בג"ץ חייב את המשטרה לשלם לאוהדי הפועל ת"א שנאסר עליהם להיכנס עם חולצות מחאה

בית המשפט העליון חייב את המשטרה לשלם 10,000 שקל הוצאות משפט לאוהדי הפועל תל אביב, לאחר שקבע כי האיסור שהטילה על הכנסת חולצות מחאה לאצטדיון נעשה ללא בסיס חוקי, ללא עבודת מטה וללא כל בדיקה משפטית מקדימה. השופטת דפנה ברק-ארז, שעמדה בראש ההרכב, לא חסכה את ביקורתה על המשטרה - וניסוחיה היו חריפים.

הפרשה החלה בדצמבר 2025, כאשר המשטרה מנעה מאוהדי הפועל תל אביב להיכנס לשני משחקים עם חולצה ועליה כיתוב ULTRAS HAPOEL - AGAINST THE SCUM, לצד סמלי המשטרה, מכבי תל אביב ותנועת כ"ך עם קו מחיקה. שוטרים במגרשים עצרו את מי שלבשו את החולצה בכניסה, ואף הוציאו אוהדים שנתפסו עמה מתוך האצטדיון. המשטרה טענה שהיא פועלת על פי חוק הספורט, בשל "חשש ממשי להפרת סדר".

עשרה אוהדים עתרו לבג"ץ וטענו לפגיעה בחופש הביטוי וחוסר סמכות. לאחר דיון ראשון הוציא בית המשפט צו ביניים שהקפיא את האיסור - ובעקבותיו חזרה המשטרה בה לחלוטין מהמדיניות, והודיעה כי אין עוד הנחיות למנוע לבוש מחאתי במגרשים. האוהדים הסכימו למחיקת העתירה, אך נשארה פתוחה שאלת ההוצאות.

בהחלטת הוצאות שניתנה ביום חמישי, כתבה ברק-ארז כי "ההתדיינות הקצרה שהתקיימה בפנינו חשפה התנהלות מוקשית ביותר של משטרת ישראל". לדבריה, ההחלטה לאסור על הכנסת החולצה "לא התבססה על בדיקה משפטית נאותה מבעוד מועד", ובמועד הדיון לא הוצגה כל חוות דעת משפטית מסודרת שתתמוך בה. עוד ציינה כי הסמכויות שהופעלו בפועל, ובהן הטלת מגבלות על ביטוי, חיפוש מתחת לשכבת ביגוד עליונה והרחקת אוהדים, "לא התבררו די צרכן בטרם נעשו הפעולות בשטח".

השופטת לא נמנעה מלהכיר בכך שתוכן החולצה אינו פשוט: "אכן, הכיתוב על גבי החולצה, ובמיוחד בהקשרה של משטרת ישראל, אינו קל לעיכול. אין זה דבר של מה בכך לייחס למשטרה את הביטוי 'חלאות' ולסמן קו על סמלה". ועם זאת, הדגישה: "ההגנה על חופש הביטוי לא נועדה רק לביטויים נעימים או בעלי ערך, אלא גם לביטויים סרי טעם ואף קשים. אין ולא היה בתוכן החולצה כדי להצדיק החלטה האוסרת על הכנסתה למשחקים".

ברק-ארז הוסיפה ביקורת עקרונית על הדרך שבה פועלת המשטרה במקרים מסוג זה: "אין לומר 'נעשה ונשמע'. אין מקום להתחיל קודם כול בהרצה של 'פיילוט' או 'ניסוי', ורק לאחר מכן לבחון את התשתית המשפטית לו. סדר הפעולות חייב להיות הפוך, והתנהלות אחרת לא תוכל לסכון". שני השופטים הנוספים בהרכב, יחיאל כשר ורות רונן, הצטרפו לעמדתה.

במקביל, הבהירה ברק-ארז כי הפסיקה אינה מעניקה לגיטימציה לאלימות ולגזענות במגרשים: "הדברים נאמרים מבלי לגרוע כהוא זה מהצורך לפעול ביד חזקה נגד גילויים של אלימות וגזענות במגרשים ובאצטדיונים". כלל הצדדים להליך, ציינה, הביעו הסתייגות מכל מופע של אלימות וגזענות.

עורכי הדין שייצגו את האוהדים, בועז בן-צור וכרמל בן-צור, מסרו בתגובה: "לאחר שהמשטרה חזרה בה מעמדתה, דומה שטוב שבג"ץ עיגן פעם נוספת את הצורך בהקפדה על פעולה בגדר סמכות בלבד ואת ההכרח להקפיד היטב על הזכות לחופש הביטוי, בתקווה שלא יהיה צורך בעתירות דומות בהמשך".

פרשה נוספת הקשורה לאוהדי הפועל תל אביב מתנהלת במקביל: אוהד שנעצר לאחר הדרבי שפוצץ באוקטובר 2025, בחשד שהשליך כוס לעבר שוטר, אחז בידו וגידף אותו ובנוסף ביצע מעשה מגונה לעבר שוטרות, שוחרר בתנאים מגבילים שכללו חובת התייצבות בתחנת המשטרה לפני כל משחק של הקבוצה ובמהלך המחצית. לטענת האוהד, כפי שהעביר עורך דינו, איש לא הבהיר לו את תנאי השחרור ואף עורכת הדין מהסנגוריה הציבורית לא מסרה לידיו את ההחלטה. כשגילה את הדוחות בדצמבר 2025, מצא שצבר חוב של 12,000 שקל בשישה דוחות. כעת הוא מבקש לבטל את כולם, או לחלופין להישפט עליהם.