בן גביר עלה להר הבית והניף דגל: "המשילות חזרה"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה הבוקר (יום חמישי) להר הבית, בצעד שנועד להפגין שליטה ישראלית במתחם הנפיץ ביותר במזרח התיכון. במהלך הביקור, הניף השר דגל ישראל ענק בשטח ההר, פעולה בעלת מטען סמלי רב שנועדה לאתגר את הסטטוס קוו שנהג במקום במשך עשורים ארוכים. את בן גביר ליווה חבר הכנסת יצחק קרויזר, והשניים שהו במתחם במשך שעה ארוכה, במהלכה התפללו ורקדו עם המבקרים היהודים לצלילי השיר בנה ביתך בקרוב.

עבור בן גביר, הביקור אינו מהווה עוד אירוע שגרתי של תפילה, אלא כלי פוליטי ואסטרטגי להבניית נרטיב של משילות. מיד לאחר הנפת הדגל, מיהר השר להצהיר על הצלחת מדיניותו. לדבריו, השקט היחסי שנרשם במהלך חודש הרמדאן האחרון אינו מקרי, אלא תוצאה ישירה של הצעדים הנחרצים שנקט משרדו. בן גביר בחר לקשור באופן ישיר בין נוכחות הדרג המדיני במקום לבין יצירת הרתעה אפקטיבית בשטח, וטען כי החזרת המשילות להר הבית היא שהובילה לרגיעה המדוברת.

השימוש במונח הר הבית בידינו, אותו חתם השר בסוף הצהרתו, מהדהד אירועים היסטוריים ומבקש להציב גבול ברור לכל מי שמערער על הריבונות הישראלית במקום. בן גביר מאותת בצעדיו כי הוא אינו רואה במתחם הר הבית אזור בעל רגישות דיפלומטית מיוחדת, אלא שטח ריבוני ישראלי לכל דבר ועניין. עבור השר, הנפת הדגל היא לא רק ביטוי של פטריוטיות, אלא הצהרת כוונות פוליטית שנועדה לקבע עובדות בשטח עבור קהל בוחריו, המצפה לשינוי חד במדיניות הישראלית באתרי המורשת.

ניתוח המהלך מעלה כי בן גביר מנהל מאבק אקטיבי על הגדרת הריבונות במקום. בעוד שבמשך שנים גורמי ביטחון העדיפו לנהוג בזהירות יתרה במתחם כדי למנוע הסלמה אזורית, בן גביר בוחר בדרך ההפוכה - הוא מאמין כי הימנעות מביקורים או מפעולות הפגנתיות נתפסת בצד השני כחולשה וכוויתור על ריבונות. מבחינתו, השקט שהושג ברמדאן הוא ההוכחה המנצחת לכך שהקו הניצי והנחוש הוא הדרך הנכונה לנהל את המקום. הוא מנסה להפוך את המשוואה המוכרת: לא עוד מורא מפני זעם פלסטיני או בינלאומי, אלא הטלת מורא באמצעות נוכחות ישראלית בולטת.

השותפות של חבר הכנסת יצחק קרויזר בביקור מעידה על כך שלא מדובר ביוזמה פרטית של השר, אלא בקו מפלגתי ממוסד. הריקודים הממושכים במקום, מול העיניים של המבקרים, נועדו ליצור תחושת שייכות ובעלות שאינה משתמעת לשתי פנים. זהו מהלך של דה-נורמליזציה של הסטטוס קוו הישן: בן גביר מנסה להפוך את עליית יהודים להר, תפילתם והנפת דגלים לאירוע שבשגרה, ולא לאירוע חריג שדורש היערכות ביטחונית יוצאת דופן.

עם זאת, שאלת השאלות נותרת בעינה: האם המציאות בשטח אכן תומכת בנרטיב של בן גביר, או שמדובר בביטחון יתר שעלול להוביל להסלמה בלתי מבוקרת? השר לביטחון לאומי מבקש להוכיח כי תחת פיקודו, ישראל אינה נרתעת, וכי המשילות אכן הוחזרה. בטווח הקצר, הוא מצליח לרשום לעצמו הישג תודעתי מול בסיס התמיכה שלו. בטווח הארוך, המדיניות הזו מעמידה את מערכת הביטחון בפני אתגר מורכב, כאשר עליה לאזן בין צורכי הריבונות של הדרג המדיני לבין שיקולים אסטרטגיים רחבים יותר של יציבות אזורית.

הביקור הנוכחי מסמן כי בן גביר לא מתכוון להרפות מנושא הר הבית. ככל שהשר ימשיך לפעול במתכונת הזו, הציבור הישראלי יצטרך להכריע האם הוא תומך בגישה של הכרעה באמצעות סמלים, או שהוא מעדיף גישה שקולה יותר. בינתיים, התמונות מהר הבית היום מהוות הצהרה ברורה: בן גביר מתכוון להמשיך ולדחוף את גבולות הסטטוס קוו ככל יכולתו, כחלק מתפיסת עולמו השואפת להטביע חותם ריבוני מובהק על כל מוקדי הכוח במדינה.

הימים הקרובים יבהירו האם לצעד הזה תהיה השפעה בשטח מעבר להצהרות הפוליטיות, והאם המתיחות המוכרת מהעבר תשוב ותצוף או שמא הגישה החדשה אכן שינתה את חוקי המשחק באופן קבוע.