4,000 נספו בדרך לישראל: טקס ממלכתי בהר הרצל לזכר יהודי אתיופיה

יותר מ-4,000 יהודים נספו בדרכם לישראל. הם צעדו ברגל מאתיופיה לסודן, מדינת אויב, דרך מדבר, רעב ומחלות, כדי להגשים חלום בן אלפיים שנה. בוקר זה, ביום ירושלים, נערך בהר הרצל טקס ממלכתי לזכרם, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שרים, חברי כנסת ואלפי בני משפחות שכולות מהקהילה.

צילום: בנימין נתניהו

בנאומו בטקס, נגע נתניהו ישירות ברצח שני הצעירים מבני העדה: ימנו בנימין זלקה ודסטאו צ'קול. "הזדעזענו ממעשי-הפשע הנתעבים בפתח תקווה ובבאר שבע. שני הצעירים מלאי האור הללו נפלו קורבן לאכזריות של נוער-שוליים בזוי", אמר. ראש הממשלה ציין כי שוחח עם שתי המשפחות ואף נפגש עם אחת מהן בלשכתו. "קראתי למצות את הדין עם מי שהיו מעורבים באלימות המחרידה הזאת. כי הצדק חייב להיעשות."

נתניהו לא הסתפק בגינוי ועבר למתקפה: "הם עפר, עפר לרגליכם. הם נחשבים כאין וכאפס לעומת צעירי העדה האתיופית, שנרתמים בגבורה להגנת ישראל." הוא סיפר על פגישותיו עם חיילים ומפקדים יוצאי אתיופיה בכל זרועות הביטחון, ואף הזכיר במיוחד את סיפורו של רב-סרן גדי מרשה, קצין הגששים היהודי הראשון בצה"ל. "הבטחתי שנמשיך להיאבק בנחישות בגילויי אלימות, גזענות ואפליה מכל סוג שהוא. אינני אומר זאת מן השפה אל החוץ."

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא אף הוא דברים בטקס: "יש רגעים בתולדות המדינה שנכנסים עמוק ללב. עליית יהודי אתיופיה הייתה רגע שכזה. לאט לאט פורסמו הסיפורים, על כוחות הנפש והגוף שמצאתם בעצמכם, לעבור מסעות בלתי אפשריים, כוחות של אהבה ואמונה." שר העלייה והקליטה אופיר סופר הוסיף: "חובה שסיפורה של קהילת ביתא ישראל יהיה מוכר לכל ילדי ישראל, במרכז המורשת שיוקם כאן בהר הרצל."

צילום: יצחק הרצוג

מסע הגבורה שמציינים היום לא היה פשוט. לקראת סוף שנות ה-80, יצאו אלפי יהודים מקהילת "ביתא ישראל" למסע מסוכן לעבר סודן, בתקווה להגשים את חלום השיבה לציון שנשמר בקהילה במשך דורות. הקריאה לצאת לדרך הגיעה ממדינת ישראל, דרך שליחי המוסד שפעלו באזורי המעבר. משפחות שלמות, ואף קהילות כפריות שלמות, עזבו את בתיהן. רבים לא שרדו את הדרך: מחלות, רעב, אלימות וסכנות המדבר גבו חיי יותר מ-4,000 איש. קרובים נאלצו להותיר את יקיריהם באדמת המדבר, לעיתים בסימון מאולתר בלבד, ללא מצבה וללא קבר מוסדר.

בצד הטקס, עלו ביום זה קריאות נוקבות לשנות את הנרטיב הישראלי על יהודי אתיופיה. עו"ד רוני פנטנש מלכאי, מחברת הספר "עוצמה שחורה, יהודי אתיופיה והמסע לשוויון", תקפה את האופן שבו ישראל מספרת את הסיפור: "תמיד מדברים עלינו כאילו גאלו אותנו, הביאו אותנו, הוציאו אותנו, קידמו אותנו, מספרים את הסיפור מעל הראש שלנו." לדבריה, יהודי אתיופיה לא היו מושא הצלה פסיבי אלא שותפים פעילים: "בלעדיהם, אולי לא היו עליות. אולי לא היו מבצעים."

מלכאי הזכירה גם איגרת היסטורית שנשלחה בשנת 1845 מכפר יהודי מרוחק באתיופיה ליהודים באירופה, ובה קריאה: "תבואו, יש לכם פה אחים, יש פה יהודים באתיופיה, אנחנו כאן." לדבריה, האיגרת היא שהניעה את גלגלי ההיסטוריה: "ובזכותה אנחנו כאן." היא סיכמה בחריפות: "כל הזמן אומרים שהחזק מספר את הסיפור. יש פתגם אפריקאי שאומר: עד שהאריות ילמדו לכתוב, כל הסיפורים יהללו את הצייד. לכן אנחנו חייבים להיות האריות שיכתבו."

גם קולות אישיים ונוגעים ללב עלו ביום זה. ראש מטה מועצה אזורית ויוצאת אתיופיה כתבה: "גם היום, עשרות שנים אחרי אותו מסע המלווה כל צעד בחיי, אני חשה לעיתים שמי שהקריבו את היקר מכל כדי להגיע הביתה, עדיין נדרשים להוכיח את שייכותם." היא ציינה כי דודתה, וורקיט טבג'ה, צעדה במסע אך לא זכתה להגיע לארץ: "היא האמינה בכל לבה בחלום הירושלמי."

במקביל לטקס בהר הרצל, התקיים גם טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במטה השב"כ. ראש השב"כ דוד זיני נאם בפני משפחות שכולות, גמלאי השירות וחברי המטה: "נמשיך לפעול בצללים כדי להוסיף ולהאיר את פניה של המדינה. נמשיך להקשיב לקול הפנימי הקורא לנו בשמם להתייצב פעם אחר פעם למשימה."

נתניהו הודיע בטקס על הקמת מרכז מורשת חדש בירושלים שינחיל את סיפור העלייה, לצד יוזמות לשימור מורשת הקהילה, ופירט הישגים כמו השוואת שיעור הזכאים לבגרות לממוצע הארצי וזינוק במספר התלמידים המצטיינים מבני העדה. כעת ממתינות המשפחות השכולות לראות אם ההבטחות ייצאו לפועל.