שני בנקים גדולים פרסמו הבוקר דוחות לרבעון הראשון של 2026, וההשוואה ביניהם חדה: בנק דיסקונט רשם רווח נקי של 930 מיליון שקל, ירידה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד שבו הרוויח 1.036 מיליארד שקל. הבנק הבינלאומי, לעומתו, סיים את הרבעון עם רווח של 480 מיליון שקל, ירידה מתונה יותר של 9%, ותשואה להון של 13.2%. שני הבנקים הכריזו על חלוקת דיבידנד בשיעור של 50% מהרווח הרבעוני.
הנתון שמטריד במיוחד בדוח דיסקונט הוא התשואה להון, שצנחה ל-10.9% בלבד, לעומת 13% ברבעון המקביל ו-12.6% בכל שנת 2025. זה הנתון הנמוך ביותר במערכת הבנקאית כרגע, ואפילו נמוך מהבינלאומי, שנחשב בנק קטן יותר. גם לאחר נטרול המס המיוחד שהוטל השנה על הבנקים, הרווח המתואם עמד על 1.04 מיליארד שקל, לעומת 1.09 מיליארד ברבעון המקביל, ירידה של 4.7%.
הגורמים שהכבידו על דיסקונט ברבעון ברורים: הכנסות הריבית נטו ירדו ב-4.5% ל-2.309 מיליארד שקל, בעיקר בשל צמצום פערי הריבית במגזר הלא צמוד. ההוצאות בגין הפסדי אשראי זינקו בצורה חריגה, מ-52 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-182 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, עלייה של 250%. בבנק מסבירים כי הזינוק נובע מעלייה ביתרות האשראי, עלייה במחיקות חשבונאיות והחמרה בפרמטרים של רכיבי המאקרו. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עלה ל-0.25%, לעומת 0.08% ברבעון המקביל.
מנגד, יש בדוח גם נקודות חיוביות. הכנסות מעמלות עלו ב-13.7% ל-589 מיליון שקל, בשל גידול בעמלות טיפול באשראי ובעמלות מימון. ההוצאות התפעוליות ירדו ב-4.8% ל-1.509 מיליארד שקל, והוצאות השכר צנחו ב-7.8% ל-822 מיליון שקל. יחס היעילות השתפר מעט ל-48.3%, לעומת 48.8% ברבעון המקביל. האשראי לציבור המשיך לצמוח ועמד על 295.2 מיליארד שקל בסוף מרס, גידול של 8.5% לעומת מרס 2025.
דירקטוריון דיסקונט אישר חלוקת דיבידנד של כ-465 מיליון שקל, המהווים 50% מרווחי הרבעון. הדיבידנד למניה יעמוד על כ-38.01 אגורות לכל מניה רגילה. מניית הבנק ירדה בעקבות פרסום הדוח בשיעור חד של 7.28%.
בד בבד עם הדוח, הודיע דיסקונט על המשך תוכנית ההתייעלות "דיסקונט 2030". במהלך הרבעון הראשון חתמו כ-170 עובדים, רובם קבועים, על הסדרי פרישה, ומתוכם פרשו בפועל 85 עובדים. הבנק מעריך שמצבת העובדים בקבוצה תצטמצם בכ-600 עובדים לאורך כל שנת 2026, בחישוב שכולל פרישות שהושלמו, פרישות שהוסכם עליהן ופרישות נוספות שצפויות.
עניין נוסף שמוזכר בדוח הוא הפרדת חברת כאל. על פי ההסכם שנחתם בספטמבר 2025, ישלמו הרוכשים לדיסקונט עד כ-2.873 מיליארד שקל, מתוכם כ-2.694 מיליארד שקל כרכיב מיידי ועד כ-180 מיליון שקל כרכיב מותנה. עם השלמת העסקה צפוי הבנק לרשום רווח של כ-307 מיליון שקל לאחר מס, ועוד עד כ-125 מיליון שקל נוספים בכפוף לתנאים המותנים. בנוסף, הבנק מגלה כי העלות הכוללת של תמיכה בלקוחות מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" עומדת על כ-733 מיליון שקל, מתוכם 476 מיליון שקל כבר נזקפו בספרים עד סוף מרס 2026, והיתר צפויים להיזקף עד מרס 2027.
הבנק הבינלאומי, מצדו, מציג תמונה יציבה יחסית. האשראי לציבור צמח ב-16% ברבעון הראשון, ותיק נכסי הלקוחות גדל ב-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הדיבידנד שיחולק עומד על 240 מיליון שקל, ותשואת הדיבידנד ליום 31 במרס עמדה על 6.1%. התשואה להון בנטרול עודפי הון מעל היעד וההיטל המיוחד מסתכמת ב-16.7%.
בתמונה הרחבה יותר, הבנקים הגדולים בישראל ממשיכים לפרסם דוחות לרבעון הראשון של 2026 בזה אחר זה. בנק הפועלים פרסם בשבוע שעבר רווח של 2.1 מיליארד שקל לרבעון. בנק לאומי צפוי לפרסם את תוצאותיו מחר, ובנק מזרחי-טפחות אמור להשלים את התמונה ב-26 לחודש. הצפי הכולל לחמשת הבנקים הגדולים הוא רווח מצרפי של כ-7 מיליארד שקל לרבעון הראשון של השנה, כאשר הסיפור המרכזי של העונה הוא הלחץ הגובר על הכנסות הריבית, לצד עלייה בהפרשות לאשראי שמשקפת זהירות גוברת בסביבה הכלכלית.
דוחות הרבעון הראשון חושפים את הפער הגובר בין הבנקים: דיסקונט, עם התשואה הנמוכה במערכת, יידרש להוכיח שתוכנית ההתייעלות ומכירת כאל יצליחו לשפר את מצבו לפני שהתחרות תגיע לביקורת ממשית על ניהולו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה