השופט שטיין מטיל ספק ברלוונטיות מכתב ברנע נגד מינוי גופמן

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, פתח היום, שלישי, את הדיון בעתירות שהוגשו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. הדיון, המשודר בשידור חי, מתקיים בפני השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. עצם פתיחתו מהווה אירוע חריג בתולדות הארגון החשאי ביותר של המדינה, ומסמן ניסיון חסר תקדים לעצור מינוי ראש מוסד בהתערבות שיפוטית.

הדיון נפתח במתח גבוה. השופטת ברק-ארז שאלה את הצדדים האם הם מסכימים להוצאת צו על תנאי, לאור דוחק השעה. ח"כ גוטליב אמרה שלא. עורך הדין הראל ארנון, ב"כ ראש הממשלה, סירב אף הוא. ברק-ארז הכריזה כי הדיון יימשך ללא צו על תנאי, ובית המשפט הבהיר שהוא פועל עם "אפס סבלנות" בנסיבות אלה.

העתירות הוגשו על ידי שלושה גורמים: התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות, ואורי אלמקייס עצמו. לב הטענות הוא כי גופמן, בתפקידו כמפקד אוגדת 210, אישר הפעלתו של אלמקייס - חייל קטין בן 17 בשירות צבאי - במסגרת מבצע השפעה ברשתות החברתיות, ללא סמכות מתאימה. לפי הנטען, אלמקייס פתח ערוץ טלגרם והפיץ בו חומר מודיעיני שקיבל מקצין הכפוף לגופמן. עורכי דינו של אלמקייס כתבו בעתירה: "הסיוט היה יכול להימנע לו היה היוזם של המבצע לוקח אחריות, ולא מפנה גבו למי שהיה אחראי עליו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את גופמן למרות עמדת מיעוט חריגה של יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שקבע כי נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן. הוועדה אישרה את המינוי בהצבעה של שלושה חברים - טליה איינהורן, דניאל הרשקוביץ ומשה טרי - כנגד עמדתו של גרוניס. בג"ץ דחה בקשה של חברי הוועדה לייצוג נפרד מזה של ראש הממשלה.

צילום: בנימין נתניהו

במהלך הדיון קבע השופט שטיין כי הוועדה למינוי בכירים אינה מחויבת לשמוע את נציגת עורכת הדין של אלמקייס, וכי ההחלטה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי. השופט הבהיר לנציגת אלמקייס כי אין כל חובה משפטית המחייבת את הוועדה להעניק לה במה לטעון את טענותיה. בנוסף, ציין השופט כי צה"ל ערך תחקיר בנושא הפעלת הקטין, ועל בסיס אותו תחקיר הוסכם שגופמן לא ידע על הפעלתו - ממצא העומד במרכז הדיון המשפטי. בשלב זה טרם ידוע אם הוועדה תבחר להזמין את אלמקייס לעדות מרצונה.

שטיין הפגין ספקנות ניכרת גם כלפי ניסיון ההגנה להסתמך על מכתבו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע. כשעו"ד חיון, שייצגה את אלמקייס, ביקשה לצטט ממכתב ברנע כחלק מהטיעונים נגד המינוי, בלם אותה שטיין במפורש ושאל: "מדוע המכתב הזה רלוונטי?" השופט הוסיף: "גופמן לא ידע שאלמקייס קטין, המכתב הזה בכלל לא עמד בפני הוועדה, לראש המוסד ברנע אין שום תפקיד בקבלת ההחלטות שקשורה למינוי, מדוע אני צריך לשמוע את כל זה?" פסיקתו מצמצמת את מרחב הטיעונים שניתן להעלות נגד המינוי ומרכזת את הדיון בשאלות שנדונו בפני ועדת גרוניס בלבד.

ראש המוסד היוצא דדי ברנע הצטרף לקול המתנגדים למינוי בצורה חריגה ביותר. ברנע שלח ליועצת המשפטית לממשלה מכתב שבו התריע כי גופמן "אינו עומד בסטנדרט טוהר המידות הנדרש לתפקיד", וכי פרשת אלמקייס מעידה על "דפוס של הליכה על הסף ועל נכונות לעקוף נהלים". ברנע אף הזהיר כי מינויו של מי שמוכן לפעול בצורה כזו עלול "לעשות נזק בתוך ארגון הפועל ללא חוק וללא בקרה חיצונית מספקת", וציין כי אם גופמן ידע על הפעלתו של הנער, "יש כאן בעיית מוסר קשה שאינה מאפשרת למנותו לתפקיד". ברנע הביע את עמדתו גם בפני ועדת גרוניס.

נתניהו לא קיבל את עמדת ברנע בשקט. לפי הדיווחים, ראש הממשלה קיים שיחה מתוחה עם ברנע, שבה הביע תרעומת על ההתנגדות למינוי ודרש לקבל עותק של המכתב. גורם ביטחוני שעודכן בעניין אמר בעקבות השיחה: "זה היה צפוי. ברנע ידע שזה יבוא. אבל כראש מוסד הוא מחויב למדינת ישראל ולביטחון ישראל. ראש מוסד חייב להעביר את עמדתו לשופטים, והוא עשה זאת בדרך הקבועה בחוק".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה אף היא לקו המתנגד למינוי. בתגובתה לבג"ץ כתבה כי נפלו פגמים בהליך המינוי, וכי פרשת אלמקייס "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן". היועמ"שית הוסיפה כי הוועדה עיוותה את עדות הרמטכ"ל ונמנעה מהזמנת עד מפתח. יצוין כי בהרב-מיארה הגישה את תגובתה באיחור של יומיים לעומת המועד שקבע בג"ץ.

מנגד, נתניהו והממשלה ביקשו לדחות את העתירות. ב"כ ראש הממשלה ארנון כתב כי "העתירות נוגעות בשאלת הסמכות המנהלית העליונה ביותר במשטרנו: זו של ראש ממשלת ישראל", ואף הדגיש כי מדובר בהפעלת סמכות "בעת מלחמה קיומית, בשבע חזיתות". נתניהו עצמו כתב בתגובתו: "סבירות החלטתו של ראש הממשלה עדיפה עשרות מונים על פני ה'סבירות' של כל אחד אחר, ובכלל זה בית המשפט הנכבד". גם גופמן עצמו ביקש לדחות את העתירות ודחה את הטענות נגדו. הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שנטלה ייצוג משפטי פרטי, הצטרפה לעמדה הדוחה את העתירות.

השאלה המרכזית שבית המשפט יצטרך להכריע בה היא עד כמה הוא מוסמך להתערב בהחלטה ממשלתית שנוגעת ישירות לביטחון לאומי ולמינוי בכיר בשירות החשאי. שאלת ההתערבות השיפוטית במינויים ביטחוניים אינה חסרת תקדים: ב-1993 פסל בג"ץ את מינויו של יוצא פרשת "קו 300" למנכ"ל משרד ממשלתי, אף שאושר על ידי ועדה מייעצת. מומחים חלוקים בשאלה האם המקרה הנוכחי מצדיק התערבות שיפוטית דומה, בפרט לאור הטענה כי מדובר בתפקיד ביטחוני בכיר שהוא בליבת סמכות הרשות המבצעת.

הכרעת בית המשפט העליון צפויה להתקבל בימים הקרובים, ולהכריע האם גופמן יכנס לתפקיד ראש המוסד או שמינויו יבוטל - החלטה שעשויה ליצור תקדים משמעותי לגבי גבולות ביקורת בג"ץ על מינויים ביטחוניים בכירים.