היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה אתמול (ראשון) לבית המשפט העליון מסמך שעשוי לשנות את כל התמונה בפרשת מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד. מדובר בתצהירו של תא"ל ג', הקצין שחקר את פרשת הפעלת הנער אורי אלמקייס. התצהיר סווג "סודי ביותר" על ידי גורמי הצבא, ולכן הועבר לעיון שופטי בלבד, במעטפה סגורה.
צילום: רומן גופמןמה בדיוק כל כך חשוב בתצהיר הזה? תא"ל ג' היה ראש חטיבת ההפעלה באגף המודיעין כאשר פרצה פרשת אלמקייס. לפי העדויות, כשהשב"כ בדק האם הנער הופעל על ידי הצבא, ג' שאל ישירות את גופמן, מפקד אוגדה 210 באותה עת, ואז גופמן הכחיש שהאוגדה שלו הפעילה את אלמקייס. הבעיה היא שעד עכשיו לא הייתה עדות ישירה על השיחה הזו - כל מה שהיה בתיק הגיע מכלי שני ושלישי. עכשיו מגיע האיש שהיה שם.
ולכן ההימור גבוה. אם תצהירו של ג' יוכיח שגופמן נשאל שאלה ברורה ומפורשת, וענה תשובה שהסתירה את האמת, המשמעות היא שגופמן שיקר לחוקר בכיר, ובכך אפשר את מעצרו של אלמקייס על לא עוול בכפו. אבל אם השאלה הייתה עמומה, או אם עדותו של ג' לא חד-משמעית, גופמן עשוי ליהנות מהספק. פרט שמוסיף מורכבות: ג' עצמו הושאל מהצבא למוסד, ועתידו תלוי לחלוטין בראש המוסד הבא. ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע כבר אמץ את מסקנות תחקירי שבעה באוקטובר, ולפיהן ג' לא ראוי להמשיך בתפקידו.
מעבר לתצהיר, היועמ"שית הודיעה כי בכוונתה לצרף חומר חסוי נוסף, ורשימת המסמכים מדברת בעד עצמה: התייחסות ראשונית שהועברה ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, מסמכים מזמן אמת מתיק החקירה של שב"כ שעליהם נסמכה עמדתה, ומכתב מיוחד שראש המוסד ברנע ביקש להעביר ישירות לשופטים. לגבי מכתב ברנע, זה לא הניסיון הראשון, השופטים כבר דחו אותו לפני מספר ימים.
היועמ"שית גם ביקשה לאפשר השלמת טיעון נוספת, בעל פה או בכתב. הנימוק: הדיון הקודם התקיים מבלי שבית המשפט נחשף למכלול החומר החסוי הרלוונטי. במילים אחרות, הטענה היא שהשופטים קיבלו החלטות קודמות בלי לראות את כל התמונה.
מצד גופמן, הטון חד לא פחות. עורך דינו אוהד שלם הגיש תצהיר שבו הוא תוקף את היועמ"שית בחריפות. לפי הטענה, בהרב-מיארה מתנהלת בניסיון להטיל בגופמן דופי, כשהיא מבקשת פעם אחר פעם לצרף מסמכים חסויים, כאילו הם מכילים מידע שיפגע בטוהר מידותיו. גופמן עצמו אמר למקורביו כי הסוגיה הסלימה ללא הצדקה, ושהוא מאוכזב מהיועמ"שית לאחר שנכונה לשניהם עבודה משותפת. "לא מובן איך אחרי כל מה שנתתי למדינה חושבים שאנסה לגרום למישהו למסור תצהיר שקר", אמר גופמן.
גורם נוסף שהצטרף למתקפה על היועמ"שית הוא עורך הדין הראל ארנון, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעתירה. ארנון טען הערב כי היועמ"שית נוהגת ב"חוצפה" ו"עוברת על הכללים" כשהיא מנסה למנוע מנתניהו לעיין בתצהיר, תחת טענה של סודיות. הפרדוקס שמדגיש ארנון חד: נתניהו, בתוקף תפקידו כראש ממשלה, הוא האדם היחיד במדינה המוסמך לעיין בכל מסמך חסוי - לרבות בדרגת הסיווג הגבוהה ביותר. לפיכך, כך הטיעון, חסימתו מלעיין במסמך משפטי שהוגש בהליך שבו הוא צד היא אבסורד משפטי ומנהלי.
עתירות נגד המינוי הוגשו על ידי מספר גורמים: אורי אלמקייס עצמו, התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל. ההליך מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשני תיקים - בג"ץ 23426-04-26 ובג"ץ 39686-04-26.
פרט שכדאי לשים לב אליו: בפרקליטות הצבאית הראשית הדגישו שאיש מאנשי היועמ"שית לא היה מעורב בהכנת התצהיר ולא שוחח עם המצהיר. זה לא פרט טכני, זו הגנה מפורשת מפני טענה שהיועמ"שית שתלה ראיות. במקביל, נשלחה פנייה דחופה לצבא להסיר את סיווג "סודי ביותר" מהתצהיר, כדי שגם עורכי הדין של גופמן ושאר הצדדים יוכלו לעיין בו.
בית המשפט העליון עתיד לקבוע בימים הקרובים האם יאפשר את השלמת הטיעון שביקשה היועמ"שית, ואת הגשת יתר החומרים החסויים. ההכרעה על מינויו של גופמן לראש המוסד תלויה כעת בתצהיר שרוב הציבור לא יראה.
המהלכים האחרונים מצביעים על כך שהיועמ"שית מאמינה שיש בידיה חומר שיכריע את הכף, ורק השאלה היא האם בית המשפט יאפשר לה להציג אותו לפני שתתקבל ההחלטה הסופית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה