ראש המוסד היוצא, דוד ברנע, נקט צעד חריג ביותר: הוא הביע בגלוי התנגדות למינויו של רומן גופמן כממשיכו בראש הארגון. ברנע טען כי לגופמן "יש בעיה משמעותית בהצבת גבולות עצמיים" - ביקורת חריפה שמופנית ישירות כלפי האיש שנבחר לנהל את אחד מארגוני הריגול הרגישים בעולם.
מדובר בצעד שקורה לעתים רחוקות מאוד בזירה המודיעינית הישראלית, שם הנוהג הוא שמפקדים יוצאים שותקים בפומבי. ברנע בחר שלא לשתוק. זו לא ביקורת מקצועית על ניסיון או על יכולות מבצעיות - זו ביקורת על אופי, על שיקול דעת, על היכולת לדעת היכן עוצרים. בתפקיד שבו טעות אחת יכולה לעלות בחיים של מקורות ושל סוכנים, זה לא פרט שולי.
גופמן, שנבחר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמוד בראש המוסד, אמור להחליף את ברנע שכיהן בתפקיד בשנים האחרונות. המינוי התקבל על רקע תקופה סוערת במיוחד עבור הארגון, שנמצא בלב המאמצים להחזרת החטופים ובמאמצי הלחימה האזורית.
ראש הממשלה נתניהו הסיר הערב את הסיווג הסודי מחוות הדעת של השופט אשר גרוניס בנוגע למינוי גופמן. המהלך נעשה, לפי הדיווחים, כדי לסכל ניסיון של היועצת המשפטית לממשלה לנהל את הדיון בבג"ץ בדלתיים סגורות, תוך שימוש בחומר המסווג כתירוץ. שעתיים לפני שנתניהו הכריז על הסרת הסיווג, פנתה היועמ"שית לבג"ץ בבקשה דחופה לבטל את החלטת ועדת גרוניס שמינתה את גופמן לתפקיד - בקשה שכללה דרישה לקיים חלק מהדיון במעמד צד אחד, בגלל החומר הסודי שהיה כלול בדוח הוועדה. נתניהו קבע שהחלק החסוי אינו מוסיף מהותית על מה שכבר פורסם, ולכן אין סיבה להסתיר אותו.
עם הסרת הסיווג, נחשפות לראשונה במלואן גם עמדותיהם של בכירי מערכת הביטחון שהופיעו בפני הוועדה - בהם הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר וברנע עצמו. שניהם נשאלו על כשירותו של גופמן לתפקיד הרגיש ביותר במערכת הביטחון, ודבריהם יכולים לשפוך אור על עומק המחלוקת בוועדה.
המחלוקת בוועדת גרוניס סובבת סביב אירוע מעברו הצבאי של גופמן כמפקד אוגדה. באותה פרשה, הופעל נער בשם אורי אלמקייס כבלוגר ברשתות החברתיות. דעת הרוב בוועדה קבעה שגופמן פעל בתום לב ולא ידע שמדובר בקטין. השופט גרוניס, לעומת זאת, כתב בדעת מיעוט שמדובר בפגם בטוהר המידות שפוסל את המינוי. המינוי עצמו אושר ברוב קולות.
השאלה שתלויה באוויר היא פשוטה: אם ראש המוסד היוצא אומר שלמחליפו יש בעיה בגבולות עצמיים, מי שמע אותו, ומה עשה עם זה? מינויים לתפקידים בכירים בקהילת המודיעין עוברים בדרך כלל בירורים מקיפים, ובדיקת רקע מעמיקה. האם האזהרה של ברנע הגיעה לאחר שהמינוי כבר נסגר, או שמא הושמעה קודם לכן ופשוט לא נלקחה בחשבון?
באותו יום שבו פנתה היועמ"שית לבג"ץ כדי לבטל את החלטת ועדת גרוניס, היא גם יצאה בהתנגדות חריפה לחוק המינויים של הממשלה, שכולל בין היתר את ביטול אותה ועדת גרוניס. לפי עמדתה, החוק "מבטל את האופי הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי". כלומר: ועדת גרוניס היא גוף שיש לשמר ולחזק - אבל החלטתה הספציפית על גופמן יש לדרוס בבית המשפט העליון. הסתירה הזאת לא נעלמה מעיני מי שעוקב אחרי הפרשה: שני הצעדים ננקטו באותו יום עצמו, בפער של שעתיים.
בממשלה ובמוסד עצמו לא נמסרה עד כה תגובה רשמית לדברי ברנע. השתיקה הזו מעניינת בפני עצמה. כשמדובר בביקורת על מינוי ביטחוני רגיש, שתיקה היא לרוב בחירה - לא היעדר תשובה.
ברנע, שניהל את המוסד בשנים שבהן בוצעו מבצעים מורכבים נגד איראן ונגד ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, ידוע כאיש שמשקל מילותיו כבד. הוא לא אדם שמדבר לחינם, ולא אחד שזורק האשמות ללא כיסוי. לכן הביקורת הגלויה שלו על גופמן אינה יכולה להיות מבוטלת כטינה אישית בלבד.
השאלה הפוליטית כאן ברורה: נתניהו בחר בגופמן. ברנע - שכיהן תחת אותה ממשלה - אומר שיש בעיה. זו לא סתם מחלוקת מקצועית. זה מצב שבו ראש הממשלה ממנה אדם שהאיש שהכי טוב מכיר את התפקיד מזהיר מפניו. מי יישא באחריות אם יתברר בדיעבד שהאזהרה הייתה מוצדקת?
הדיון בבג"ץ בעניין מינוי גופמן צפוי להתקיים בקרוב, וכעת הוא יתנהל - ככל הנראה - בפורמט פתוח, לאחר שנשמטה מהיועמ"שית הקרקע לדיון חסוי. כעת, לאחר שהחומרים יהיו גלויים לכול, יוכלו גם צוות ההגנה של נתניהו וגם הציבור הרחב לעיין בטיעונים המלאים שעמדו בפני הוועדה.
הפרשה מגלה בפעם נוספת את המתח האדיר בין הממשלה לייעוץ המשפטי, כשהפעם שני הצדדים מוצאים את עצמם נאבקים על אותה ועדה משני כיוונים מנוגדים בדיוק. ביקורתו של ברנע מציבה סירה קשה בפתח כהונתו של גופמן, ומותירה תהיות פתוחות על תהליך המינוי ועל מי שאישר אותו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה