הנשיא דונלד טראמפ שלח אזהרה חדה לטהראן: הפעולות הצבאיות נגד איראן לא הסתיימו. ההצהרה מגיעה לאחר שדבריו הקודמים פורשו בחלקים כאילו הסתיים הפרק הצבאי, ועכשיו טראמפ יוצא לתקן את הרושם.
טראמפ הבהיר בצורה חד-משמעית: "לא אמרתי שהפעולות הצבאיות נגד איראן הסתיימו. אמרתי שאיראן הובסה." הבחנה זו אינה סמנטית בלבד - היא נושאת משמעות מבצעית ברורה. הובסה אינה הושמדה, ולפי טראמפ, עדיין קיימות מטרות שטרם הותקפו.
לדברי טראמפ, למרות שאיראן ספגה מכות קשות ויכולותיה נפגעו, ישנן מטרות נוספות שנמצאות על הכוונת ועשויות להיות מותקפות בהמשך. הוא לא פירט אילו מטרות מדובר, אך ההצהרה לבדה מהווה לחץ ישיר על המשטר האיראני.
ההכרזה מגיעה בשלב שבו הדיפלומטיה עם איראן נמצאת בנקודת מפנה רגישה. כל צעד אמריקאי נסרק בדקדקנות על ידי טהראן, שמנסה להבין האם ישנו חלון הזדמנויות לפשרה או שהלחץ הצבאי ייתעצם. דבריו של טראמפ, כפי שנוסחו, נועדו ככל הנראה להשאיר את האיראנים בחוסר ודאות מוחלט.
טראמפ נוהג בעקביות לנסח את עמדותיו בצורה שמשאירה לו מרחב תמרון מרבי. ההבחנה בין "הובסה" לבין "הפעולות הסתיימו" היא דוגמה מובהקת לכך: מצד אחד הוא מציג הישג, מצד שני שומר על האיום בתוקפו. זוהי שיטת הלחץ שהוא מפעיל כלפי יריבים כבר מתחילת כהונתו.
תשובתה של איראן לדרישות טראמפ הגיעה בינתיים, ומה שהיא כוללת מדאיג את הצד האמריקני לא פחות ממה שהיא לא כוללת. לפי דיווחים מארה"ב ומלבנון, תהרן בחרה להתעלם לחלוטין מהדרישה המרכזית של טראמפ: פירוק תוכנית הגרעין והפסקת העשרת האורניום. אין בתגובה האיראנית ולו שורה אחת שמתייחסת לנושא.
במקום זאת, שלחה איראן הצעה שמנוסחת כמעט כאולטימטום: תעמדו בכל דרישותינו, ואז נדון בהורמוז. הדרישות האיראניות כוללות הסרה מלאה של העיצומים הכלכליים שהוטלו על תהרן, סיום המלחמה בעזה, וסיום הפעולות הצבאיות בלבנון. בתמורה לכל אלה, הציעה איראן שחרור הדרגתי של מיצר הורמוז, אחת מנקודות המחנק המשמעותיות ביותר לאספקת הנפט העולמית.
הניתוח של ההצעה חושף פער עצום בין מה שטראמפ ביקש לבין מה שתהרן מוכנה לשים על השולחן. הנשיא האמריקני הבהיר מראש שכל הסכם חייב לכלול ויתור איראני ברור ומוחשי בנושא הגרעין. ההצעה שהגיעה לא רק שאינה כוללת ויתור כזה, היא בכלל לא מזכירה את הנושא. לפי הדיווחים, אין בה שום התחייבות לפרק מתקני גרעין, לא חלקית ולא מלאה, וכל המנגנונים שאמריקה דרשה כתנאי לפתיחת שיחות - ובהם פיקוח בינלאומי מוגבר ועצירת ההעשרה - נעדרים לחלוטין מהטקסט האיראני.
הורמוז, שאיראן מציעה "לשחרר" בהדרגה, הוא מיצר שדרכו עובר כחמישית מסחר הנפט הגלובלי. איראן מאיימת מזה שנים לחסום אותו כקלף מיקוח, ועכשיו היא הופכת את "אי-החסימה" שלו למטבע חליפין - מה שנחשב בעיני מומחים מערביים להצעה שאינה רצינית כבסיס למשא ומתן אמיתי. ההכרזה מעלה שאלה שלא נאמרה בקול: מי בדיוק "חסם" אותו עד עכשיו? איראן מציגה את עצמה כמי שמחזיקה בכוח לסגור את המיצר, ועכשיו מציעה לא לממש את האיום הזה כתמורה לוויתורים אמריקניים, במקום לוותר בעצמה על משהו אמיתי.
בטהראן, ההצהרות מתקבלות ברצינות. האיראנים מודעים לכך שהתקיפות הקודמות פגעו במתקנים מרכזיים, ואזהרה נוספת מהנשיא האמריקאי מוסיפה לאי-הנוחות בהנהגה האיראנית. ברקע, הלחץ הכלכלי על איראן נמצא בשיא: העיצומים האמריקניים גובים מחיר כבד, הריאל התרסק, ויצוא הנפט האיראני מפוקח בקפדנות. מהצד הזה, ברור למה תהרן מעוניינת בהסרת עיצומים. מה שפחות ברור הוא מה היא מציעה בתמורה שיש לו ערך ממשי עבור ושינגטון.
הצד האמריקני טרם הגיב רשמית לתוכן ההצעה, אך מקורות מעורים בעניין הבהירו כי מדובר בתגובה שרחוקה מלהיות בסיס לשיחות אמיתיות. טראמפ עצמו הצהיר שוב ושוב שהסכם גרעין ללא פירוק ממשי אינו אופציה, ושאיראן חייבת "לבחור" בין הסכם לבין המשך לחץ כלכלי ואיומים צבאיים. כעת יצטרך הנשיא להחליט אם לדחות את ההצעה על הסף ולהגביר לחץ, לנסות לנהל משא ומתן על בסיסה על אף הפערים הגדולים, או לחכות ולראות אם תהרן תשנה את עמדתה תחת לחץ כלכלי גובר.
השיחות בין הצדדים צפויות להמשיך, אך כרגע ברור שהפערים בין מה שטראמפ דורש לבין מה שאיראן מוכנה לתת גדולים יותר ממה שאפשר היה לקוות בתחילת המגעים. טראמפ ממשיך להחזיק את האיום הצבאי על הפרק, ולמשטר האיראני אין בינתיים תשובה ברורה כיצד לפרש את כוונותיו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה