היועמ"שית נגד חוק הבכירים: "הופכים שומרי סף למשרות אמון"

יום ראשון אחד, שלוש חזיתות מתוחות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה היום חוות דעת חריפה נגד הצעות חוק שיאפשרו לממשלה למנות ולהדיח את הבכירים ביותר במדינה לפי שיקול דעתה הבלעדי, ובמקביל הגישה עמדה רשמית לבג"ץ הקוראת לפסול את מינויו של אלוף-משנה רומן גופמן לראש המוסד. בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל חצי שעה לפני הדיון את הדיון בחוק לסבסוד המשכנתאות, לאחר התנגדויות של האוצר, בנק ישראל והייעוץ המשפטי.

המרכזי שבמהלכים הוא חוות הדעת של בהרב-מיארה נגד הצעות החוק בנושא מינויים בכירים, שאמורות היו לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה. על פי ההצעות, שיזם חבר הכנסת שלום דנינו מהליכוד, כל הבכירים בשירות המדינה יוחלפו אוטומטית תוך 100 ימים מהקמת ממשלה חדשה, אלא אם הממשלה תחליט להאריך את כהונתם. הרשימה כוללת שמות כבדי משקל: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד, נציב השב"ס, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, החשב הכללי ומנהל רשות מקרקעי ישראל.

המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הגיש את חוות הדעת ומיהר לא להשאיר ספק בחומרת הניסוח: "הצעות החוק מובילות לעריכת שינוי דרמטי ומרחיק לכת בהליכי המינוי והפסקת הכהונה של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה, תוך פוליטיזציה מוחלטת של המשרות האמורות והפיכתן למשרות אמון של הממשלה המכהנת". לימון אף הדגיש כי פוליטיזציה של מערכות החוק היא "סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות", וכי הצעות החוק "יאיינו כל שיקול של מקצועיות, אובייקטיביות וממלכתיות".

הסכנה המעשית שמתאר לימון חריפה במיוחד: כאשר בעלי תפקידים כמו הרמטכ"ל, המפכ"ל או ראש השב"כ יודעים שכהונתם תלויה ברצון הממשלה, הם עלולים לפעול לטובת האינטרסים הפוליטיים של מי שמינה אותם במקום לטובת הציבור. "אם לממשלה יש יועץ משפטי לממשלה במשרת אמון, רמטכ"ל במעין משרת אמון, מפכ"ל במעין משרת אמון ועוד ועוד, אזי אלה עלולים לתפקד כמשרות אמון גם במצבי קיצון או בתקופת בחירות, על כל המשתמע מכך", כתב. יוזמי החוק, מנגד, טוענים כי המצב הנוכחי מרוקן מתוכן את הכרעת הבוחר, שכן ועדות "מקצועיות" שולטות במינויים ומונעות מהממשלה הנבחרת לבחור את מי שיוציא לפועל את מדיניותה.

גם נציבות שירות המדינה הצטרפה להתנגדות. ממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שמינה אותו נתניהו עצמו, הבהיר כי ועדות האיתור והמנגנונים המקצועיים הקיימים פועלים שנים רבות ובהצלחה, ו"כמעט ולא הושמעו טענות נגד ההליכים או יישומם". לדבריו, הצעת החוק מערערת את מנגנוני האיזון שנבנו לאורך שנים ועלולה להפוך בפועל משרות מקצועיות למשרות אמון פוליטיות.

במקביל לקרב על חוק המינויים, הגישה בהרב-מיארה עמדה רשמית לבית המשפט העליון בעניין מינויו של אלוף-משנה רומן גופמן לראשות המוסד. לדבריה, נפלו פגמים מהותיים בהליך שקיימה ועדת המינוי, בתשתית העובדתית שעליה התבססה דעת הרוב, ובמסקנות שהוגבשו בעקבותיה. היועמ"שית קוראת לקבל את העתירות ולבטל את החלטת ראש הממשלה למנות את גופמן. משרד היועמ"ש קיבל מכתב סודי מראש המוסד הנוכחי, שיוגש לבית המשפט בדלתיים סגורות.

תגובות הקואליציה לא איחרו להגיע וגולשו לטריטוריה חריגה בחריפותן. השר איתמר בן גביר כתב: "גלי, בטהרן מוחאים לך כפיים. הם לא היו יכולים לחלום על בעלת ברית טובה ממך. בזמן שגיבור ישראל רומן גופמן נלחם באויב, גלי נלחמת במדינת ישראל ומסכנת את ביטחונה." גם סגן השר אלמוג כהן תקף את היועמ"שית במילים דומות, וכינה את גופמן "גיבור ישראל". השר אלקין הגיב כי "התנגדות היועמ"שית בבג"ץ למינוי רומן גופמן לראש המוסד זאת שערורייה שאסור לשתוק מולה", ואף קרא לה למשוך את חוות הדעת.

על רקע שני הקרבות הללו, נתניהו ביטל ברגע האחרון, כחצי שעה לפני שהיה אמור להתכנס, את הדיון בחוק לסבסוד המשכנתאות בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה, שיזם פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, נועדה לספק סיוע חודשי לנוטלי משכנתאות שנפגעו מגל העלאות הריבית שהחל במרץ 2022. עלות המהלך הוערכה בכ-2 מיליארד שקל בשנה, לתקופה של 5 שנים. הכלכלן הראשי, ראש אגף התקציבים ובנק ישראל שיגרו ביום שישי מכתב חריף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובו הודיעו על התנגדות מוחלטת, בטענה שהחוק מנוגד למטרה המוצהרת, עלול להעלות מחירי דיור, אינו מגובה במקור תקציבי ברור ומעודד לקיחת סיכונים בשוק המשכנתאות. גם שרת הפנים לשעבר איילת שקד, כיום יו"ר קרדן נדל"ן, כינתה את החוק "חרפה לממשלת הימין".

שלוש ההתפתחויות ביום אחד מצביעות על מתח גובר בין הדרג הפוליטי לדרגים המקצועיים והמשפטיים. הדיון בחוק המינויים צפוי לחזור לשולחן בהמשך כנס הקיץ של הכנסת, שנפתח היום ונחשב לאחרון בכהונה הנוכחית לפני הבחירות. גם עניין גופמן עובר כעת לבית המשפט העליון, כשגורמים בקואליציה חוששים מהתנגשות מוסדית חסרת תקדים בין הממשלה לעליון אם ייאות בית המשפט לקבל את עמדת היועמ"שית.