הרב לנדו שובר עם נתניהו: "אין לנו אמון בראש הממשלה, צריך בחירות בהקדם"

זה לא ספין ולא לחץ טקטי. הרב דוד לנדו, מנהיג דגל התורה, שלח מכתב בכתב ידו לחברי הכנסת שלו ובו הוציא הוראה חד-משמעית: אין אמון בבנימין נתניהו, המושג "גוש" מת, וצריך לפעול לפיזור הכנסת בהקדם האפשרי. זה כבר לא איום משא ומתן. זו הכרזת מלחמה.

צילום: בנימין נתניהו

המכתב, שהופץ ביום שלישי, נחשב לצעד דרמטי במיוחד: לנדו הוא ראש ישיבת סלבודקה ואחד הפוסקים הבכירים בעולם הליטאי, ומילותיו נושאות משקל הלכתי ופוליטי שאי אפשר להתעלם ממנו. המכתב נפתח בחיזוק ידיהם של חברי הכנסת: "אתם עשיתם מעל ומעבר את שליחותכם נאמנה." בלשון חדה ובלי להשאיר פתח, המשיך לנדו: "ואין לנו אמון בראש הממשלה, איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו." שלוש הכרזות קצרות, כל אחת נפרדת בפסיק. בעולם שבו גדולי ישראל מקפידים על כל ניסוח, זה לא נוסח בשוגג. הדברים נאמרו בסיום התייעצות שערך הרב לנדו במעונו עם חברי הכנסת של דגל התורה, ולאחריה יצא המכתב הכתוב בידו.

המילים "כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר" הן אולי הדרמטיות מכולן. שנים ארוכות פעלו מפלגות החרדים - דגל התורה ואגודת ישראל מחד, ש"ס מאידך - כגוש מגובש שמנהל מו"מ יחד ומעולם לא מתפרק תחת לחץ. לנדו מכריז עכשיו שאין יותר גוש, אין יותר נאמנות לקואליציה, ויש רק אינטרס אחד: עולם הישיבות.

הרקע ידוע: הסוגיה המרכזית היא גיוס בני הישיבות לצבא. החרדים תובעים פתרון חקיקתי מלא שיעגן פטור, נתניהו מתגלגל בין לחץ צבאי, לחץ ציבורי ולחץ קואליציוני ולא מספק תשובה. הטריגר המיידי להתפוצצות: נתניהו העביר לחרדים מסר שלפיו אין לו רוב בכנסת להעברת חוק הפטור מגיוס במתכונתו הנוכחית. נתניהו אף ביקש להיפגש עם יו"ר דגל התורה משה גפני - וסורב. במקומו הגיע חבר הכנסת אורי מקלב, ושם הועבר המסר הרשמי: לא יהיה חוק גיוס לפני הבחירות. לנדו, כנראה, הגיע למסקנה שהמתנה הסתיימה. אם ראש הממשלה לא יכול לספק את הסחורה, הממשלה לא צריכה להתקיים.

בשורה התחתונה מבחינת החרדים: נתניהו הבטיח להם את החוק ערב הצבעת התקציב, הם תמכו בתקציב על בסיס ההבטחה הזו, ועכשיו הוא חוזר בו. "הוא הביא אותנו לקצה. אין ספק שהוא עשה את זה בתרגיל יפה, אבל הוא הביא אותנו לקצה", אמר גורם בסיעות החרדיות. בכירים במפלגה לא הסתירו את זעמם: "תם הטקס. אין לנו מה לעשות בלי חוק הגיוס. מתכוונים לשבש את הליכי החקיקה בכנסת כדי לפזר את הכנסת באופן מיידי וללכת לבחירות".

חשוב להבין מה בדיוק עומד מאחורי ההחלטה של נתניהו שלא להעביר את החוק. לפחות שלושה שיקולים. ראשית, כמה חברי כנסת בליכוד - שרן השכל, אופיר סופר, דן אילוז ויולי אדלשטיין - כבר הצהירו שיצביעו נגד. שנית, הפריימריז הקרבים בליכוד עלולים להגדיל את מספר המתנגדים, כשחברי כנסת מהספסלים האחוריים ינצלו את ההזדמנות לגרוף תמיכה מהבסיס. ושלישית, העברת חוק כה שנוי במחלוקת בסמיכות לקמפיין הבחירות - מבלי להספיק להציג את האפקטיביות שלו - נתפסת בסביבת נתניהו כנזק נטו לליכוד.

דובר הליכוד גיא לוי תקף את האיומים: "יש הרבה אנשים שרואים את הצוק לפניהם, ובמקום לעצור - רצים לשם יותר מהר. עשינו הכל כדי להעביר את חוק הגיוס. שימשנו כמגן האוכלוסייה החרדית. נלחמנו בשיניים להגן על החרדים". בקואליציה גם תקפו את האיומים בפרספקטיבה רחבה יותר: "האיומים של החרדים על פיזור הכנסת עוזרים רק למי שעשתה להם הכי הרבה נזק - היועמ"שית. שוב הם שומרים עליה ומונעים את העברת החוק לפיצול תפקידה". אנשי הימין שתקפו את החרדים על סירובם לשרת בצבא ראו במכתב לנדו אישור לניתוק; בצד החרדי, לעומת זאת, המכתב מוצג כאישור רשמי לכך שחברי הכנסת פעלו נכון לאורך כל הדרך.

חשוב להבין מה בדיוק מאחורי ההכרזה הזו. לנדו לא מדבר על יציאה מהקואליציה בלבד. הוא מדבר על פיזור הכנסת, כלומר על בחירות חדשות. במכתב כתב במפורש: "ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שאנחנו חושבים שטוב ליהדות החרדית, ולדעתנו צריך בחירות בהקדם היותר מהר." זו לא בקשה ולא המלצה. זו הוראה בכתב, חתומה ביד. המכתב נחתם במילים "בכאב ובחרדה" - ניסוח שיש לקחת ברצינות ולא לפטור כנימוס לשוני. בעולם הישיבות הליטאי, כשראש ישיבה כותב שהוא נמצא בחרדה, הוא מתאר מצב של משבר אמיתי - ומכתב בחתימתו מהווה הוראה מחייבת עבור חברי דגל התורה. המהלך משרת את האופוזיציה ישירות, ואכן בד בבד עם המכתב הוגש חוק לפיזור הכנסת מטעם סיעות יש עתיד וישראל ביתנו. הציונות הדתית של בן גביר ושל סמוטריץ' עדיין בקואליציה. אבל אם החרדים זזים, הממשלה נופלת.

בתוך העולם החרדי הליטאי, ההשפעה של מכתב כזה אינה מסתכמת בפוליטיקה. ראש ישיבת סלבודקה הוא דמות שסמכותה חורגת הרבה מעבר לפוליטיקה המפלגתית. כשהוא כותב לחברי הכנסת שהם "עשו מעל ומעבר", הוא מעניק להם גיבוי דתי-ציבורי ממדרגה ראשונה. וכשהוא מכריז שהם אינם מחויבים עוד לנתניהו, הוא בעצם משחרר אותם מכל לחץ קואליציוני שעלול היה להופעל עליהם. בחוגים הפוליטיים הפרשנות ברורה: מדובר בגט כריתות.

נודע גם כי בין דגל התורה לש"ס קיימת אחדות דעים ושיתוף פעולה מלא בנוגע למעמד בני הישיבות. מבית הרב לנדו הודגש כי "בניגוד לדיווחים שונים - ישנה אחדות דעים ושיתוף פעולה בין דגל התורה וש"ס בנוגע לאופן הפעולה אודות מעמדם של בני הישיבות באופן מלא ומוחלט". בכיר בש"ס אמר: "אנחנו מתואמים עם דגל התורה וההחלטה על פיזור הכנסת תתקבל במשותף איתם ועם נתניהו". יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר לנתניהו ישירות: "אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא בלי חוק גיוס. או שהולכים על החוק או שמפזרים בהסכמה". המשמעות היא שלנדו לא בודד בעמדתו. שתי המפלגות החרדיות הגדולות מתואמות, ואם שתיהן ינועו לכיוון פיזור, לנתניהו לא יהיה לאן לברוח.

על פי הדיווחים, לנדו הדגיש בפני חברי הכנסת כי כל הפעולות מכאן ואילך ייבחנו בפריזמה אחת בלבד: טובת היהדות החרדית ועולם הישיבות. לא טובת הקואליציה, לא יציבות הממשלה, לא שיקולים גיאופוליטיים. הניסוח הזה הוא גם פוליטי וגם אידיאולוגי: לנדו מגדיר מחדש את כללי המשחק ואת מה שמחייב את מפלגתו.

השאלה האמיתית כרגע היא מה נתניהו יכול לעשות. הוא נמצא בין הפטיש לסדן: ציבור שדורש גיוס חרדים, מערכת משפטית שמסתכלת על החקיקה, בית משפט שכבר פסק נגד המצב הקיים, וכעת - הרב לנדו שמכריז שנגמרה הסבלנות. כל פתרון שיוצע לחרדים יעורר סערה ציבורית. כל פתרון שלא יוצע שובר את הקואליציה.

אבל עד כמה האיום ממשי? גורם חרדי מוכר מסר בפרוש שמדובר בתמרון עם מגבלות ברורות: "אין לחרדים יכולת ממשית להקדים את הבחירות ללא הסכמת הליכוד". לליכוד יש כלים משפטיים ופרלמנטריים לעכב כל הצעת חוק לפיזור בוועדת הכנסת - לפחות חודש ואולי יותר. אם הכנסת לא תתפזר עד סוף מאי, ממילא לא ניתן יהיה לקיים בחירות בתחילת ספטמבר. במערכת הפוליטית מסמנים כעת את ה-1 בספטמבר כתאריך יעד אפשרי לבחירות מוקדמות.

האיום החרדי פוגש גם חשש אלקטורלי פנימי. בסיעות החרדיות מבינים היטב שאם לא יעבור חוק הגיוס, תהיה להם בעיה להסביר למצביעים שלהם למה לצאת מהבית. "יהיה צורך בקמפיין יצירתי ביותר כדי לשכנע את המצביעים החרדים לתת את קולם שוב", הודה גורם בסיעות. גם לוח השנה העברי מסבך: בחירות בחודש אלול עלולות לפגוש מאות אלפי חרדים שנוסעים לקברו של רבי נחמן באומן לפני ראש השנה.

בשלב הזה לא ידוע מה יהיה הצעד הפרקטי הבא של חברי הכנסת מדגל התורה, ולא הגיעה תגובה רשמית ממשרד ראש הממשלה. מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזורה, שתעלה להצבעה ביום רביעי הבא. ב-20 במאי צפויה הצבעה טרומית על פיזור הכנסת. לקואליציה יש יכולת לעכב - אבל אם החרדים יממשו את האיום ויצביעו בכל הצבעה נגד הממשלה, נתניהו ייאלץ בסופו של דבר להכריז בעצמו על פיזור הכנסת כדי למנוע שורת השפלות פרלמנטריות. הכל תלוי בהחלטת נתניהו - שטרם גיבש עמדה סופית - וביכולתו לנהל עוד חודשיים של חקיקה בקואליציה שהפכה לשדה מוקשים.