלולה לראות בהורדת אחוז החסימה איום ישיר על כוחה.