גופמן לבג"ץ: היועמ"שית מטעה ומתנהלת בחוסר תום לב

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבית המשפט על עיכוב הליכים בתיק הטרדתו של שלמה פילבר, בתיק שנפתח לפני כמעט שבע שנים. המשמעות המעשית של הצעד היא סגירת התיק נגד הנאשמים עופר גולן, יונתן אוריך ואיינהורן - שכן לא ניתן יהיה להמשיך ולנהל את ההליכים כנגדם בבית המשפט.

עיכוב הליכים הוא כלי נדיר יחסית שעומד לרשות הפרקליטות, ומשמעותו הלכה למעשה שהמדינה מודיעה כי אינה מבקשת לקדם את ההליך הפלילי. במרבית המקרים שבהם מוכרז עיכוב כזה, התיק נגנז ולא חוזר לדיון.

שלמה פילבר, שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, היה דמות מפתח בפרשיות הגדולות שהסעירו את הארץ בשנים האחרונות. הוא הפך לעד מדינה באחד מתיקי נתניהו, ובהמשך טען כי הוטרד ונרדף. התיק שנפתח בעקבות טענותיו נגד גולן, אוריך ואיינהורן גרר הליכים משפטיים ממושכים שנמשכו קרוב לשבע שנים.

תיק ההטרדה עוסק באירוע שהתרחש באוגוסט 2019. לפי כתב האישום שהוגש בפברואר 2025, קשרו שלושת הנאשמים קשר כדי להטריד את פילבר בנוגע לעדות שמסר בחקירה ועתיד היה למסור במשפטו של ראש הממשלה נתניהו בפרשת 4000. לשם כך שכרו, באמצעות אחרים מטעמם, רכב עם מערכת הגברה ושלחו שני שליחים לביתו של פילבר בפתח תקווה. השניים החנו את הרכב מתחת לבית והשמיעו מהרמקולים קובץ קול שהוכן מראש, ובו בין היתר הקריאה: "מומו תהיה גבר, צא תגיד את האמת מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה, מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד".

שלושת הנאשמים שימשו בתפקידים בכירים בליכוד ובמשפחת נתניהו. עופר גולן היה דובר משפחת נתניהו ומנהל קמפיין הבחירות של הליכוד ב-2019. יונתן אוריך שימש כיועץ אסטרטגי ומנהל הקריאייטיב במטה הבחירות של המפלגה. ישראל איינהורן היה דובר הליכוד ומנהל הקמפיין.

הסיבה המרכזית להחלטה היא כישלון המאמצים להביא את ישראל איינהורן לישראל. איינהורן, אחד מהנאשמים בתיק, שוהה בסרביה ומסרב לשוב לארץ. היועמ"שית גלי בהרב מיארה הבהירה לבית משפט השלום בפתח תקווה כי איינהורן הוא "עד מרכזי וחיוני" לניהול התיק, ובלעדיו לא ניתן לנהל את ההליך המשפטי. בפברואר פורסם כי סרביה סירבה לבקשת ישראל לעצור את איינהורן עד שתוגש בקשת הסגרה מסודרת. לפני מספר חודשים נסעה בכירה ממחלקת ההסגרות בפרקליטות לבלגרד לפגוש את עמיתיה הסרבים. לפי מקור הבקיא בפרשה, "סגרו לה את הדלת בפרצוף, פשוט נפנפו אותה". משרד המשפטים בסרביה סירב להגיב.

ההכרזה על עיכוב ההליכים ניתנה ישירות לבית המשפט, צעד שמאותת שהפרקליטות הגיעה למסקנה שאין אפשרות מעשית להמשיך ולנהל את התיק. בשלב זה לא נמסרו פרטים מלאים על הנימוקים המשפטיים שעמדו בבסיס ההחלטה, ולא הובהר אם נמצא כי לא בוצעה עבירה, או שמא נסגר התיק מחוסר ראיות מספיקות.

ההחלטה של היועמ"שית מגיעה בעקבות לחץ ישיר מבית המשפט. בדיון האחרון נזף שופט בית משפט השלום בפתח תקווה דרור קלייטמן בפרקליטות וציין כי לא ניתן עוד "להימרח" עם התיק, ודרש שתתקבל החלטה תוך שבועיים כיצד להתמודד עם הבעיה. לחץ זה הוא שאילץ את בהרב מיארה לצאת עם ההחלטה הדרמטית.

יצוין כי ניהול התיק התנהל מלכתחילה על רקע מחלוקות פנימיות בפרקליטות. גורמים בפרקליטות הביעו התנגדות לניהול ההליך בשל קשיים ראייתיים משמעותיים, אולם פרקליט המדינה עמית איסמן החליט בכל זאת להגיש את כתב האישום. בתגובה להחלטות בפרשת פילבר, התייחס איסמן לצעדים שננקטו, בהם עיכוב ההליכים.

ביום שבו הודיעה היועמ"שית על עיכוב ההליכים בתיק פילבר, דחה בית המשפט העליון גם הודעה חסויה שמסרה להם בהרב מיארה בפרשת מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד. שופטי העליון קבעו מפורשות כי "אין באמור בהודעה החסויה כדי לשנות את ההחלטות שניתנו עד היום", והורו לעורך הדין המייצג את גופמן להגיב לדברים בהודעה קצרה. שני האירועים ביחד מציבים את היועמ"שית בו-זמנית בעימות עם בגץ ובנסיגה משפטית בתיק בולט שהגישה.

בתגובה חריפה שהגיש עורך דינו של גופמן, אוהד שלם, לבית המשפט העליון, הואשמה היועמ"שית בהתנהלות חסרת תום לב. "האמור בדברי היועמ"שית איננו אמת, וזאת בלשון עדינה", כתב שלם, וטען כי בהרב-מיארה הציגה את פגישות החפיפה שקיים גופמן עם בכירים במוסד כניסיון להשפיע על עדות, בעוד שאלו נערכו כחלק משגרת חפיפה מסודרת שנקבעה מראש. לטענת שלם, נשמט מההודעה החסויה פרט מהותי: גופמן ביקש במפורש לוודא שאיש לא יפנה לקצין הרלוונטי בעניין החלטות כוח אדם עד לאחר מתן פסק הדין בעתירות. "היא עודכנה היטב על בקשת גופמן מכלל הנוגעים בדבר שלא לפנות לתא"ל ג', אולם באורח פלא עובדה זו נשמטה מה'הודעה החסויה'", כתב שלם.

גופמן מוסיף ומאשים את היועמ"שית בהפצת מידע לתקשורת, וטוען כי "המהירות שבה דלפה 'ההודעה החסויה' לתקשורת מעלה חשש לניסיון להשפיע בעקיפין על תוכן תצהירו של תא"ל ג'". פרקליטו מדגיש כי מדובר בדפוס חוזר: "פעם אחר פעם היא טוענת שבידיה 'מסמכים חסויים', וכאשר שוב ושוב מתברר כי אין בהם סוד, אין בהם פגם בטוהר המידות ואינם רלוונטיים לעתירות."

התפתחות זו מגיעה לאחר שנים של הליכים מורכבים, שבמהלכם נדונו שאלות הנוגעות לאופי האישומים ולשאלה אם ניתן להביאם להכרעה שיפוטית. עיכוב ההליכים מהווה למעשה נסיגה של התביעה מהמשך ניהול התיק באופן פעיל.

סגירת התיק מגיעה על רקע ניהול משפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. פילבר צפוי להמשיך ולשמש עד מרכזי בהליך, וסגירת התיק נגד יועצי הלשכה מסירה ממנו לכאורה חלק מהלחץ החיצוני שניתן היה לטעון כי הופעל עליו. בסביבת ראש הממשלה לא נמסרה עד כה תגובה רשמית להודעת היועמ"שית, וגורמים הקרובים לנתניהו נהגו בעבר לטעון כי התיקים שנפתחו נגד אנשי לשכתו הם חלק ממה שהגדירו כ"רדיפה משפטית".

בתגובות בחוגים שעקבו אחר התיק צוין כי מדובר בסיום פרק ארוך ומסובך שהחל בטענות הטרדה חמורות ומסתיים מבלי שניתן פסק דין לגופו של עניין. ההחלטה היא של היועצת המשפטית לממשלה, ועל פי הדיווחים לא צפויה להשתנות.

עופר גולן ויונתן אוריך נקשרו בעבר לחוגים הקרובים לנתניהו, ותיק ההטרדה נגדם עורר בזמנו עניין רב בציבור ובתקשורת. כעת, עם הודעת עיכוב ההליכים, נראה שהתיק מתקרב לסיומו מבלי שיינתן בו פסק דין.

לפי החוק, לפרקליטות שנה אחת בלבד לנסות ולחדש את התיק באמצעות הבאת איינהורן לישראל. אם לא יצליחו לעשות כן בתוך שנה, התיק ייסגר סופית ולא ניתן יהיה לחדשו. ככל שיתפרסמו פרטים נוספים על נימוקי ההחלטה, ניתן יהיה לבחון האם מדובר בסגירה בגין היעדר אשמה או בגין חוסר ראיות, שתי קטגוריות שלהן השלכות שונות על כל הצדדים המעורבים.

בהמשך צפוי בית המשפט לאשר רשמית את עיכוב ההליכים, ולאחר מכן יוכלו הנאשמים לבקש את מחיקת כתב האישום. אם לא יחול שינוי בעמדת הפרקליטות, התיק ייסגר לאחר כמעט שבע שנות הליכים.