היועמ"שית תוקפת את לוין: "אי כינוס ועדת השופטים פוגע קשה בדמוקרטיה"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שני) לבג"ץ תגובה חריפה שבה תקפה ישירות את שר המשפטים יריב לוין. המסקנה שלה חד משמעית: הסירוב של לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית במינויים הוא בלתי חוקי, ומדרדר את מערכת המשפט למשבר אמיתי.

בעיקרי הטיעון שהוגשו לבית המשפט נכתב במפורש כי "מדיניות של אי-שיתוף פעולה מצד שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המינהלי". בהרב-מיארה לא עצרה שם, וכינתה את המהלך "פגיעה קשה וחסרת הצדקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, תוך שיבוש מערך הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית".

במסגרת הפנייה לבג"ץ, היועמ"שית תקפה גם את סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - הגוף האחראי על מינוי שופטים לכלל ערכאות המשפט בישראל. לשיטתה, מינוי שופטים הוא חובה חוקית ולא שיקול דעת שבו רשאי השר לנהוג כרצונו, והימנעות מכינוס הוועדה אינה אופציה לגיטימית אלא הפרה של החוק. כל עוד הוועדה אינה מתכנסת, משרות שיפוטיות רבות נותרות ריקות ותיקים נערמים ללא אפשרות לשבץ שופטים חדשים שיטפלו בהם.

הנתונים שהוצגו לבג"ץ מצמררים. כיום חסרים נשיאים לשני בתי משפט מחוזיים - בבאר שבע ובמרכז-לוד. 27 תקנים של סגני נשיאים ברחבי הארץ עומדים ריקים. 16 בקשות למינוי שופטים עמיתים ממתינות בלי מענה. ומאז ינואר 2024 לא מונה אף שופט עמית חדש, כך שמספרם במערכת קרס מ-33 ל-14 בלבד. לפי עמדת המדינה, התקציב למינויים קיים - אבל לוין פשוט לא מקדם את ההליכים.

גורמים במערכת המשפטית מציינים שהמחסור בשופטים אינו בעיה תיאורטית, אלא כבר מורגש על ידי אזרחים שתיקיהם מתעכבים, בעלי דין שמחכים חודשים ארוכים למועדי דיון, ובתי משפט שעמוסים מעל לכל יכולת. כל עיכוב נוסף בכינוס הוועדה מחמיר את המצב.

הסיבה לסירובו של לוין ידועה: הוא אינו מכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון המכהן כדין. עורך דינו, יורם שפטל, אמר בדיון הקודם שהתקיים בפברואר כי "המינוי של עמית בלתי חוקי". לטענת לוין, עמית מונה ללא חתימת קיום של נשיא המדינה וללא פרסום ברשומות כנדרש. המהלך מתפרש בגורמים משפטיים גם כניסיון להשיג מינוף פוליטי על הרכב מערכת המשפט, תוך שלוין מנצל את סמכותו כשר המשפטים וכיושב ראש הוועדה. בהרב-מיארה דוחה את הטענות הללו מכל וכל וקובעת כי "עמית הוא נשיא בית המשפט העליון המכהן כדין", וכי לפי הדין כהונת שופט מתחילה עם הצהרת האמונים ולא עם הפרסום ברשומות, שהוא בעל אופי דקלרטיבי בלבד.

טיעון נוסף של היועמ"שית מכוון ישירות אל הסתירה בהתנהלות השר: לוין עצמו המשיך לאורך כל התקופה לחתום על מינויים שדורשים הסכמה עם נשיא בית המשפט העליון, ובהם מינויים לוועדות שחרורים. לפי עמדת המדינה, זה לא מתיישב עם הטענה שהוא אינו מכיר בעמית בכלל.

בדיון שהתקיים בפברואר כבר הזהיר השופט אלכס שטיין מ"סיטואציה משברית". "כשאין נשיא וסגן נשיא זה מסכל מעצרים מנהליים", אמר שטיין, "יש לנו מספיק משברים, אנחנו לא רוצים עוד אחד. תיקים אזרחיים נדחים עד אין קץ". שטיין הוסיף שאלה חדה: "אם אין נשיא ואין סגן נשיא במחוזי, מי יעשה מעצרים מנהליים? הטרוריסט שיושב במעצר מנהלי ישתחרר הביתה?" גם השופט עופר גרוסקופף ערך בדיון הקודם חשבון עם שפטל: "אתה בטוח שכל מצביעיו של השר מרוצים מכך שהשירות לאזרח נפגע?"

העתירה הוגשה על ידי מכון "זולת", ובפברואר כבר הוציאו שלושת השופטים הדנים בה, גרוסקופף, שטיין וכשר, צו על תנאי שמחייב את לוין לנמק מדוע אינו משתף פעולה עם עמית. השאלה שעמדה אז ונותרת גם עכשיו: מה מצדיק את הסירוב לקדם מינויים אחרים, גם אם קיימת מחלוקת על עמית עצמו.

בסיום תגובתה מבקשת היועמ"שית מבג"ץ להורות ללוין לפעול בתוך פרק זמן קצר לקידום כל המינויים החסרים ולהשלמת הליכי האיוש במערכת המשפט. לוין טרם הגיב באופן רשמי לדברי היועמ"שית ולפנייה לבג"ץ. הדיון בעתירה קבוע למחר בבית המשפט העליון, ועל השופטים יהיה להחליט אם להוציא פסק דין שמחייב את השר לפעול.

בית המשפט העליון צפוי להכריע מחר אם לחייב את לוין לשתף פעולה עם עמית במינויים ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בהכרעה שעשויה להיות מהדרמטיות ביותר בעימות בין הרשויות בשנים האחרונות.