ראש רשות המסים שי אהרונוביץ' הודיע בכנס מרכז הנדל"ן באילת כי מס רכוש על קרקעות ריקות יוחזר במסגרת התקציב הבא. "זה טיימינג פוליטי וצורך פיסקלי ונפעל להחזיר אותו", אמר אהרונוביץ', שלא ניסה להסתיר את חומרת המצב הפיסקלי בענף הנדל"ן. ההודעה מגיעה על רקע נתוני גבייה מדאיגים שחשף בעצמו מהבמה.
הנתון המרכזי שאהרונוביץ' הצליח להציב על השולחן: ירידה של 31% בגביית מיסי נדל"ן באפריל 2026 לעומת אפריל 2025. "יש ירידה גדולה מאוד בגביית מיסי נדל"ן וזה מאוד מדאיג", אמר. מעבר לכך, הנזק העקיף ממבצע שאגת הארי על הכנסות ממס רכישה מוערך לבדו ב-7 מיליארד שקל. מדובר בפגיעה כפולה: האטה אורגנית בשוק מצד אחד, ואירוע ביטחוני שהכביד על העסקאות מצד שני.
שוק השכירות הוא עוד נקודת כאב שאהרונוביץ' הציג בפומבי. לדבריו, המדינה מפספסת מעל מיליארד שקל בשנה בגלל חסר בדיווח ובגבייה על הכנסות מדמי שכירות. "יש עמדה אחידה של משרד האוצר - נכון יותר היה לגבות יותר על השכירות ולהוריד את מס הרכישה", הסביר, "אבל כשאתה מגיע עם רצון למסות שכירות, המחוקקים שלנו פחות אוהבים את זה". התוצאה היא מצב שבו כל ראשי אגפי האוצר מסכימים על הצורך, אך הכלים הפוליטיים להוצאתו לפועל נעדרים.
בנושא מס הרכישה על דירות להשקעה, שעומד כיום על 8% עד 10%, הבהיר אהרונוביץ' שמדובר בכלי מדיניות דיור ולא בכלי פיסקלי. "בגדול אם תוריד אותו יהיו יותר עסקאות ואז נראה יותר מיסים", אמר. החל מ-1 בינואר 2027 המס אמור לחזור לשיעורו המקורי של 6%, אלא אם הממשלה תחליט להאריך את הוראת השעה. הבעיה: לדבריו, ישראל צפויה להיות אז בממשלת מעבר, כך שהחלטה כזו תיפול בחיק הממשלה שתקום אחרי הבחירות. "אני חושב שכן כדאי שהממשלה הנוכחית תגיד באופן ברור האם להאריך את הצו או לא", אמר.
מס רכוש על קרקעות ריקות אינו רעיון חדש - הוא היה קיים בעבר ובוטל. הרציונל מאחוריו פשוט: בעלי קרקעות שמחזיקים בהן ריקות, ממתינים לעליית ערך ולא מפתחים, ישלמו מחיר על הכבישה. מבחינה פיסקלית, מדובר בהכנסה ישירה לקופת המדינה. מבחינת מדיניות דיור, יש בו תמריץ להניע קרקעות שנמצאות בהקפאה לשוק. אהרונוביץ' מציב אותו במסגרת חבילה רחבה יותר שרשות המסים מכינה לממשלה הבאה.
את החבילה הזו אהרונוביץ' מתאר כעבודה אינטנסיבית מול הכלכלן הראשי ואגף התקציבים. אחד הצעדים שנשקלים הוא מעבר למע"מ אונליין, כלומר גבייה בזמן אמת עם ביצוע העסקה ולא בדיעבד בדיווח החודשי. בנוסף נשקלת חובת דיווח על שכירות, ובזירת הנדל"ן המניב נשקל ביטול מנגנון איגוד המקרקעין, כך שהעברת מניות בחברה שיש מתחתיה נדל"ן תחויב במס רכישה. לדבריו, ננסה גם להגיע לנוסחה נכונה לטיפול ברווחים כלואים, בהם בעלי חברות שרכשו נדל"ן להשקעה דרך החברה.
אהרונוביץ' לא נמנע מביקורת כלפי סדרי העדיפויות הממשלתיים. לדבריו, "היו מיסים ששר האוצר ביקש להעביר כדי להתמודד עם הגירעון אבל הממשלה העדיפה להגדיל את תקציב הביטחון". הוא נתן קרדיט לצעדים שנעשו, כמו חוק הרווחים הכלואים והקפאת מדרגות המס, אך הדגיש שהמשק נמצא כיום בסביבת מיסוי גבוהה, כשהמע"מ עומד על 18%.
על רקע המאבק בהון השחור חשף אהרונוביץ' כי עובדי הרשות, כולל הוא עצמו, מקבלים איומים אישיים מהעולם התחתון. "אנחנו אחראים על קופת המדינה ולא מפחדים לעשות את העבודה שלנו", אמר, וציין כי יש שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. בחזית נוספת, ועל פי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, בכוונת הרשות לפעול נגד מוסדות התומכים במשתמטים משירות צבאי, תוך שלילת הכרה לצורך הטבות מס מסעיף 46. לדבריו, מדובר בבחינה של למעלה מ-12 אלף גופים.
המציאות שאהרונוביץ' מתאר מצביעה על פער מבני: הכנסות המדינה מנדל"ן בירידה חדה, שוק השכירות מייצר הכנסות לא ממוסות בהיקף של מיליארד שקל ומעלה, ורפורמות המס הנדרשות תלויות בהחלטות פוליטיות שממשלה יוצאת מתקשה לקבל. השאלה אם מס רכוש על קרקעות ריקות אכן יגיע לתקציב הבא תלויה לא רק ברצון הרשות, אלא בכינון ממשלה חדשה מהר מספיק כדי להספיק לגבש תקציב עד מרץ 2027.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה