בג"ץ חייב את המשטרה בהוצאות: "פעלה לפי מידת העלבון, לא לפי החוק"

בית המשפט העליון סגר היום את הפרק המשפטי בפרשת חולצות המחאה של אוהדי הפועל תל אביב, ועשה זאת בביקורת חדה ונוקבת על משטרת ישראל. השופטים קבעו כי ההחלטה לאסור על הכנסת החולצות לאצטדיון נתקבלה ללא בדיקה משפטית, ללא תשתית עובדתית ומבלי שנקבע לה בסיס סמכות ברור. בגמר הדיון חויבה המשטרה לשלם לאוהדים העותרים הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

הפרשה החלה בדצמבר האחרון, כאשר שוטרים מנעו מאוהדים שלבשו חולצה ובה הכיתוב ULTRAS HAPOEL - AGAINST THE SCUM, ולצדו סמלי המשטרה ומכבי תל אביב מחוקים בקו אדום, להיכנס למשחקי ליגת העל. חלק מהאוהדים הוצאו מהאצטדיון לאחר שנתגלו עם החולצות. האגודה לזכויות האזרח, יחד עם עשרה אוהדים, הגישה עתירה לבג"ץ. בית המשפט הוציא צו ביניים שהקפיא את האיסור, ובעקבותיו הודיעה המשטרה כי היא נסוגה מהמדיניות כולה.

אף שהסעד התקבל בפועל עוד לפני כחצי שנה, ביקש בית המשפט להכריע בסוגיית ההוצאות. ההחלטה שפורסמה היום, מאת השופטת דפנה ברק-ארז ועמיתיה השופטים רות רונן ויחיאל כשר, הפכה לזירה לחשבון נוקב עם דרך פעולת המשטרה. "ההתדיינות הקצרה שהתקיימה בפנינו חשפה התנהלות מוקשית ביותר של משטרת ישראל", כתבה ברק-ארז. "ההחלטה לאסור על לובשי 'חולצת המריבה' להיכנס למגרשי הספורט לא התבססה על בדיקה משפטית נאותה מבעוד מועד".

השופטים הדגישו כי בעת הדיון לא הוצגה כל חוות דעת משפטית מסודרת, ולא הובאו ראיות לעבודת מטה שקדמה להחלטה. "לא הוצגה כל עבודת מטה או תשתית עובדתית שקדמה להחלטה ושימשה כבסיס מקצועי למדיניות שהונהגה 'ביום בהיר אחד'", נכתב בפסיקה. בית המשפט הוסיף כי הסמכויות שהופעלו בשטח, ובהן חיפוש מתחת לשכבת הביגוד העליונה והרחקת אוהדים, לא בודקו מספיק לפני שיושמו.

נושא החולצה עצמה לא נפסח. "אכן, הכיתוב על גבי החולצה, ובמיוחד בהקשרה של משטרת ישראל, אינו קל לעיכול", הודו השופטים. "אין זה דבר של מה בכך לייחס למשטרה את הביטוי 'חלאות' ולסמן קו על סמלה". ברק-ארז הוסיפה כי המסר אף עשוי להתפרש כפוגע בשמירה על שלטון החוק. אבל ביטוי עלבוני אינו מספיק כדי להצדיק איסור. "ההגנה על חופש הביטוי לא נועדה רק לביטויים נעימים או בעלי ערך, אלא גם לביטויים סרי טעם ואף קשים", כתבה.

הניסוח שצפוי ללוות את הפסיקה הזו לשנים הגיע בסיום: "המשטרה יכולה לפעול רק בגדר סמכויותיה על-פי דין, ולא על-פי מידת העלבון ועוגמת הנפש". בית המשפט אף הזהיר מפני "אפקט מצנן" שעלול להרתיע אזרחים ממימוש זכות המחאה, ופסל את גישת "נעשה ונשמע", לפיה מחילים מדיניות מגבילה ורק אחר כך בוחנים את בסיסה המשפטי.

עורכי הדין עודד פלר וניצן אילני מהאגודה לזכויות האזרח מסרו בתגובה: "בית המשפט קבע באופן חד משמעי שהמשטרה רמסה את חופש הביטוי של האוהדים וערכה עליהם חיפושים בניגוד לחוק. עלבון של שוטרים אינו יכול לשמש בסיס להגבלות על חופש הביטוי". עורכי הדין בעז בן צור וכרמל בן צור, שייצגו את האוהדים, הוסיפו כי "טוב שבג"ץ עיגן פעם נוספת את הצורך בהקפדה על פעולה בגדר סמכות בלבד".

המשטרה כבר הודיעה בעקבות הפרשה שלא תחסום עוד כניסה למגרשים בשל לבוש בעל תוכן מחאתי או ביקורתי. אך ההחלטה שפורסמה היום חורגת מהמקרה הספציפי ומציבה עיקרון כללי: מדיניות שפוגעת בחופש הביטוי חייבת להיבנות על בסיס משפטי מוצק, לפני שיורדים לשטח, לא אחרי.