שירות התעסוקה פרסם את נתוני שוק העבודה לחודש אפריל, ומהם עולה תמונה של התאוששות מהירה אך שברירית. מספר דורשי העבודה ירד מ-395.6 אלף במרץ ל-307.6 אלף בסוף אפריל, ירידה של כ-22%. הירידה מיוחסת בעיקר לחזרה ההדרגתית של המשק לפעילות בעקבות כניסת הפסקת האש לתוקף באמצע החודש ובעקבות סיום מבצע "שאגת הארי".
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, מסרה כי "נתוני אפריל משקפים שוק עבודה שנמצא בתהליך התאוששות, שצפוי להימשך בחודשים הקרובים - בעיקר עם חזרתם לעבודה של העובדים שיצאו לחל"ת. אך עדיין לא חזרנו להיקפים שהיו לפני המערכה האחרונה." בשירות התעסוקה מדגישים כי המגמה תתחזק רק בתנאי שישראל לא תחזור בקרוב ללחימה שתגרור מצב מיוחד בעורף עם הגבלות התקהלות.
מספר הנרשמים החדשים באפריל עמד על 33.8 אלף בלבד, לעומת 256.8 אלף במרץ. בשירות התעסוקה מסבירים שמדובר בכ-11% מכלל דורשי העבודה, ומאפיין מצבים שלאחר זעזוע משקי, שבהם חלק מהנרשמים נקלטים במערכת באופן רטרואקטיבי. מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד באפריל על 38.7 אלף, לעומת 43.6 אלף בחודש הקודם - ירידה שמתכתבת גם עם המגמה של השנים האחרונות, אם כי קבוצה זו הושפעה פחות מהטלטלה התעסוקתית במהלך הלחימה.
פילוח לפי גיל חושף פערים ברורים. בקרב צעירים עד גיל 34 נרשמה ירידה של כ-28% במספר דורשי העבודה. בקבוצת הגיל 35 עד 54 הירידה עמדה על כ-20%, ובקרב בני 55 ומעלה הסתכמה בכ-17.5%. בשירות התעסוקה מסבירים שהחזרה המהירה של הצעירים לשוק העבודה אינה מפתיעה: הם עובדים בשיעור גבוה יותר בענפים התלויים בהתקהלות ובעבודת שטח, שנפגעו ישירות מהגבלות פיקוד העורף, וכן מהווים שיעור גבוה יותר מבין הורים לילדים עד גיל 18 שנאלצו לצאת ממעגל העבודה עם סגירת מסגרות החינוך.
אחת התופעות הבולטות בנתונים היא שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה. על אף ציפייה לירידה בשיעורן בעקבות שוך הלחימה, נתוני אפריל מצביעים דווקא על עלייה של 1.3 נקודות אחוז, כך ששיעורן עמד על 59.6% מכלל דורשי העבודה. לשם השוואה, באפריל אשתקד עמד שיעורן על 52.8% בלבד. ההערכה בשירות התעסוקה היא שהעיכוב קשור לחופשת הפסח, ומעריכים כי בחודשים הקרובים תירשם ירידה - ככל שהשקט הביטחוני יישמר. הנתונים ממחישים שוב שנשים, ובפרט אימהות לילדים קטנים שהיוו למעלה מ-60% מהנרשמות החדשות במהלך המבצע, משלמות מחיר תעסוקתי גבוה יותר בתקופות חירום.
הבדיקה לפי ענפים מגלה שונות בולטת. הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר במהלך המבצע הם אלה שמחייבים נוכחות פיזית, עבודת שטח והתקהלות. בקרב גננים ומגדלי גידולים נרשמה עלייה של כ-416% במספר דורשי העבודה בין פברואר לאפריל. בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים נרשמה עלייה של כ-330%, ואצל עובדי ספורט וכושר כ-285%. לעומת זאת, במשלחי יד שמאפשרים עבודה מרחוק העלייה הייתה מתונה בהרבה: בתחום מסדי הנתונים והרשתות נרשמה עלייה של כ-14%, ובקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים כ-12% בלבד.
הפערים הגיאוגרפיים בולטים גם הם. הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה בכל הערים שנבדקו, עם ממוצע של כ-23%, אך בין הערים היו פערים ניכרים. ביתר עילית רשמה ירידה חדה של 39.2%, אילת 35.5%, רחובות 32.9% ואשדוד 29.6%. לעומת זאת, ברהט ובאום אל פחם נרשמו ירידות מתונות של 10.9% ו-13.7% בהתאמה, שכן מדובר בערים שבהן שיעור דורשי העבודה גבוה גם בשגרה. שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר נרשמו ברעננה עם 3.7%, וברמת השרון ובהוד השרון עם 3.9% - ערים שגם בתקופת הלחימה שמרו על חוסן תעסוקתי יחסי.
הערים עם שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נותרו ברובן ערים חרדיות, ערביות ופריפריאליות. מודיעין עילית הובילה עם שיעור של 9.8%, אחריה אלעד עם 8.8% וקריית גת עם 8.5%. פערים אלה אינם תוצאה של הלחימה בלבד, אלא משקפים מבנה עמוק ומתמשך של שוק העבודה המקומי.
שירות התעסוקה מציין שהמגמה שנרשמה באפריל דומה לדפוסים שנצפו לאחר סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה הקודמים, ומעריך שהירידה תימשך בחודשים הקרובים - ובפרט עם חזרתם לעבודה של העובדים שיצאו לחל"ת. עם זאת, ההתאוששות מותנית באופן מפורש בכך שלא תחודש הלחימה ולא יוטלו מחדש הגבלות פיקוד העורף, שנוסח זהיר שמשקף את אי הוודאות הביטחונית שממשיכה לרחף מעל נתוני שוק העבודה.
שוק העבודה הישראלי מציג סימני התאוששות ברורים, אך נותר תלוי בהמשך השקט הביטחוני, כאשר הפערים המבניים בין ערים, ענפים וקבוצות אוכלוסייה ממשיכים להצביע על שיקום לא אחיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה