נתניהו מציע לחרדים מיליארדים כדי להציל את הקואליציה

בזמן שהממשלה רשמית כבר על הגרדום, ובעוד יו"ר הקואליציה אופיר כץ מסייר בין חברי כנסת כדי לספור קולות לחוק הגיוס, מגיעים לאור פרטים חדשים על מה שמשרד ראש הממשלה מציע לחרדים מאחורי הקלסים. לפי מסמכים שהגיעו לידי גורמי תקשורת, בנימין נתניהו דוחף תוכנית חומש לחברה החרדית שתעביר מיליארדים למגזר - כאשר אחד הסעיפים המרכזיים בה קובע ש-25% מתקציב הבינוי של משרד החינוך יופנה לטובת הציבור החרדי.

צילום: בנימין נתניהו

זה לא מהלך ספונטני. נתניהו יודע בדיוק מה הוא עושה. כשמנהיג רוחני של הציבור הליטאי כותב מכתב בכתב יד ומכריז "אין לנו אמון יותר בנתניהו... המושג גוש אינו קיים יותר" - אתה לא מייצב את הקואליציה עם נאומים. אתה מייצב אותה עם תקציב. תוכנית החומש נועדה לקבע את ההסדרים לשנים קדימה, כך שגם אם יהיו בחירות, החרדים יידעו שחזרה לנתניהו שווה כסף אמיתי.

הרקע הידוע: הרב דב לנדו, מנהיג הזרם הליטאי ואחת הדמויות החרדיות הבכירות בישראל, שיגר שלשום מכתב רשמי לחברי כנסת של דגל התורה. "איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך בחירות בהקדם היותר מהר", כתב לנדו. המכתב ריסק את האשליה שהכל ניהול משבר בשליטה. מבכירים בקואליציה נמסר: "אין לנו דרך להגיע להבנה עם החרדים יותר. הם קובעים מה יהיה, לא נתניהו."

הניסיון להציל אתה בקואליציה מתנהל על שני מסלולים במקביל. המסלול הגלוי: מזכיר הממשלה יוסי פוקס ויו"ר הקואליציה אופיר כץ ביצעו ערב השבת סבב שיחות דחוף עם שרים וחברי כנסת, כדי לבדוק האם קיים רוב לחוק הגיוס אם יובא להצבעה מחר. המסלול הסמוי: הכנה של חבילה כלכלית שאמורה לרכך את החרדים ולהחזיר אותם לגוש, עם תוכנית חומש שתבטיח להם זרימת תקציבים גם בתרחיש של בחירות ואחריהן.

אבל גורמים ביהדות התורה לא מסתירים את חוסר האמון. בכירים בסיעה אמרו במפורש שהסבב הטלפוני של כץ הוא "ניסיון נוסף למרוח את הזמן", שמטרתו לגרום לציבור החרדי לפספס את תאריכי היעד הרלוונטיים לחקיקה. בדגל התורה הבהירו שלא יראו בהצבעה בוועדת חוץ וביטחון שום "התקדמות" - ההתקדמות היחידה שתספור היא הצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

בינתיים, ההכנות לבחירות כבר נעשות תוך ריצה. כץ הגיש אתמול הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-25 יחד עם כל ראשי סיעות הקואליציה. בהצעה נכתב ש"הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו במועד שתקבע ועדת הכנסת, שלא יפחת מ-90 ימים". ההגשה מצד הקואליציה, ולא מצד האופוזיציה, נועדה לשמר שליטה על התהליך ועל הנרטיב. בתרחיש שבו האופוזיציה הייתה מגישה - הממשלה הייתה נידונה רשמית.

מועד הבחירות הפך לזירת מאבק עצמאית. יהדות התורה מועדיפים 1 בספטמבר. ש"ס מעדיפה 15 בספטמבר, בין ראש השנה ויום הכיפורים, בחישוב שהבייס המאוכזב לא יוכל "למרוד" בעשרת ימי תשובה. הליכוד מעדיף 27 באוקטובר, כדי להשלים חקיקה חשובה כמו פיצול היועמ"ש, הוצאת מח"ש מהפרקליטות וחוק התקשורת. ביהדות התורה אף דיברו על 6 באוקטובר, כך שהתוצאות הסופיות יגיעו ב-7 באוקטובר - תאריך שהסמליות שלו לא מוסברת, אבל הלחץ הפסיכולוגי שהוא מייצר ברור לכולם.

נתניהו הזהיר את חברי הכנסת החרדים שבחירות בספטמבר יובילו להפסד של גוש הימין. הוא תירץ זאת בכך שישראל טרם השיגה תוצאה טובה מול איראן, ושקשה לנהל קמפיין בחירות תוך כדי מלחמה. בכיר בליכוד הוסיף ניסוח פרגמטי יותר: "נעשים מאמצים לפתור את המשבר. ההתבטאויות של דגל התורה הן ניסיון לפרוק תסכול". אבל בכיר אחר נשמע פחות אופטימי: "נתניהו חייב לתת לחרדים את החוק כדי לתת אוויר של חודשיים לקואליציה להשלים את ימיה."

סקר שפורסם בערוץ 14 בשני בשבוע נותן תמונה מורכבת: 42% מהנשאלים מאמינים שהיועמ"שית אחראית למבוי הסתום בחוק הגיוס, 28% מאשימים את חברי הכנסת החרדים, ו-26% מפנים אצבע לנתניהו. בנתון אחד שפחות נוח לחרדים: 28% מהציבור החרדי עצמו מאשים את ח"כים החרדים שאין עדיין חוק גיוס.

ההצעה לפיזור הכנסת צפויה לעלות לקריאה טרומית בשבוע הבא. אם לא יתרחש נס חקיקתי - העברת חוק הגיוס במליאה - הכנסת ה-25 בדרכה לסיום מוקדם, ותוכנית החומש לחרדים תהפוך לקלף הבחירות המרכזי של הליכוד.