נקודה
תל אביב
clear sky
29°
ירושלים 26°
חיפה 27°
באר שבע 28°
אילת 34°
מדורים
שימושי PLUS

משרד החינוך מוותר על מבחן פיז"ה לאוריינות פיננסית - ולא ייבדק עד 2033

בנק ישראל ורשות שוק ההון מתנגדים: "בלי מדידה לא נוכל לשפר" - וזאת בדיוק כשהמקצוע הופך לחובה בכיתות ט'

גילה פריד
גילה פריד
כ"ה אייר התשפ"ו
משרד החינוך מוותר על מבחן פיז"ה לאוריינות פיננסית - ולא ייבדק עד 2033
משרד החינוך מוותר על מבחן פיז"ה לאוריינות פיננסית

ישראל לא תשתתף במבחן פיז"ה הקרוב לאוריינות פיננסית, כך הודיע נציג משרד החינוך בוועדת החינוך של הכנסת. ההחלטה מתגלגלת ממש בזמן שהמקצוע הופך לחובה בכיתות ט' - ובדיוק בגלל זה היא מעוררת תמיהה רצינית.

יניב ירוחם מסינגר, מנהל אגף תוכניות בחירה במשרד החינוך, הסביר את הלך המחשבה: "באיחור של 20 שנה לפחות אנחנו מכניסים חינוך פיננסי כמקצוע חובה בכיתה ט' משנה הבאה, ונוכל לחכות לפיז"ה בעוד שלוש שנים. העדפנו לא להכניס את גורם הלחץ הזה למערכת". במילים פשוטות - המשרד לא רוצה להיבדק.

הבעיה? מבחן פיז"ה 2029 הוא לא רק "עוד מבחן". כדי להשתתף בו, המדינות צריכות להירשם עד סוף יוני 2026. מי שלא נרשם עכשיו - יוכל להשתתף רק ב-2033. כלומר, ישראל לא תיבחן באוריינות פיננסית לפחות שבע שנים, ולא יהיה אפשר לעקוב אם התוכנית החדשה בכלל עובדת.

ב-2012, הפעם האחרונה שישראל השתתפה בחלק הזה של פיז"ה, היא ירדה למקום ה-14 מתוך 17 משתתפות. הציון הישראלי עמד על 476, נמוך בבירור מממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 500. לא בדיוק תוצאה שרוצים לחזור עליה בפומבי.

ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד גורמים מקצועיים שהשתתפו בדיון. נורית פלתר, נציגת בנק ישראל, אמרה בפירוש: "אם לא נשתתף במבחן פיז"ה, לא נוכל לשפר". גל יעקובי, מנכ"לית רשות שוק ההון, הוסיפה עוד: "פיז"ה היא הדבר הנכון - מדידה מקצועית בינלאומית, ולא רק מדידה פנימית. אנחנו נהיה מוכנים לממן את הדבר החשוב הזה." 💰

אז מה בעצם ילמדו? התוכנית שתיכנס לכיתות ט' בשנת הלימודים הבאה בנויה על ארבעה נושאים מרכזיים: צרכנות מודעת, עולם הכסף והבנקאות, שוק העבודה בעידן ה-AI, והשקעות וחיסכון. בפועל ילמדו בניית תקציב, קריאת תלוש שכר, הבנת ריבית ואינפלציה, ואיך שוק ההון עובד. בשנה שאחרי, המקצוע יורחב גם לכיתות י'.

אחת הנקודות שמדאיגות אנשי חינוך היא שלמקצוע לא הוקצו שעות חדשות. הוא יילמד על חשבון חלק משעות הגאוגרפיה. בנוסף, המערכת נמצאת עכשיו בדחיפות בתהליך הכשרה של 1,200 מורים שיעבירו את התוכנית.

ד"ר טלי יניב, יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, הדגישה שצמצום פערים הוא מטרה מרכזית: "אם ילד שמגיע מבית שאין לו ידע פיננסי, בעזרת התוכנית הוא יילמד איך להתנהל כלכלית, זה צעד ראשון בדרך לצמצום פערים". בנק ישראל, אגב, הוסיף שכדאי היה להתחיל ללמד את הנושא כבר מגיל הגן.

הנתונים שהוצגו בדיון מסבירים למה נדרשת בכלל תוכנית כזו. לפי דו"ח של עמותת פעמונים מ-2024, 53% מהישראלים לא יודעים שאינפלציה שוחקת את ערך הכסף. 52% לא מבינים מה זה ריבית דריבית. רק 45% מכירים דרכים להפחתת סיכון בשוק ההון. כשמסתכלים על קבוצות ספציפיות באוכלוסייה - ערבים, חרדים ונשים - הפערים עוד יותר גדולים ביחס לממוצע מדינות ה-OECD.

ח"כ אכרם חסון, מ"מ יו"ר ועדת החינוך, אמר בדיון: "אל תשאירו את החלשים לסוף. צריך להתחיל בפריפריה ובמגזרים החרדי, הערבי והדרוזי, אחרת נשלם מחירים חברתיים כבדים". בינתיים, המועד להירשם לפיז"ה 2029 מתקרב - ועד סוף יוני ישראל צריכה להחליט אם היא משנה את דעתה.

ישראל עדיין יכולה לשנות את ההחלטה ולהירשם למבחן פיז"ה 2029, אך המועד האחרון לכך הוא סוף יוני 2026 - ואחרי זה, ההשוואה הבינלאומית הבאה תהיה רק ב-2033.
ישראל אוריינות פיננסית משרד החינוך מבחן פיזה כיתה ט חינוך פיננסי OECD בניית תקציב שוק ההון השקעות

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה