שמחה גדולה בביתו של הרב לירז זעירא: רס"ן במילואים ושליח חב"ד שאיבד את שתי רגליו בסוריה לפני כשמונה חודשים, הודיע היום (שני) על הולדת בנו השישי. "אין שיקום גדול מזה, ואין רפואה גדולה מזאת", כתב ברשתות החברתיות, כשהוא עומד על רגליו התותבות וחובק את התינוק.
הבן נולד לזעירא ורעייתו ענת בבית החולים שערי צדק בירושלים, ובא לעולם כ"אח קטן לחמשת הבנים המתוקים שלנו", כדברי האב. משקל הילוד: 3.600 קילוגרם. ארבע מתוך שש לידות המשפחה התקיימו באותו בית חולים.
בסרטון שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו, נראה הרב זעירא מחזיק את בנו ומברך את ברכת "הטוב והמיטיב". "שנזכה לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים מתוך שמחה וטוב לבב", אמר, ופנה לעוקביו: "בעזרת השם כולכם תזכו להתרפא. שיביא רפואה לכל עם ישראל ולחיילנו הגיבורים. שנזכה לשמוח בשמחות אחד של השני".
התגובות ברשת לא איחרו להגיע. "עוד חייל לרבי, בשעה טובה כמה אושר", כתב אחד. "שפע של מזל טוב", כתב אחר. אלפי מוקירים שלחו ברכות למשפחה שהפכה בשנה האחרונה לסמל של בחירה בחיים.
סיפורו של זעירא הפך ידוע לאחר פציעתו הקשה. ביומו האחרון בקו, לאחר שבעה חודשי שירות בסוריה, יצא לבדוק עירוב שדווח כי הוא פסול. בזמן שניסה לצלם עמוד של העירוב כדי להראות לרב שמילא את מקומו, החליק על רימון צה"לי שהיה מונח שם מאז הכיבוש, כחודשים שמונה קודם לכן. "שמעתי את הפיצוץ מתחת לרגלי והבנתי שמשהו קרה", תיאר.
ברגעים שאחרי הפיצוץ, כשהחל אחד החיילים לומר "שמע ישראל" לצדו, עצר אותו זעירא. "לא, לא, לא 'שמע ישראל'. אני בחיים, אני רוצה לחיות", אמר לו. "נראה לי שזו הפעם היחידה שבה חסיד חב"ד אומר ליהודי לא לומר 'שמע ישראל'. זה לא היה הטקסט המתאים אז". המשפט הזה הפך לאחד המצוטטים ביותר מתוך הפציעות של מלחמת סוריה.
מאז השיקום, לא עצר. זעירא ביקר בישיבות, בבסיסי צה"ל ובבתים של פצועים אחרים, ונשא דברי חיזוק ואמונה גם כשהשיקום הפיזי שלו עצמו עדיין לא הסתיים. לצד הקשיים הפיזיים נאלצה המשפחה להתמודד גם עם מציאות יומיומית קשה: מציאת דירה נגישה שתתאים למגבלתו.
זעירא, שמשמש שליח חב"ד בקמפוסים בירושלים ועובד עם סטודנטים, הפך לדמות שמחברת בין עולמות. הוא לוחם ורב גדודי בו-זמנית, איש חצר ומי שנרתם לשירות צבאי מתוך בחירה. הלידה של הבן השישי, שהגיעה בסיומו של שיקום ממושך, נתפסת בקרב הקהילה הקרובה אליו כאישור לנתיב שבחר.
בימים הקרובים צפויה המשפחה לקיים את טקס הברית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה