סקר מפתיע: רוב הציבור לא רוצה בחירות מוקדמות

ניסיון אחרון ונואש. הערב (חמישי) פתחו מזכיר הממשלה יוסי פוקס ויו"ר הקואליציה אופיר כץ בסבב שיחות טלפוניות דחופות לשרים ולחברי כנסת מהקואליציה, במטרה לבדוק אם קיים רוב להעברת חוק הפטור מגיוס לבחורי ישיבות. המהלך נועד למנוע את קריסת הממשלה ואת פיזור הכנסת - אך נכון לשעה זו, הבחירות המוקדמות נראות כמעט בלתי נמנעות.

הרקע למהלך הדרמטי: לפני מספר ימים הודיע נתניהו לחברי הכנסת החרדים כי אין לו רוב בכנסת הנוכחית להעברת חוק הגיוס. החרדים זעמו. מנהיג הזרם הליטאי, הרב דב לנדו, שלח מכתב רשמי בכתב ידו לחברי הכנסת של דגל התורה ובו כתב בפירוש: "אין לנו אמון יותר בנתניהו. איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך בחירות בהקדם היותר מהר. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר". מכתב כזה, בכתב ידו של ראש ישיבה שנחשב לפוסק הדור של הליטאים, אינו מסמך פוליטי רגיל. זו פסיקה.

ועם זאת, גורמים בדגל התורה משאירים דלת פתוחה, ולו בסדק. על פי מה שנמסר, אם נתניהו אכן יביא את חוק הגיוס להצבעה במליאת הכנסת, אפשר יהיה להתגבר על המשבר ולהמשיך את הקואליציה כפי שהיתה. אך הם מדגישים בבירור: לא כל התקדמות תחשב כהתקדמות. הצבעה בוועדת החוץ והביטחון? לא מספיקה. ייתכן שדגל התורה אף לא תשתתף בה, גם אם יש לקואליציה רוב בלעדיה. ההתקדמות היחידה המקובלת היא קריאה שניה ושלישית במליאה. לא פחות.

בליכוד מכירים בחומרת המצב. בכירים במפלגה מעריכים כי נתניהו חייב לתת לחרדים את החוק כדי "לתת אוויר של חודשיים לקואליציה להשלים את ימיה ומשימותיה". אך במקביל, בכיר אחר ביקש לצנן: "נעשים מאמצים לפתור את המשבר. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. ההתבטאויות של דגל התורה על פירוק הגוש הן ניסיון לפרוק תסכול". המסר של הליכוד ליהדות התורה ברור: ננסה לקדם את החוק, אבל אם לא נצליח מסיבות שונות כמו המלחמה, אנחנו רוצים שתאמרו שתלכו איתנו. יהדות התורה, נכון לעכשיו, לא מתחייבת.

בינתיים, הקואליציה כבר זזה קדימה לתרחיש הבחירות. אופיר כץ הגיש אתמול הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25 יחד עם כל ראשי סיעות הקואליציה, ובה נכתב: "הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו במועד שתקבע ועדת הכנסת - שלא יפחת מ-90 ימים מיום קבלת חוק זה". בין מגישי ההצעה: אורי מקלב, ינון אזולאי, מישל בוסקילה, אוהד טל וצביקה פוגל. הסיבה שהקואליציה בחרה להגיש את ההצעה בעצמה ולא לאפשר לאופוזיציה לעשות זאת: כדי לשלוט בתהליך ובתאריך, ולמנוע גינוי פורמלי של הממשלה. הכנסת אמורה להצביע על פיזורה ביום רביעי הקרוב. בפעם הקודמת שבה הושג כבר רוב לפיזור הכנסת, אירוע ביטחוני טרף את הקלפים ברגע האחרון ומשבר הבחירות נדחה - וכעת חוזרת השאלה אם תרחיש דומה יצוץ שוב בדיוק בזמן הנכון.

ומה עם התאריכים? כרגע על הפרק שלושה מועדים אפשריים. הראשון, 1 בספטמבר, מועדף על יהדות התורה. השני, 15 בספטמבר, בין ראש השנה ויום כיפור, מועדף על ש"ס. בקרב חברי הסיעה הספרדית יש הגיון ברור: הבוחר החרדי המאוכזב יתקשה "למרוד" בעשרת ימי תשובה. השלישי, 27 באוקטובר, מועדף על הליכוד שרוצה להמשיך לקדם חקיקה כמו פיצול תפקיד היועמ"ש, הוצאת מח"ש מהפרקליטות וחוק התקשורת. ביהדות התורה מאיימים גם בתרגיל מביך במיוחד: דרישה לקיים בחירות ב-6 באוקטובר, יום לפני יום השנה לטבח. ומהצד החרדי מגיע גם לחץ אחר: אם הכנסת לא תתפזר במאי, הם יידרשו לבחירות באוקטובר - ניסיון להציג את המגזר כגורם שיכריע את עיתוי הבחירות.

בניגוד לרעש הפוליטי שמגיע בימים האחרונים מכיוונים שונים בקואליציה ובאופוזיציה, הציבור הישראלי שולח מסר ברור: אל תמהרו לקלפיות. סקר מיוחד שפורסם הערב (חמישי) בחדשות 14, שנערך על ידי חברת NEXT DATA בקרב 436 משתתפים בוגרים המהווים מדגם מייצג, מגלה שרוב הציבור מעדיף שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי. על פי הנתונים, 39% מהנשאלים סבורים שהמועד המתאים ביותר לבחירות הוא 27 באוקטובר, לאחר תקופת החגים. 23% בלבד היו מעדיפים ללכת לקלפיות כבר ב-1 בספטמבר, ורק 12% תמכו בתאריך של 15 בספטמבר. נתון בולט נוסף: 26% מהציבור כלל לא הביעו העדפה, ממצא שיכול להצביע על עייפות מהעיסוק הפוליטי הבלתי פוסק.

בחזית המנדטים, הסקר מציג תמונה שתדאיג את מחנה הימין. גוש הימין יורד בשני מנדטים ומגיע ל-63 מנדטים בלבד. הליכוד בראשות נתניהו שומר על מעמדו כמפלגה הגדולה בישראל אך עומד על 33 מנדטים. שאר גוש הימין: ש"ס עם 10, עוצמה יהודית עם 8, יהדות התורה עם 7 והציונות הדתית עם 5. מנגד, גוש השמאל-מרכז עולה ל-46 מנדטים והמפלגות הערביות מטפסות ל-11 מנדטים. במדד ההתאמה לתפקיד ראש הממשלה, נתניהו מוביל בפער עצום עם 54% תמיכה, אחריו גדי איזנקוט עם 20% ונפתלי בנט עם 18%. סקר זה מצטרף לסקר חדשות 12 שפורסם אף הוא הערב, לפיו גוש המפלגות היהודיות שמתנגדות לנתניהו יקבל 58 מנדטים בלבד אם הבחירות היו נערכות היום - כלומר האופוזיציה חסרה שלושה מנדטים לרוב בכנסת.

נתניהו מצידו לא מוותר על ניסיון השכנוע. לפי דיווחים, הוא הזהיר את החרדים ישירות: בחירות בספטמבר יובילו להפסד של גוש הימין. הטיעון המרכזי שהעלה בשיחות אלה נוגע לאיראן: לדבריו, עוד לא הושגו ההישגים הנדרשים מול טהראן, ובמצב כזה הוא פשוט לא יהיה פנוי לנהל קמפיין בחירות. מדובר בתכסיס מוכר - לשלב בין לחץ ביטחוני אמיתי לבין שיקולים פוליטיים ולהציגם כדבר אחד. ובמקביל, נתניהו מקדם תוכנית חומש שתזרים מיליארדי שקלים לחברה החרדית כפיצוי על היעדר חוק הגיוס. האם זה יספיק? הרחוב החרדי, לפחות, מטיל ספק.

ויש גם נתון שצריך להדאיג את הח"כים החרדים עצמם. סקר שפורסם הערב בערוץ 14 מגלה שבקרב הציבור החרדי, 28% מאשימים את חברי הכנסת החרדים באי העברת חוק הגיוס. 27% מאשימים את נתניהו, 23% את בג"ץ והיועצים המשפטיים. כלומר, רוב הציבור החרדי מאשים את נבחריו, לא את מי שמחוץ למגזר. שאלה שאיש עדיין לא יודע לענות עליה: האם חלק מהבוחרים יחליטו לערוק לאלטרנטיבות אחרות.

ההצעה לפיזור הכנסת צפויה לעלות להצבעה ביום רביעי הקרוב. אם ניסיון גיוס הרוב שנעשה הערב ייכשל, ואם לא יתרחש אירוע ביטחוני שידחה את ההצבעה ברגע האחרון, הכנסת ה-25 תוכרז פורמלית כבדרך לסיומה, ומשחק מועדי הבחירות עובר לוועדת הכנסת.