ביום אחד, בהפרש של שעתיים, הצליחה היועצת המשפטית לממשלה לעשות שני דברים שקשה ליישב ביניהם. בשעות הבוקר פנתה לבג"ץ בבקשה דחופה לבטל את החלטת ועדת גרוניס - הוועדה למינוי בכירים - שאישרה את מינויו של רומן גופמן לראש המוסד הבא. בשעות הצהריים יצאה נגד חוק המינויים שמבקש לבטל את אותה ועדה בדיוק, בטענה שהוא "מבטל את האופי הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי".
כלומר: בבוקר - הוועדה הזו פסולה, החלטותיה צריכות להיות מבוטלות, הבג"ץ חייב להתערב. בצהריים - הוועדה הזו חיונית, ביטולה מסוכן לשירות הציבורי, חובה להגן עליה. זה לא פרדוקס תיאורטי. זה אותו יום עבודה.
ועדת גרוניס היא הגוף שאמור לרסן מינויים פוליטיים לתפקידי מפתח. ההגיון שעומד מאחוריה הוא בדיוק מה שהיועמ"שית טענה היום בהתנגדותה לחוק - שמינויים בכירים צריכים להיות מקצועיים ולא תלויי שרביט שלטוני. אבל כשאותה ועדה אישרה את מינויו של גופמן, ה"מקצועיות" פתאום הפכה לבעיה שצריך להביא לבית המשפט הגבוה לצדק.
הבקשה הדחופה לבג"ץ נגד מינוי גופמן הוגשה בשעות הבוקר. עצם הפנייה לבג"ץ אחרי שהוועדה קיבלה החלטה מלמדת שהיועמ"שית לא מקבלת את סמכות הוועדה כשהיא פועלת בכיוון שאינו מוצא חן בעיניה. ואת אותה ועדה היא מגנה שעתיים אחר כך מפני ביטול.
הסתירה הזו לא נעלמה מעיני מי שעקב אחרי היום הזה. עמית סגל וינון מגל הצביעו על התזמון המדויק של שתי ההתרחשויות. "כמעט ולא שמנו לב", נכתב - אבל ראוי לשים לב.
מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד הבא עבר את ועדת גרוניס, קיבל אישור, ולכאורה השלים את המסלול המוסדי שנועד להבטיח שמינויים כאלה יהיו מקצועיים. אם הבעיה היא בגופמן עצמו - זו שאלה לגיטימית, ומותר לערער. אבל לבוא בו-זמנית ולטעון גם שהחלטת הוועדה פסולה וגם שביטול הוועדה הוא פגיעה בשירות הציבורי - זה דורש הסבר שעדיין לא ניתן.
התמונה שמצטיירת היא של יועמ"שית שמשתמשת בכלים המוסדיים לפי הצורך: כשהוועדה מחליטה נכון - היא עמוד השדרה של הממשל התקין. כשהיא מחליטה לא נכון - צריך ללכת לבג"ץ ולדרוס אותה. הבעיה היא שאי אפשר לבנות שני הנימוקים האלה יחד. לפחות לא באותו יום ובהפרש של שעתיים.
כעת ממתינים לתגובת בג"ץ לבקשה הדחופה בנושא מינוי גופמן, ולהתפתחויות בנוגע לחוק המינויים שעתיד לעלות לדיון. שתי החזיתות פתוחות בו-זמנית - וכיצד בית המשפט יתייחס לשתיהן יקבע במידה רבה מה יקרה הן עם הרכב הנהגת המוסד והן עם מבנה ועדת המינויים בשירות הציבורי.
לא מדובר רק בסכסוך סביב מינוי אחד - אלא בשאלה עקרונית על מי קובע מתי המוסדות תקינים ומתי לא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה