בית המשפט העליון קבע הערב, שלישי, פה אחד: שר התקשורת שלמה קרעי פעל בחוסר סמכות כשהעביר את השופטת בדימוס נחמה מוניץ מתפקידה כיושבת ראש ועדת האיתור לחברי מועצת תאגיד השידור הישראלי. ההחלטה בטלה. הפסיקה מהווה תבוסה מוחצת לקרעי.
השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ וחאלד כבוב דחו את כל הנימוקים שהציג קרעי להדחה. בספטמבר 2025 הורה קרעי להעביר את מוניץ מתפקידה בטענה שהיא "אינה ממלאת את תפקידה כראוי", תוך שהציג שלושה נימוקים: כניעה ללחצי הייעוץ המשפטי, פגמים בהליכי מכרז, והתייעצות עם גורם חיצוני זר. בית המשפט לא קיבל אף אחד מהם.
בפסק הדין נקבע במפורש כי מעורבות הייעוץ המשפטי בהליך האיתור היתה נדרשת, ולא לקויה. פעולה בהתאם לעמדה משפטית מוסמכת, קבעו השופטים, אינה יכולה להיחשב כאי-מילוי תפקיד כראוי. לגבי הפגמים הנטענים בהליך המכרז, פסק בית המשפט שמוניץ פעלה על פי אישור שקיבלה מהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, ולא ניתן לפטר מישהו על כך שפעל בהתאם לעמדה משפטית שאושרה לו. גם הטענה השלישית של קרעי, שלפיה גורמים חיצוניים זרים התערבו בהליך, נדחתה: לא הונחה לה תשתית עובדתית מספקת.
מאחורי הפסיקה עומדת תמונה קשה. הרקע למינויה של מוניץ מלמד על עד כמה מסובך הסיפור הזה: תאגיד השידור משותק ללא מועצה מתפקדת מאז נובמבר 2024, כאשר חמישה מתוך עשרה חברי המועצה סיימו את כהונתם ולא הוחלפו. לפי החוק, המועצה יכולה לפעול רק כשלפחות שבעה מתוך 12 חבריה מכהנים כדין. יו"ר ועדת האיתור הקודם סיים את תפקידו עוד במארס 2022, ושני מחליפים שמונו לאחר מכן התפטרו. קרעי מינה את מוניץ רק במארס 2025, והדיח אותה כשישה חודשים לאחר מכן, בטרם הספיקה ועדתה לסיים את עבודתה. בית המשפט הדגיש כי המצב גורם נזק משמעותי לגוף השידור הציבורי.
בעקבות זאת, הורה בית המשפט לקרעי לפעול יחד עם כל הנוגעים בדבר ולהשלים את מינויים של כל 12 חברי המועצה, כולל יושב ראש קבוע, "בהקדם האפשרי ובמהירות הראויה". בית המשפט הבהיר שאין עוד הצדקה לכך שקרעי נמנע מלקדם מינויים של מועמדים שהונחו כבר על שולחנו.
לצד ההסכמה על ביטול ההדחה, התגלעה בין השופטים מחלוקת משפטית בשאלה נפרדת: האם ועדת האיתור רשאית לפעול בהרכב חסר. השופט גרוסקופף סבר שהוועדה מוסמכת לפעול גם בשני חברים בלבד. השופטת כנפי-שטייניץ חלקה עליו וסברה שהדבר אפשרי רק במקרים שבהם החסרון נובע מליקוי במינוי של אחד החברים, לא מסיבה אחרת.
המחלוקת הזו לא הכריעה את התוצאה. שלושת השופטים הסכימו שאין מקום לבטל פעולות שביצעה הוועדה בעבר, וכי על כל הגורמים לפעול עכשיו לאיוש התפקידים הנדרשים ללא עיכוב נוסף.
מדובר בסיבוב נוסף במאבק ממושך בין קרעי לבין גופי השידור הציבורי. מאז כניסתו לתפקיד, השר ניסה שוב ושוב לעצב את הרכב המועצה לפי ראות עיניו, וכל פעם נתקל בגבולות שהציב החוק, הייעוץ המשפטי וכעת גם בית המשפט העליון. הביטול פה אחד, על ידי שלושה שופטים שאף אחד מהם לא הסתייג מהמסקנה המרכזית, משדר מסר חד.
במקביל להתרחשות בבגץ, מתנהל בכנסת מאבק אחר הקשור לאותה תמונה גדולה: הממשלה מקדמת חוק שמגביל מי יכול לכהן בוועדת החקירה הלאומית לטבח 7 באוקטובר. הנוסח המעודכן של הצעת החוק שהגיש ח"כ אריאל קלנר מהליכוד קובע רשימה סגורה של תפקידים שנפסלים מראש מכהונה בוועדה, ובהם שופטי עליון, אלופים ומעלה, ראשי שב"כ וסגניהם והיועץ המשפטי לממשלה. המהלך מגיע בהמשך להצבעה סוערת שהתקיימה בדצמבר האחרון, שבה אושרה ההצעה בקריאה טרומית ברוב של 53 מול 48.
תגובת השר לפסק הדין טרם פורסמה. כעת עומדת בפניו המשימה שבית המשפט הטיל עליו: לפעול להשלמת 12 המינויים ולהוציא את מועצת התאגיד מהשיתוק שנמשך כבר מעל שנה וחצי.
עיניים כעת נשואות לשאלה אם קרעי יבחר לציית לפסיקה ולפעול במהירות למינויים, או שהמאבק על עיצוב מועצת התאגיד ימשיך בערוצים אחרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה