ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה עם איראן, ובכל זאת דווקא עלתה שלושה מקומות במדד החוסן הגלובלי של פירמת Henley & Partners, ונמצאת כעת במקום ה-32 מתוך 150 מדינות. המדד, שפורסם בשיתוף חברת AlphaGeo ומבוסס על נתונים עד אפריל 2026, בוחן כיצד שווקים ומשקיעים מתמחרים מדינות בזמן אמת תחת לחץ ביטחוני וכלכלי. המסקנה לפי המדד: המשקיעים רואים את הכלכלה הישראלית כחזקה ויחסית יציבה, גם כשהטילים נופלים.
אבל יש נתון אחר שסותר את התמונה הזו בצורה חדה. ברבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של 45% בפניות של ישראלים לתוכניות תושבות ואזרחות בחו"ל, בהשוואה לרבעון הקודם. ישראל מצטרפת לרשימה שכוללת ספרד עם עלייה של 124%, לבנון 83%, קנדה 29%, צרפת 28% וארה"ב 20%. כולן מדינות שאזרחיהן מחפשים "ביטוח גיאופוליטי". הפרדוקס הוא בולט: בעולם ישראל עולה, וישראלים רבים מחפשים דרך החוצה.
הנתון שמסביר את שני הצדדים הוא דירוג הסיכון הספציפי של ישראל. לפי המדד, הדירוג הזה השתפר ב-27 מקומות, ממקום 76 למקום 49. המשמעות אינה שישראל פתאום בטוחה לחלוטין, אלא שמצבן של מדינות רבות אחרות הורע יותר. דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של Henley & Partners, ניסח זאת ישירות: "זו הדינמיקה המגדירה את התקופה הנוכחית: לא עלייה אחידה בסיכון, אלא סדר עולמי חדש."
בצמרת הדירוג הגלובלי אין הפתעות. שווייץ שומרת על המקום הראשון, אחריה דנמרק, שוודיה, סינגפור ונורווגיה. האשכול הנורדי ממשיך להוביל, מבוסס על עשורים של משמעת מוסדית ואמון. בקרב הכלכלות הגדולות, סין רשמה את הזינוק המשמעותי ביותר עם שישה מקומות למקום ה-31, ממש מתחת לישראל. קנדה, לעומת זאת, הפסידה ארבעה מקומות וירדה למקום ה-15, ונחשבת לנפגעת הבולטת ביותר בקרב מדינות ה-G7. ארה"ב ובריטניה נשארו ללא שינוי.
הכלכלות המתפתחות הן הסיפור האמיתי של המדד הזה. הודו והפיליפינים עלו 40 מקומות כל אחת, טורקיה 32 מקומות, מקסיקו 30 ומרוקו 28. מדינות אלה נהנות משילוב של יציבות יחסית, מדיניות כלכלית אמינה ומיקום נוח בסחר העולמי. מנגד, בלארוס צנחה 57 מקומות למקום ה-117, בוסניה והרצגובינה איבדה 32 מקומות, ואוקראינה ובוליביה ירדו 28 מקומות כל אחת. לבנון ממשיכה להחזיק במקום האחרון, ה-150.
מיצר הורמוז הוא הגורם שמסביר חלק גדול מהתנועות האלה. נתיב השיט המרכזי של הנפט מהמפרץ הפרסי נמצא עדיין בלב העימות, ולפי הדוח הוא צפוי להישאר נקודת חיכוך שתשמר את פרמיית הסיכון האזורית גם אם המצב יירגע. איחוד האמירויות, הסמוכה לזירה, מציגה מגמה מעניינת: עלייה של 41% בפניות מלקוחות ועלייה של 26% בבקשות בפועל, אך ירידה של 14% בביקוש לוויזות זהב, מסלולי ההשקעה שמעניקים תושבות.
מאז תחילת 2026 הוגשו בקשות ליותר מ-40 תוכניות תושבות ואזרחות מצד משקיעים מ-70 לאומים שונים. יוון מובילה את אירופה עם זינוק של 61% בבקשות. עליות חדות נרשמו גם בנאורו שרשמה 200%, ניו זילנד 165%, קוסטה ריקה 44% ואיטליה 43%. פורטוגל, לעומת זאת, רשמה ירידה של 37%.
ד"ר פראג קאנה, מייסד ומנכ"ל AlphaGeo, מסביר את הלוגיקה שמאחורי המספרים: "החוסן הוא תכונה ארוכת טווח, הוא אינו משתנה בן רגע. הסיכון, לעומת זאת, בהחלט כן. השווקים מתמחרים אותו מחדש לפי שעה." הגישה הזו היא מה שהופך את מהדורת הדוח הנוכחית ל"מבחן לחץ": היא לא בוחנת רק נתונים כלכליים קשיחים, אלא משלבת אותם עם תחושת המשקיעים בזמן אמת.
המגמה הרחבה שמזהים החוקרים היא מעבר מהחיפוש אחר מדינה בטוחה אחת לאסטרטגיה של פיזור. שמיילין מנסח זאת כך: "אף מדינה אחת אינה יכולה לספק ביטחון מתמשך או להעניק את כל המאפיינים שמשקיעים מחפשים. יחד, עם זאת, הם יוצרים דבר חזק יותר: גמישות ומרחב תמרון." עבור הישראלים, העלייה ב-45% בפניות לאזרחות זרה אינה בהכרח אות לעזיבה, אלא בעיקר ביטוי לרצון להחזיק אפשרות - להפוך את חוסר הוודאות לבחירה מודעת ולא לכישלון.
השאלה הפתוחה היא לאן תתפתח המגמה אם וכאשר העימות הישיר עם איראן ירגע. אם דירוג הסיכון של ישראל שיפר ב-27 מקומות בתנאים של מלחמה פעילה, הרגיעה עשויה לייצר שיפור נוסף בעיני המשקיעים הגלובליים. אבל בהתנהגות של הישראלים עצמם, שנגועה בחרדה אישית ולא בלוגיקה של שווקים, הנתונים לא בהכרח ישתנו בקצב המקביל.
ישראל מדורגת גבוה בעיני המשקיעים, אבל הפער בינה לבין הרגשת אזרחיה הוא אולי המדד האמיתי של המצב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה