שוק האג"ח האמריקאי שלח השבוע אזהרה חדה למשקיעים ולממשלות: עידן הריבית הנמוכה עשוי להיות מאחורינו. תשואת האג"ח ל-10 שנים בארצות הברית טיפסה לכמעט 4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי אשתקד, ותשואת ה-30 שנה חצתה את רף ה-5.12%, שיא שלא נראה מאז משבר הסאב-פריים ב-2008. הזינוק הגיע בעקבות נתוני אינפלציה שבירו שיא של שלוש שנים בארה"ב, על רקע עלייה חדה במחירי האנרגיה - ותוך שבוע אחד בלבד עלתה ההסתברות שהשוק מגלם להעלאת ריבית עד דצמבר מ-14% לכמעט 50%.
הטריגר המיידי הוא הזינוק במחירי הנפט בשל המתיחות הצבאית סביב מצר הורמוז. אולם לפי הערכות כלכלנים, מדובר ביותר מאירוע גיאופוליטי. מדד CPI ליבה בארה"ב עלה ל-2.8%, ומדד מחירי היצרן ליבה זינק ל-5.2% בקצב שנתי. החשש המרכזי הוא שעליית מחירי האנרגיה תחלחל לשירותים, לתחבורה ולמוצרים, ותיצור לחץ רחב על מדדי המחירים - לחץ שהבנק המרכזי האמריקאי לא יוכל להתעלם ממנו.
תשואת האג"ח לשנתיים עלתה ל-4.07%, הרמה הגבוהה ביותר מתחילת 2025. ריבית המשכנתה הקבועה ל-30 שנה בארה"ב כבר הגיעה לאזור 6.7%, כמעט אחוז מעל הרמה ששררה לפני פרוץ העימות מול איראן בסוף פברואר. מדובר בנטל ישיר על משקי הבית, על מימון הרכב, על האשראי העסקי ועל החזרי חובות - ומכאן גם הסיכון לגל של חדלות פירעון אם הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.
שאלת הגירעון מוסיפה מימד נוסף. הממשל האמריקאי ממשיך להנפיק חוב בהיקפים גדולים, והמכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה, שנסגר סביב 5%, לא הציג ביקוש חריג לטובה. המשמעות: שוק האג"ח כבר אינו מעניק לארצות הברית מימון זול כמובן מאליו. בנוסף, מינויו הצפוי של קווין וורש לראשות הפד, שהשוק ייחס לו גישה יותר מרחיבה, נבחן כעת מחדש - יו"ר חדש, כפי שמציינים אנליסטים, לא יוכל להתעלם משוק אג"ח שמאותת על אובדן נוחות ביחס לאינפלציה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכיר היטב את ההשפעה: בשנה שעברה, כשתשואות האג"ח טיפסו לרמות דומות בעקבות מכסיו, הוא מיהר להכריז על השהייה של 90 יום - ובכירים בממשל הודו כי תגובת שוק האג"ח היא שהכריעה.
הפער בין שוק האג"ח לשוק המניות בולט במיוחד. בעוד שוק האג"ח צועק "סכנה", ה-S&P 500 שבר שיאים חדשים ביום חמישי בהובלת חברות AI כמו אנבידיה וסיסקו, ווול סטריט סיימה את רצף העליות השבועי הארוך ביותר שלה מאז 2023. שני השווקים מסתכלים על אותה כלכלה דרך עדשות שונות: המניות מתמקדות ברווחי חברות הטכנולוגיה ובבום הבינה המלאכותית, בעוד האג"ח מתמקד באינפלציה, במחיר הנפט ובגירעון. כלכלנים אחדים מציינים כי בשלב כלשהו שוק המניות עלול להיאלץ "לישר קו" עם הפסימיות של שוק האג"ח.
המצב בישראל שונה בתכלית, ולפחות בינתיים מצביע לכיוון הפוך. מדד המחירים לצרכן לאפריל עלה ב-1.2%, מעט מתחת לתחזיות, כשסעיפי המזון והדיור נמוכים מהצפוי. אינפלציית הליבה ירדה ל-1.5% באפריל, לעומת 1.9% במרץ. אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, כתב בסקירתו השבועית כי "בנק ישראל צפוי להוריד ריבית בהחלטתו הקרובה ב-0.25%". עם זאת, זבז'ינסקי הוסיף כי "סביבת האינפלציה תושפע מהתייקרויות מחירי תשומות שהתחילו לחלחל לישראל מהעולם", והאינפלציה הצפויה ב-12 החודשים הקרובים היא 2.1%.
גם ממדד שכר הדירה מגיעים נתונים מעודדים יחסית. סקירת מאקרו שבועית של לידר שוקי הון ביחד עם הכלכלן יונתן כץ מצביעה על כך שמחירי השכירות ממשיכים להתמתן זה החודש השני ברציפות. בחוזים מתחדשים נרשמה עלייה שנתית של 2.9% בלבד, לעומת 3.8% בחודש הקודם ו-4.5% לפני חודשיים. גם בעת החלפת דיירים נרשמה האטה - עלייה של 3.6% לעומת 5.9% בחודש הקודם. לפי הסקירה, העלייה במדד אפריל הושפעה בעיקר מזינוק של 15% במחירי הדלק ומהתייקרות בטיסות - שני סעיפים הנחשבים לתנודתיים.
במצב הפיסקלי של ישראל חלה גם כן התמתנות. הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-3.8% תוצר באפריל, לעומת 4.2% במרץ ו-4.7% בפברואר. הכנסות המדינה ממסים עלו בינואר-אפריל ב-7% במונחים ריאליים, כשמיסים ישירים זינקו ב-10.7%. לתמונה תרמה גם הכנסה חד-פעמית של כמעט 8 מיליארד שקל ממיסוי רווחי ההון ממכירת WIZ. עם זאת, זבז'ינסקי מציין כי הגירעון "צפוי לעלות עד סוף השנה מעל הגירעון המתוכנן". יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, מוסיף ממד חשש: הוא צופה שהאינפלציה השנתית הכוללת בארה"ב תגיע לכ-4.5% לאחר פרסום המדדים הקרובים, ומציין כי "יש הרבה דמיון בין האירועים הנוכחיים לבין שנות ה-70".
בלידר מסכמים בבהירות: "ירידה חדה באינפלציית הליבה ל-1.5% באפריל וירידה בציפיות האינפלציה בשוק יתמכו בהורדת ריבית בנק ישראל ב-25 במאי, כל עוד המלחמה מול איראן לא מתחדשת." זוהי ההסתייגות המרכזית. ההחלטה הקרובה של בנק ישראל מתרחשת על רקע בלימה בלחצי האינפלציה המקומיים מחד, ועידן של חוסר ודאות גיאופוליטי ומוניטרי גלובלי מאידך. השאלה אינה רק האם הריבית בישראל תרד ב-0.25%, אלא האם הסביבה הבינלאומית - תשואות האג"ח האמריקאיות, מחירי הנפט ולחצי האינפלציה העולמיים - תאפשר לבנק ישראל להמשיך במסלול ההקלה גם לאחר מכן.
השבוע הקרוב יהיה קריטי: פרוטוקולי הפד, נתוני האינפלציה הבאים בארה"ב והתפתחויות המלחמה במזרח התיכון יקבעו אם עליית התשואות היא הפסקה זמנית בתהליך ההקלה המוניטרית, או תחילתו של פרק חדש שבו ריבית גבוהה הופכת לנורמה קבועה בכלכלה העולמית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה