היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פנתה היום לבית המשפט העליון ומסרה לו כי שר התקשורת שלמה קרעי ממשיך להפר צו ביניים של בג"ץ. לפי הפנייה, קרעי חתם היום על צו שמרחיב את אזורי השידור של תחנות הרדיו קול חי וקול ברמה לאזור הצפון, בניגוד להוראות בית המשפט.
לפי עמדת היועמ"שית, ההחלטה של קרעי התקבלה ללא תשתית ביטחונית נדרשת. זאת, לאחר שפיקוד העורף הציג לפני בג"ץ את עמדתו בנושא ולמרות זאת בחר השר לפעול בניגוד לה.
צילום: היועמ"שיתמדובר בעימות ישיר בין שר בממשלה לבין היועצת המשפטית וערכאה משפטית עליונה. צו ביניים של בית המשפט העליון מחייב כל גורם ממשלתי, ובכלל זה שרים, לפעול בהתאם להוראותיו עד להכרעה סופית בתיק. חתימה על צו בניגוד לו מהווה, לפי הטענה, הפרה מפורשת של הצו.
קול חי וקול ברמה הן תחנות רדיו שמשדרות תכנים דתיים ומזוהות עם הציבור החרדי-לאומי. הרחבת אזורי השידור שלהן לצפון הארץ היא נושא שנוי במחלוקת ועמד בלב הסכסוך המשפטי מלכתחילה. הצד המערער ביקש מבג"ץ למנוע את ההרחבה, ובית המשפט הוציא צו ביניים שמקפיא את המהלך עד לסיום ההליך.
בלב הסכסוך עומדת גם השאלה הביטחונית. פיקוד העורף הציג עמדה בפני בית המשפט, ולפי הנטען, עמדה זו אינה מספקת את התשתית הדרושה לאישור ההרחבה. קרעי, כך עולה מהפנייה, בחר להתעלם מכך ולחתום בכל זאת.
הפנייה של היועמ"שית לבג"ץ היא צעד חריג. במקום לנסות לשכנע את השר להפסיק, בהרב מיארה העדיפה לפנות ישירות לבית המשפט ולהודיע לו שהצו שלו מופר. הצעד מגביר את הלחץ על קרעי ועשוי לגרור הליך בזיון בית משפט אם בג"ץ יחליט לפעול.
קרעי מזוהה עם מהלכים שמטרתם להרחיב את השפעת תחנות רדיו חרדיות ודתיות, ונסיונותיו נתקלו בעבר בהתנגדות משפטית. הפנייה של היועמ"שית היא חלק מדפוס חוזר: שר פועל, בית המשפט מעכב, והשר ממשיך בכל זאת. מי שצריך להחליט עכשיו האם לאכוף את הצו הוא בג"ץ עצמו.
בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מטעם שר התקשורת שלמה קרעי לפנייה. בית המשפט העליון צפוי לדון בעניין בהמשך הקרוב ולהחליט כיצד להגיב על הפרת הצו הנטענת.
צילום: שלמה קרעיבמקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הערב סרטון תוקפני שבו הוא מגן בחריפות על מינוי האלוף רומן גופמן לראשות המוסד, ומתקיף ישירות את כל מי שמנסה לעצור את המינוי. "מי שממנה את ראש המוסד זה רק ראש הממשלה. המוסד והשב"כ כפופים ישירות לראש הממשלה על פי חוק", אמר נתניהו, "ראש הממשלה הוא זה שממנה את העומדים בראשם. לא היועצת המשפטית, לא בג"צ - ולא התקשורת".
דבריו של נתניהו הגיעו בתגובה ישירה למכתב חסוי שכתב ראש המוסד היוצא דוד ברנע ליועצת המשפטית לממשלה, שבו הביע התנגדות מפורשת למינויו של גופמן. לאחר שהמכתב נחשף, נערכה שיחה קשה ומתוחה בין נתניהו לברנע. על פי הדיווחים, ראש הממשלה נזף בברנע על שפנה ליועמ"שית, דרש לקבל עותק מהמכתב, ובהמשך הועבר אליו המכתב באמצעות שליח מיוחד. בהרב-מיארה עצמה הגישה חוות דעת לבג"ץ שבה קראה לפסול את המינוי.
נתניהו הרחיב בהצהרתו על האיש שבחר לראש ארגון הביון. "האלוף רומן גופמן הוא לוחם גיבור. הוא עז נפש, הוא מהמפקדים המבצעיים המוערכים ביותר בצה"ל", אמר ראש הממשלה. לדבריו, גופמן הוכיח את עצמו במבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" במהלך מלחמת התקומה, שם "הפגין חשיבה מחוץ לקופסה".
נתניהו הזכיר במיוחד את התנהגותו של גופמן ב-7 באוקטובר. "רומן זינק מביתו באשדוד לכיוון עוטף עזה. בצומת שער הנגב, הוא נתקל במחבלי החמאס. הוא חתר למגע, הוא חיסל מחבלים והוא נפצע קשה. אבל הוא התאושש", תיאר ראש הממשלה. לדבריו, גופמן מצטיין "באומץ לב, יוזמה, נחישות ותחבולה", ומעל הכל - "חשיבה עצמאית ואחריות עילאית לביטחון ישראל".
נתניהו לא התעלם מהביקורת על המינוי ותקף את המתנגדים לו בגלוי. "אז למה הם מנסים לפסול אותו? כי הוא לא מהקליקה? בגלל שרומן עלה מברית המועצות? בגלל שיקולים פוליטיים? בגלל שהוא המזכיר הצבאי שלי?", שאל ראש הממשלה. הוא סיכם בנחרצות: "רומן נבחר על ידי ראש הממשלה להיות ראש המוסד הבא של מדינת ישראל - והוא יוביל את המוסד מחיל אל חיל".
אך הביקורת על גופמן אינה נוגעת רק לכישוריו הצבאיים. לב הפרשה הוא פרשת אורי אלמקייס - נער בן 16 וחצי שגויס כסוכן במבצע חשאי שיזם גופמן כשפיקד על אוגדת הבשן, מבצע שנועד לפגוע בגורמי חזבאללה, איראן ויהודה ושומרון. המבצע בוצע ללא הסמכה, ללא אישור משפטי וללא תיאום עם אגף המודיעין. אלמקייס נעצר במאי 2022, עבר חקירות קשות, ורק בדצמבר 2023 זוכה מכל אשמה. הוא שהה 44 יום במרתפי השב"כ ושנה ותשעה חודשים במעצר בית עם צמיד אלקטרוני.
פרקליטו של גופמן, עורך הדין אוהד שלם, מסר כי גופמן ניסה פעמיים ליצור קשר עם אלמקייס כדי להביע הערכה אישית על תרומתו לביטחון המדינה - אך נחסם בשתי הפעמים. "בפעם הראשונה הובהר לו כי הדבר עלול להיחשב כשיבוש הליכים, ובפעם השנייה הצבא פשוט אסר על כך באופן גורף", אמר שלם. לדבריו, האירוע הקשה שעבר אלמקייס אינו קשור להתנהלותו של גופמן ולא נגרם בגללו.
ראש המוסד לשעבר דני יתום לא מקבל את ההסברים הללו. "הוא לא הזיז אפילו אצבע אחת כדי לסייע לאלמקייס", אמר יתום. "אם הוא משוכנע בחפותו המלאה, הוא היה צריך ליזום את המשכה של הבדיקה. הנקודה הכי חשובה היא שעד שלא יתברר שהוא לא זרק את אלמקייס מתחת לגלגלים - הוא לא יכול להיות ראש המוסד". יתום עצמו נחשב לראש מוסד שהוצנח לתפקיד ללא ניסיון קודם בארגון, ממש כמו גופמן, אך אמר כי "תהליך ההתרגלות היה מורכב וקשה".
בעולם הפוליטי נשמעו גם קולות תומכים וגם קולות מבקרים. אביגדור ליברמן הצהיר בישיבת סיעתו כי גופמן הוא "מועמד ראוי מאוד לראש המוסד". לעומת זאת, פרשן הטלוויזיה רונן צור תקף את הגנה הנלהבת של תומכי נתניהו: "לא כל מינוי של נתניהו הוא דבר קדוש. העליתם את נתניהו לדרגת אל. יש פה ביקורת עניינית של אדם שנחשב נאמן לנתניהו והוא אומר שגופמן לא מתאים. אולי כדאי להקשיב."
בינתיים נחשף כי נתניהו לא נשאר ללא תוכנית גיבוי. לפי הפרשן בן כספית, אם מינוי גופמן ייפסל בבג"ץ, המועמד הטבעי לתפקיד הוא סגן ראש המוסד הנוכחי, המכונה "א'". הוא מחזיק ברזומה עשיר, נחשב למומלצו של ברנע, ומתואר כ"איש ימין אידיאולוגי מובהק" שגם הוא קרוב לנתניהו. לפי הדיווח, במסגרת תפקידו הקודם סיפר "א'" למספר אנשים שהוא עתיד להיות ראש המוסד הבא, כשהרושם שנוצר הוא שהדברים נאמרו לו ישירות מנתניהו עצמו.
על פי הדיווחים, המכתב שכתב ברנע ליועמ"שית אמור להיות מוגש במעטפה סגורה לבית המשפט. נתניהו עצמו הוא צד להליך המשפטי, אך אינו מיוצג בידי היועצת המשפטית לממשלה. בית המשפט צפוי לדון מחר בעתירות שהוגשו נגד מינויו של גופמן לתפקיד, והכרעתו תקבע אם המינוי שקידם נתניהו יצא לפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה