בנימין נתניהו רואה לפניו הזדמנות שאולי לא תחזור: מדינות ערב פנו אליו ישירות, והוא מאמין שניתן להרחיב ולהעמיק את הסכמי הנורמליזציה בצורה שתשנה את פני האזור. לפי הדיווחים, נתניהו מרגיש שהרגע מתקרב, ושחלון ההזדמנויות פתוח כעת יותר מאי פעם.
הפניות שהגיעו אליו ממדינות ערב הן שמניעות את האופטימיות שלו. לפי מה שנמסר, נתניהו רואה בהן פתח אמיתי לצעד דיפלומטי משמעותי, שיוכל להציב אותו בדפי ההיסטוריה לצד הסכמי אברהם שנחתמו בתקופתו.
אלא שמאחורי הדרמה הדיפלומטית מסתתרת תמונה פנימית הרבה פחות נוחה לנתניהו. לפי הדיווחים, ראש הממשלה מבין היטב שסיכוייו להרכיב את הממשלה הבאה קלושים. הוא רואה את הסקרים, מרגיש את הרחוב, ויודע שמצבו הפוליטי אינו פשוט.
בנסיבות האלה, ההצלחה הדיפלומטית אינה רק עניין של מדיניות חוץ. נתניהו שואף להגיע להסדר שיחלץ אותו ממשפטו, והישג היסטורי מסוג נורמליזציה עם מדינות ערב עשוי לתת לו קלפים שלא היו בידיו עד כה.
מדובר בשילוב שמסביר רבות מההתנהלות של נתניהו בתקופה האחרונה. האיש שמנהל במקביל מאבק משפטי, מאבק פוליטי על הישרדותו בראש הממשלה, ומאמץ דיפלומטי שאפתני, מנסה לייצר מציאות חדשה שתשנה את כל המשוואה.
הסקרים שנתניהו רואה מציגים תמונה שאינה לטובתו. הציבור הישראלי, לפחות חלק ניכר ממנו, מורה לעיתים קרובות על שינוי, ונתניהו מודע לכך. השאלה היא האם הישג חיצוני דרמטי יוכל לשנות את הרגש הציבורי, ולו באופן זמני.
כרגע לא ידוע אילו מדינות ערב ספציפית פנו לנתניהו, ומה בדיוק כולל הבסיס לדיונים האפשריים. הפרטים על טיבן של הפניות ועל עומק ההתקדמות לא נחשפו בשלב זה.
בהמשך ייוודע האם הרגע שנתניהו מרגיש שמתקרב אכן יגיע, ואם כן, האם יצליח לתרגם אותו להישג שיעזור לו הן בזירה הבינלאומית והן בבית.
הסיפור עדיין מתפתח, ופרטים נוספים על הפניות ממדינות ערב ועל האפשרויות הדיפלומטיות צפויים להתברר בימים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה