נתניהו הקפיא ברגע האחרון את חוק סבסוד המשכנתאות

הדיון בוועדת השרים לחקיקה על חוק סבסוד המשכנתאות בוטל היום (ראשון) ברגע האחרון, כחצי שעה לפני מועד כינוסה, בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצעד נעצר על רקע התנגדות חריפה ומתואמת מצד כל גורמי המקצוע בממשלה - האוצר, בנק ישראל והייעוץ המשפטי. מדובר באחד המהלכים הכלכליים-פוליטיים השנויים ביותר במחלוקת שהונח לאחרונה על שולחן הממשלה.

ההצעה, שהובלה על ידי אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו וראש המועצה הלאומית לכלכלה, נועדה לסייע למשקי בית שנטלו משכנתאות לפני גל העלאות הריבית שהחל במרץ 2022, וחוו מאז עלייה חדה בהחזרים החודשיים. לפי המתווה שנבחן, המדינה הייתה מעניקה מענק חודשי שיכסה עד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר, למשך חמש שנים. הזכאות הייתה מוגבלת לרוכשי דירה יחידה ששוויה לא עלה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע, ושהמשכנתא טרם נפרעה. עלות המהלך הוערכה באוצר בכ-1.5 עד 2 מיליארד שקל בשנה.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, שלח ביום שישי האחרון מכתב נוקב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובו הזהיר בפירוט מהסכנות הגלומות בחוק. לדבריו, "פריצת מסגרות התקציב או הסטת מקורות בעת הזו, לטובת סבסוד של קבוצה מובחנת שאינו תורם למאמץ המלחמתי או ליציבות המשק ולצמיחה, ובפרט תוך זמן קצר ממועד אישור התקציב, תהווה פגיעה באמינותה הכלכלית של הממשלה, בנקודת הזמן בה המשק משווע למסר אמין וחד משמעי של אחריות פיסקלית." אברמזון הוסיף כי ההצעה עלולה להוביל לעליית פרמיית הסיכון של ישראל ולהתייקרות עלויות הגיוס של המגזר העסקי.

מעבר לכך, אברמזון הזהיר כי סבסוד ההחזרים ייצור תמריץ הפוך לזה שמנסה הממשלה להשיג: במקום להוריד מחירי דיור, הוא דווקא יפחית את המוטיבציה של בעלי דירות למכור נכסים, ובכך יצמצם את ההיצע בשוק. גם ההשוואה לתחום הבנקאי הכאיבה: הכלכלן הראשי כינה את ההתערבות בתנאי הסכמי הלוואה פרטיים שכבר נחתמו "חסרת תקדים", וציין שהיא עלולה לפגוע במוניטין של בנק ישראל כגוף עצמאי לקביעת מדיניות ריבית.

גם בנק ישראל הצטרף לביקורת וסבר כי אין הצדקה כלכלית לזכאות, שכן היא ניתנת לאוכלוסייה שמחזיקה בנכס - ולכן ברובה חזקה יותר ממי שכלל אינו יכול לרכוש דירה. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה התמקדה בבעיית האפליה שנוצרת בין לווים: מי שנהגו זהירות בנטילת המשכנתא לא יקבלו דבר, ואילו מי שלקחו סיכונים גדולים יותר - ייהנו מסיוע גבוה יותר. שר האוצר סמוטריץ' לא התבטא פומבית, אך גורמים במשרדו הבהירו כי גם הוא מתנגד.

קולות חריפים לא חסרו גם מחוץ לממשלה. שרת הפנים והמשפטים לשעבר ויו"ר קרדן נדל"ן, איילת שקד, פרסמה ביקורת נוקבת ברשת X: "הצעה הזו רעה, רעה מאד. היא אולי נשמעת כמו עזרה לזוגות צעירים ונוטלי משכנתה, אבל בפועל היא עלולה להזיק לשוק הדיור ולציבור כולו." שקד כינתה את החוק "חרפה לממשלת 'ימין'" והוסיפה כי "מספר מצומצם של בעלי הלוואות יקבל סבסוד באופן לא שוויוני, והחשבון יוגש לכולנו - משלמי המסים."

מאור אוחנה, מנכ"ל רשת דרכנו לייעוץ משכנתאות, העלה טיעון נוסף שמחדד את הבעיה: "לווים זהירים לקחו משכנתאות הצופות פני עתיד למקרה שהריבית תעלה, ההחזר החודשי שלהם גדל אבל לא בשיעורים של מי שלקח משכנתה המבוססת ברובה על ריבית הפריים. כעת המדינה נותנת מתנה למי שלקח הלוואה ללא תכנון לטווח ארוך." לדבריו, ככל שמישהו נטל משכנתה מסוכנת יותר, כך הוא היה מקבל החזר גבוה יותר - עיוות של ממש. "מי שישלם את המחיר הוא הציבור כולו כולל חסרי דיור שנמנעו מביצוע עסקאות מסוכנות, ואין בזה היגיון", אמר.

רון נובוטני, מנכ"ל אנגלו סכסון, הוסיף זווית שוק: "סיוע לנוטלי משכנתאות עשוי להקל תזרימית על חלק ממשקי הבית, אך הוא אינו מגדיל את ההיצע, אינו מוריד את מחיר הקרקע ואינו משנה את יכולת הקנייה הבסיסית של הציבור." לדבריו, שוק דיור בריא נבנה על עסקאות שמחזיקות לאורך זמן, "לא על סבסוד שמסתיר את הסיכון."

כאן עולה שאלת המפתח: אם המטרה היא לעזור לזוגות צעירים שנפגעו מעליית הריבית, מדוע הכלי הנבחר הוא סבסוד ישיר של ההחזר ולא, למשל, מנגנוני ייעוץ, הסדרת שוק שכירות, או הגדלת היצע? התשובה, ככל הנראה, נמצאת יותר בפוליטיקה מאשר בכלכלה. ההצעה יצרה אחדות נדירה בין כלל הדרגים המקצועיים - אחדות שכנגד ראש הממשלה לא יכול היה לעמוד.

במערכת הפוליטית מעריכים כי החוק לא ירד סופית מסדר היום. הדיון נדחה כנראה כדי לאפשר בחינה מחודשת של המתווה, ריכוך ההתנגדויות, או חיפוש אחר מקור תקציבי שיגרום להצעה להישמע פחות פופוליסטית. כל עוד אין תשובות לשאלות הבסיסיות - מאיפה מגיע הכסף, מה ההשפעה על מחירי הדיור, ומדוע המדינה אחראית להחלטות לווים פרטיים - קשה לראות איך ההצעה תחצה את המשוכה המקצועית בפעם הבאה שתעלה לדיון.