טורקיה מקדמת חוק חדש ומסעיר שעשוי לשנות את כל כללי המשחק בים התיכון. החקיקה, המכונה "חוק המולדת הכחולה", תעניק לנשיא רג'פ טאיפ ארדואן סמכות להכריז על אזור כלכלי בלעדי של עד 200 מייל ימי מחופי טורקיה, ולעגן בחוק פנימי תביעות ימיות ענקיות שמדינות רבות רואות כחסרות בסיס.
זהו הצעד הרשמי הראשון של טורקיה לעגן בחוק את דרישותיה הימיות. עד כה, התביעות נשארו ברמת הצהרות ותורות גיאופוליטיות. עכשיו אנקרה רוצה להפוך אותן לעובדה משפטית מחייבת. ההשלכות יכולות להיות דרמטיות ועשרות איים יווניים שמאות אלפי תושבים חיים בהם עלולים למצוא את עצמם מוקפים בשטח ימי טורקי.
ההכרזה על החוק נמסרה בתדרוך לעיתונאים על ידי תת-אדמירל זקי אקטורק, יועץ התקשורת ודובר משרד ההגנה הטורקי. גורמים במשרד ציינו כי מדובר ב"חוק מסגרת" שזוכה לתמיכה רחבה מצד הדרגים הצבאיים, הטכניים, האקדמיים והמשפטיים. "הכוחות המזוינים של טורקיה ימשיכו, כפי שעשו תמיד, להגן בנחרצות על זכויותיה והאינטרסים של ארצנו באזורי השיפוט הימיים שלה", הבהירו במשרד ההגנה. זו לא הצהרה ניטרלית - זו אזהרה מפורשת לכולם.
מדוע עכשיו? הרקע נעוץ בגז. בעשור האחרון התגלו מאגרי גז ענקיים בסמוך לחופי קפריסין, מצרים וישראל, ואנקרה חוששת שהיא תישאר בחוץ. טורקיה טוענת כי יוון וקפריסין מקדמות דרישות "מקסימליסטיות" שנועדו לדחוק אותה לרצועת חוף צרה, וזאת למרות שהיא מחזיקה בקו החוף היבשתי הארוך ביותר באזור. הטורקים גם מוחים על כך שהקפריסאים-הטורקים מודרים מהכנסות פוטנציאליות מהאנרגיה.
המחלוקת המשפטית עמוקה. יוון טוענת, על פי אמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS), כי גם לאיים יש זכות לאזור כלכלי בלעדי ולמדף יבשתי. טורקיה דוחה זאת בתוקף וטוענת כי גבולות ימיים חייבים להיקבע לפי קווי החוף היבשתיים בלבד, ולא לפי מיקום האיים. הפרדוקס: טורקיה מעולם לא אשררה את אמנת UNCLOS, אך מנסה לנצל חלקים ממנה כשנוח לה.
החקיקה החדשה צפויה לחזק גם את תזכיר ההסכמה הימי שחתמה טורקיה עם לוב בשנת 2019, הסכם שאתונה, האיחוד האירופי ומדינות אזוריות רבות הכריזו עליו כחסר בסיס ובלתי חוקי. בנוסף, היא תעגן את הטענות הטורקיות ב"אזורים האפורים" בים האגאי, אזורים שיוון רואה כחלק בלתי מנותק משטחה הימי. חוגים דיפלומטיים ביוון מכנים את כל הדוקטרינה הזו בשם מזלזל: "טורקוגרפיה".
ומה עם ישראל? ההשלכה המדאיגה ביותר היא שהחקיקה המוצעת עלולה ליצור גבול ימי בין המים הטריטוריאליים של טורקיה לשטחה הימי הכלכלי של ישראל. במילים אחרות: אנקרה תדרוש נוכחות ימית ישירה בסמוך למאגרי הגז שישראל מפיקה מהם. זה לא מקרי - ארדואן ידוע בעוינותו לישראל, והחוק הזה יכול לשמש כלי לחץ גיאופוליטי.
יוון לא שותקת. שר החוץ היווני ג'ורג' גרפטריטיס הדגיש השבוע כי כל ניסיון לכפות גבולות ימיים מחוץ למסגרות משפטיות מוכרות בינלאומיות "נועד לכישלון". גרפטריטיס הדגיש כי אמנת UNCLOS משקפת את המשפט הבינלאומי המנהגי המחייב גם מדינות שלא אשררו אותה, כרמז ישיר לטורקיה. גורמים רשמיים ביוון הוסיפו כי לתביעות ימיות חד-צדדיות אין מעמד משפטי מחייב.
החוק צפוי להגיע בקרוב לפרלמנט הטורקי. אם יאושר, הוא יהיה הצעד הרשמי הראשון שמסדיר בחקיקה פנימית את כל עמדות ה"מולדת הכחולה" שטורקיה מקדמת שנים. מדינות האזור כבר נערכות לתגובה, והשאלה היא לא אם המתיחות תגבר, אלא עד כמה.
הקרב על גז הים התיכון עובר כעת מהשדה הדיפלומטי לזירה המשפטית, ואנקרה מהמרת שמי שיכתוב את החוק יכתוב גם את ההיסטוריה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה