בצעד שמשנה את כללי המשחק בין הממשלה לדרג הבכיר, אישרה ועדת השרים לחקיקה היום (ראשון) את הצעות החוק של ח"כ שלום דנינו מהליכוד, המסדירות מחדש את אופן המינויים בשירות המדינה. הוועדה, בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, העניקה אור ירוק לרפורמה שאם תעבור בכנסת - תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות בין הנבחרים לבין הפקידות הבכירה.
הרשימה שאושרה היא ארוכה ומשמעותית. על פי ההצעות, הממשלה הנבחרת תוכל למנות בעצמה את הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש שב"ס, היועץ המשפטי לממשלה ומשניו, מנהל מחלקת הבג"צים ומנכ"לי משרדי הממשלה. כל מי שמבין את מפת הכוח של המדינה מבין כיצד נראית הרשימה הזו.
יריב לוין לא הסתיר את שביעות רצונו. "הגיע הזמן שממשלה נבחרת תוכל לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה", אמר לוין. "זהו שלב חשוב בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות". לוין הודה גם לפורום הבכירים שפעל לגיבוש ההצעה ולח"כ דנינו על ההובלה בכנסת.
דנינו עצמו הציג את הלוגיקה שמאחורי המהלך במילים ברורות. "מטרת הצעת החוק היא לקבוע הליך סדור למינוי בכירים", הסביר. "מדובר בבעלי תפקידים המשתייכים לרשות המבצעת, וסמכות הפיטורים היא חלק אינהרנטי מסמכותה החוקתית של הממשלה לנהל את המנגנון הממשלתי". דנינו הוסיף: "האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת לאפשר לה שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי, אחרת יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות".
הטון שבחרה הכותרת שהופצה ברשתות, "על הראש של היועמ"שית", מרמז היכן נמצא לב הוויכוח האמיתי. הצעות החוק מגיעות על רקע המתח הממושך בין הממשלה לבין היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, שסירובה לייצג עמדות ממשלתיות מסוימות והתנגשויות חוזרות על סמכויות הביאו את הקואליציה להחליט שמינוי היועמ"ש לא יכול להישאר מחוץ לשליטתה.
מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר שמקדמת הממשלה מאז חזרתה לשלטון. הרפורמה המשפטית של 2023 נבלמה בגלל המחאה ופרוץ המלחמה, אך כעת, עם ממשלה יציבה יותר וסדר יום חדש, מנסה הקואליציה להחזיר את הגלגל. חוק המינויים הוא אחד מהאבנים שנחות בשקט - אך שמשקלן כבד מאוד.
המתנגדים לחוק יטענו שמה שמוצג כ"החזרת המשילות" הוא למעשה פוליטיזציה של כל שכבת הניהול הבכירה בישראל. מינוי רמטכ"ל על פי אמינות פוליטית, או ראש שב"כ שמחויב למדיניות הממשלה ולא לשיקולי מודיעין עצמאיים - אלו שאלות שהוויכוח עליהן רק עכשיו מתחיל.
כעת תועבר ההצעה לדיונים בכנסת, שם צפויה אופוזיציה ממושכת. בעולם שבו הרכב הקואליציה מוכיח את יציבותה, הדרך של החוק להצבעה סופית כנראה קצרה ממה שמתנגדיו היו רוצים להאמין.
במקביל לדיונים אלה, מתמודדת ועדת הבחירות המרכזית עם חלל ניהולי משלה. יושב ראש הוועדה, השופט נועם סולברג, הודיע לעובדי הוועדה כי עו"ד דין ליבנה ימונה לממלא מקום מנכ"ל הוועדה. ליבנה שימש עד לאחרונה כיועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, ועזב את התפקיד טרם המינוי החדש. הצורך במינוי נוצר לאחר שאורלי עדס פרשה מתפקידה כמנכ"לית הוועדה, שניהלה את הגוף בסבבי בחירות קודמים.
סולברג בחר לפתור את הבעיה מהר: במקום להשאיר את הוועדה ללא מנכ"ל פעיל עד לסיום הליך האיתור, הוא הפנה פנימה ומינה אדם שכבר מכיר את מנגנוני הוועדה מבפנים. המינוי הוא זמני בלבד - ליבנה יכהן כממלא מקום עד לתום עבודת ועדת האיתור שתמצא מועמד קבוע לתפקיד. עד אז, הוא יהיה האיש שמנהל בפועל את ההכנות לבחירות הקרובות, לרבות ניהול לוגיסטי, מינוי ועדות אזוריות, עבודה מול גורמי ביטחון ומנהל ואישור רשימות.
ועדת השרים סיימה את תפקידה, כעת עובר הכדור לכנסת. ועדת האיתור של ועדת הבחירות המרכזית טרם הודיעה על לוח הזמנים שלה, ועד להחלטתה ינהל ליבנה בפועל את ההכנות לבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה