כחלון יודה בפרשת יונט קרדיט: הוגש כתב אישום והסדר טיעון

משה כחלון, לשעבר שר האוצר וראש מפלגת כולנו, יסיים את הפרשה המשפטית הידועה כפרשת יוניקרדיט במסגרת הסדר טיעון. לפי הפרסומים, ייגזרו עליו קנס בסך 180 אלף שקל ומאסר על תנאי, ובמסגרת ההסדר יואשם בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

צילום: משה כחלון

הפרקליטות הגישה היום (ראשון) כתב אישום נגד כחלון בבית המשפט הכלכלי בתל אביב. כחלון שימש יו"ר דירקטוריון יונט קרדיט בין יוני 2021 ליוני 2022, ולפי כתב האישום פעל למנוע דיווח למשקיעים על מעילה ואי-סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה, בהיקף של כ-5 מיליון שקל. על פי הנטען, הוא הורה לקצין הציות שלא לגלות את הממצאים לדירקטוריון, מחשש שהדבר יפגע בדירוג האשראי של החברה. פרטי הסדר הטיעון שגובש כוללים, בנוסף לקנס ולמאסר על תנאי, גם הגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב לתקופה של 18 חודשים שתחל ממועד מתן גזר הדין. במקביל הוגשו כתבי אישום נגד שבעה נאשמים ושתי חברות נוספות בפרשה, ובהם שלושת בעלי השליטה ביונט קרדיט.

עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך אינן עבירות שחיתות קלאסיות, ואינן כוללות מרכיב של קבלת טובת הנאה, רמאות או מעילה. מדובר בהפרות של חובות גילוי ודיווח שקבועות בדין - עבירות שמקומן בתחום הפיקוח על שוק ההון, ולא בליבת עבירות השחיתות המינהלית.

השאלה המרכזית שעולה בעקבות הפרטים שהתפרסמו היא האם ההרשעה תמנע מכחלון לשוב לפוליטיקה. על פי הדין הישראלי, קביעת "קלון" בפסק הדין היא התנאי הקובע לעניין הפסלות מכהונה ומהתמודדות בבחירות. לא כל הרשעה פלילית מובילה בהכרח לפסלות, ולא כל עבירה מחייבת את בית המשפט לקבוע שיש בה קלון.

בית המשפט בוחן את אופי העבירה, נסיבות ביצועה, ומידת הפגיעה בערכים שהדין בא להגן עליהם. בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, לא מדובר בעבירות שנחשבות על הסף ל"עבירות קלון", ובתי המשפט נדרשים לבחון כל מקרה לגופו. ההחלטה אם לקבוע קלון תהיה בסמכות בית המשפט שידון בהסדר.

כחלון כיהן כשר האוצר בממשלות נתניהו ונחשב לאחד הפוליטיקאים הבולטים של העשור האחרון. מפלגת כולנו שהוביל התמזגה בסופו של דבר עם הליכוד, וכחלון עצמו פרש מהכנסת. מאז ועד היום שמו עלה פעמים אחדות בהקשר של חזרה אפשרית לפעילות פוליטית.

פרשת יוניקרדיט עסקה בפעילותו של כחלון סביב אחזקות וניירות ערך. עבירות הדיווח שיוחסו לו נוגעות להפרות של חובת הגילוי הקבועה בחוק ניירות ערך - חובה המוטלת על בעלי עניין ואנשים המחזיקים מניות בהיקפים הטעונים דיווח לרשות ניירות ערך ולציבור. אי-עמידה בחובות אלה היא עבירה פלילית, אך אופייה שונה מהותית מעבירות כמו מרמה, הפרת אמונים או שוחד.

הסדר הטיעון, ככל שיאושר על ידי בית המשפט, מייתר את הצורך בניהול הליך ראיות ממושך. במסגרת הסדר כזה מסכימות הפרקליטות והנאשם על מתווה אישום ועונש, ובית המשפט בוחן אם ההסדר ראוי ותואם את אמות המידה שנקבעו בפסיקה. לרוב בתי המשפט מאשרים הסדרים כאלה, אך שומרים לעצמם את הסמכות לסטות מהמוסכם בנסיבות מיוחדות.

גובה הקנס, 180 אלף שקל, ומרכיב המאסר על תנאי - ללא מאסר בפועל - מצביעים על הסדר שמשקף את חומרת העבירות כפי שהוערכה על ידי הפרקליטות: חמורות מספיק כדי להצדיק הליך פלילי, אך לא כאלה המצדיקות מאסר בפועל.

פרטים נוספים על מועד הדיון לאישור ההסדר בבית המשפט טרם פורסמו. ההכרעה השיפוטית, ובפרט השאלה אם ייקבע קלון, תשפוך אור על מידת הפגיעה במסלולו הפוליטי האפשרי של כחלון בעתיד.