הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם מחר את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, והערכות הכלכלנים בשוק מצביעות על עלייה חריגה בשיעור של 1.1% עד 1.3%. נתון זה, במידה ויתממש, יהפוך את מדד אפריל לחודש בעל ההתייקרות המשמעותית ביותר שנרשמה בישראל בשנה האחרונה. הזינוק החד, שצפוי להיות גבוה פי כמה מהממוצע החודשי שנרשם ברבעון הראשון של השנה, מציב את בנק ישראל בנקודה מורכבת לקראת החלטת הריבית שתתקבל בסוף החודש.
המקור המרכזי לעלייה החדה במדד טמון בזינוק במחירי הדלק, שרשמו עלייה של יותר מ-1.03 שקל לליטר בנזין 95 אוקטן בראשית אפריל. על פי הערכות אנליסטים, תרומתו של סעיף הדלק לבדו למדד עשויה להגיע לכ-0.45 נקודת אחוז, כלומר כמעט מחצית מהעלייה החודשית הכוללת. לצד מחירי האנרגיה, המשק מתמודד עם התייקרות חדה במחירי הטיסות לחו"ל, הנובעת מירידה בהיצע הטיסות לאחר צמצום הפעילות של חברות תעופה זרות, וכן מעליית מחירי הנופש המקומי בישראל.
סעיף נוסף שמושך את המדד כלפי מעלה הוא סעיף הדיור. למרות התמתנות מסוימת שנרשמה במחירי הדירות בחודשיים האחרונים, שכר הדירה ממשיך לעלות באופן עקבי. מכיוון שסעיף הדיור מהווה כרבע מסך המדד, כל תנודה בו משפיעה באופן ישיר ודרמטי על המדד הכללי. העלייה בתחום זה, לצד ההתייקרויות בתחומי התחבורה והאנרגיה המושפעים מהמלחמה ומהמתיחות הביטחונית, יוצרת לחץ אינפלציוני שאי אפשר להתעלם ממנו.
עם זאת, כלכלנים מציעים להסתכל על הנתונים בפרספקטיבה רחבה יותר ולבחון את השפעת הבסיס. מדד אפריל של השנה שעברה היה גבוה אף הוא, ועלה בשיעור של 1.1%. מכיוון שחישוב האינפלציה השנתי מתבצע על פני 12 חודשים, החלפתו של מדד אפריל 2025 במדד אפריל 2026 עשויה להותיר את קצב האינפלציה השנתי ללא שינוי דרמטי, סביב רמת ה-1.9% שנרשמה במרץ. אינפלציה בטווח זה עדיין נחשבת בתוך היעד הממשלתי הרשמי שנע בין 1% ל-3%.
השאלה המרכזית שעומדת כעת על הפרק היא כיצד יפרש בנק ישראל את הנתונים בהחלטת הריבית הקרובה ב-25 במאי. מחד, קצב אינפלציה שנתי שנמצא בלב טווח היעד היה אמור לאפשר הפחתת ריבית. מאידך, זינוק חודשי חריג של מעל ל-1% הוא נתון מאתגר. הבנק יצטרך להכריע האם מדובר באירוע חד-פעמי שנובע מהלם אספקה עקב המלחמה, או שמא מדובר בסימן ללחצי מחירים רוחביים שעלולים להתקבע.
השקל מהווה גורם ממתן בתמונה הכלכלית הנוכחית. בחודשים האחרונים נרשם תיסוף של השקל מול הדולר, דבר הפועל כבלם אינפלציוני על ידי הוזלת מוצרים מיובאים. ללא התחזקות המטבע המקומי, סביר להניח שהלחצים לעליית מחירים היו חריפים עוד יותר. עם זאת, השקל החזק מציב דילמה נוספת: הוא מסייע במלחמה באינפלציה, אך פוגע ביכולת התחרות של היצוא הישראלי, ובראשו חברות ההייטק שרובן המוחלט של הכנסותיהן נקוב במטבע חוץ.
המגזר העסקי, לצד נציגי העצמאים, הקבלנים ויועצי המס, לוחצים על בנק ישראל להפחית את הריבית באופן מיידי. הטיעון המרכזי שלהם הוא המצב המאתגר של המשק הישראלי לאחר חודשים ארוכים של לחימה, בשילוב עם העובדה שריבית גבוהה מהווה נטל כבד על בעלי עסקים ונוטלי משכנתאות. הם רואים בהורדת ריבית צעד חיוני לעידוד הפעילות הכלכלית.
במבט קדימה, האנליסטים חלוקים בדעתם בנוגע לצעד הבא של הוועדה המוניטרית. בעוד שחלקם עדיין צופים הפחתת ריבית ברבע אחוז במידה והמדד לא יפתיע לרעה בסעיפי הליבה, אחרים מעריכים כי הבנק יעדיף לנקוט משנה זהירות ולהמתין חודש נוסף כדי לוודא שמדד אפריל אינו מעיד על שינוי מגמה אינפלציוני עמוק יותר. ההחלטה תושפע גם מנתוני החשבונות הלאומיים שיפורסמו ביום ראשון הקרוב, אשר יספקו תמונה עדכנית ומקיפה יותר על מצב המשק.
ההחלטה הסופית של בנק ישראל תתבסס על ניתוח הרכב המדד וההבנה האם מדובר בשינוי זמני או בלחץ מחירים ארוך טווח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה