ישראל הודיעה למשלחת הלבנונית כי לא תתחייב להפסקת אש כוללת בלבנון. המסר הועבר באופן ישיר, כחלק מהאסטרטגיה הישראלית להשאיר בידיה את הגמישות המבצעית הנדרשת להגנה על ביטחונה.
על פי הדיווחים, וושינגטון אינה מתכוונת לדרוש מישראל להתחייב להפסקת אש כוללת בלבנון. המשמעות בפועל היא שישראל פועלת בתיאום עם ארצות הברית, ולא תחת לחץ אמריקני לשנות את עמדתה.
הדיווח פורסם בערוץ אל-חדת' הסעודי, המקושר לעיתים קרובות לדיפלומטיה האזורית ולמגעים מאחורי הקלעים בין הגורמים המעורבים בסכסוך. מידע מסוג זה נוטה לשקף עמדות שמועברות בין הצדדים במסגרת משאים ומתנים לא רשמיים.
עמדת ישראל ברורה: שמירה על החופש לפעול בדרום לבנון ובמקומות נוספים, מבלי להיקשר מראש לתנאי הפסקת אש שעלולים להגביל את יכולתה להגיב לאיומים. הנוסחה הזו - לא להתחייב לכלל, אך לשמור על האפשרות להסכים לפרטים - מוכרת מעגלי משא ומתן קודמים.
בתוך כך, שר הביטחון ישראל כ"ץ הציב היום (חמישי) קו תקיף וברור באשר להמשך המערכה האזורית, זאת במהלך טקס האזכרה הממלכתי לחללי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה בהר הרצל. כ"ץ הדגיש כי חרף המכות הקשות שספגה איראן בשנה האחרונה, משימתה של ישראל רחוקה מלהסתיים, וכי המדינה נערכת לאפשרות של חידוש הלחימה במטרה להשלים את כלל יעדי המערכה, והבהיר כי ישראל שומרת על מוכנות מבצעית גבוהה לכל תרחיש, כולל כזה שידרוש פעולה מחודשת נגד איראן.
צילום: ישראל כ"ץבמעבר חד אל זירת הלחימה הצפונית, התייחס שר הביטחון לפעילות צה"ל הנרחבת בדרום לבנון והבהיר כי צה"ל פועל נגד תשתיות הטרור באופן שיטתי ובלתי מתפשר. בהקשר זה, ציין שר הביטחון באופן ספציפי את היישוב עייתא א-שעב, והגדיר את השמדת בתי הטרור בקו הכפרים הראשון כפעולה הכרחית ובלתי נמנעת לביטחון תושבי הצפון.
סוגיית הרחפנים, המהווה את אחד האתגרים המורכבים במערכה מול חיזבאללה, קיבלה גם היא התייחסות ישירה בנאומו של שר הביטחון. כ"ץ הבהיר כי מערכת הביטחון אינה מתעלמת מהאיום ופועלת באופן אקטיבי למתן מענה מקיף, תוך שילוב של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לצד צעדים מבצעיים בשטח.
בטקס נכח גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, שניצל את הבמה כדי להציג את התמונה האסטרטגית הרחבה יותר של מדינת ישראל. הרצוג עמד על השינוי הדרמטי שעבר מעמדה של ישראל מאז ימי מלחמת ששת הימים, וציין כי בעוד שבעבר נאלצה ישראל להתמודד עם איומים מול מדינות ערב כשהיא פועלת לבדה, כיום היא ניצבת כחלק מקואליציה אזורית ובינלאומית רחבה, הנלחמת נגד הקיצוניות האיראנית המאיימת על יציבות האזור כולו.
הרקע לכך הוא המגעים הנמשכים בין ישראל ללבנון, שבמרכזם השאלה כיצד תיראה הסדרה בדרום לבנון לאחר מאסת הלחימה. הצד הלבנוני מחפש הגדרה ברורה של מה ישראל תוכל ולא תוכל לעשות אחרי הפסקת אש, בעוד ישראל מסרבת להיכנס למסגרת כזו.
גם מנקודת המבט של ארצות הברית, שממלאת תפקיד מרכזי בגיבוש ההסדר, נראה כי האינטרס הנוכחי הוא לא לדחוף להסכם שישראל תדחה מניה וביה. העדפת וושינגטון, לפחות בשלב זה, היא להגיע להסדר חלקי ומעשי על פני הכרזת הפסקת אש שאינה מגובה בערובות אמיתיות.
ההתפתחות מחדדת את הפער בין מה שהצד הלבנוני מצפה לקבל לבין מה שישראל מוכנה להציע. לבנון רוצה הכרזה רשמית וכוללת שתסיים את הלחימה באופן מוחלט, בעוד ישראל עומדת על כך שתישאר לה הזכות לפעול מחדש אם יתחדש האיום.
בשלב זה המשא ומתן נמשך, והמשלחות עדיין נפגשות. השאלה הפתוחה היא האם הפערים בין הצדדים ניתנים לגישור, או שהעמדות רחוקות מדי מלאפשר הסכם בטווח הקרוב.
ישראל ממשיכה לדבוק בעמדתה שלא תתחייב לכל הסדר שיגביל את חופש הפעולה שלה בלבנון, ועיניים נשואות כעת לתגובת המשלחת הלבנונית ולצעדה הבא של וושינגטון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה