בנק לאומי פרסם ביום שלישי את דוחות הרבעון הראשון של 2026 ורשם רווח נקי של 2.346 מיליארד שקל - הרווח הגבוה ביותר במערכת הבנקאית לרבעון זה. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו הרווח עמד על 2.403 מיליארד שקל, מדובר בירידה של כ-57 מיליון שקל, שהם 2.4%. הדירקטוריון אישר חלוקת 55% מהרווח הנקי לבעלי המניות, סכום כולל של כ-1.29 מיליארד שקל - הסכום הגבוה ביותר שחולק במערכת הבנקאית ברבעון זה.
הגורם המרכזי לירידה ברווח הוא היטל המס המיוחד שהטיל משרד האוצר על הבנקים הגדולים. בעקבות תיקון לחוק חרבות ברזל שפורסם ברשומות ב-31 במרץ, ישלמו הבנקים בין אפריל לדצמבר 2026 תשלום מיוחד בגובה 12% מהרווח על פעילותם בישראל. לאומי רשם בגין הוראה זו הוצאות מס של כ-258 מיליון שקל, ושיעור המס האפקטיבי טיפס ל-42.6% מהרווח לפני מיסים, לעומת 35.9% ברבעון המקביל ב-2025. בנטרול ההיטל, הרווח המתואם הסתכם בכ-2.604 מיליארד שקל - גידול של כ-2% לעומת התקופה המקבילה.
התשואה להון עמדה על 13.6%, לעומת 15.4% ברבעון המקביל. בנטרול היטל המס, התשואה להון מגיעה ל-15.1%. לשם השוואה, בנק הפועלים הציג תשואה להון של 13%, דיסקונט 10.9%, והבינלאומי 13.2%. נתון מייחד נוסף הוא יחס היעילות של לאומי שעמד על 29.1%, לעומת 32.1% ברבעון המקביל. מדובר בשיפור משמעותי שמשקף כי הבנק מוציא פחות מ-30 אגורות על כל שקל הכנסה - הטוב בישראל ומהטובים בעולם לפי הצהרת הבנק עצמו, בין היתר בזכות יישום אסטרטגיית מובילות טכנולוגית ובינה מלאכותית לאורך השנים.
מבנה חלוקת הרווחים שאישר הדירקטוריון מחולק לשניים: כ-41.25% מהרווח הנקי, שהם כ-968 מיליון שקל, יחולקו כדיבידנד במזומן לבעלי המניות; והיתרה, כ-322 מיליון שקל, תופנה לרכישה עצמית של מניות. הדיבידנד למניה נקבע על כ-65.55 אגורות. היום הקובע לתשלום נקבע ל-1 ביוני 2026, ויום התשלום ל-8 ביוני 2026. שיעור החלוקה הכולל של 55% גבוה מהרף של 50% שהציגו הפועלים, דיסקונט והבינלאומי.
הכנסות הריבית נטו ירדו בכ-2.7% ל-3.909 מיליארד שקל, לעומת 4.017 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הבנק הסביר כי הירידה נבעה מסביבת מדד וריבית נמוכים יותר ומשחיקה במרווחי האשראי והפיקדונות, וקוזזה חלקית בזכות צמיחה בתיק האשראי. לעומת זאת, ההכנסות שאינן מריבית עלו בחדות ל-1.556 מיליארד שקל, לעומת 1.368 מיליארד שקל - עלייה של 13.7%. העמלות בלבד הסתכמו ב-1.129 מיליארד שקל, עלייה של 10.6%.
תיק האשראי לציבור נטו הגיע לסוף מרץ ל-547.8 מיליארד שקל, לעומת 462.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל - גידול של 18.4% בתוך שנה. הצמיחה הבולטת היא במגזר העסקי: האשראי לעסקים זינק ל-182.5 מיליארד שקל, לעומת 143.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל, גידול של 27.5%. האשראי ללקוחות פרטיים עלה בשיעור מתון יותר ל-31.8 מיליארד שקל. פיקדונות הציבור עמדו על 695 מיליארד שקל, גידול של 16.5% לעומת שנה קודמת. סך המאזן של הקבוצה הגיע ל-903.9 מיליארד שקל.
חרף הצמיחה המהירה בתיק האשראי, איכותו נשמרת. ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ל-166 מיליון שקל, לעומת 55 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה חדה. עם זאת, הבנק הסביר כי הגידול נבע בעיקר מהפרשה קבוצתית על רקע הצמיחה בתיק, ולא מהרעה באיכות החוב. שיעור ההוצאה עמד על 0.12% מהיתרה הממוצעת של האשראי. יחס ה-NPL, המודד חובות שלא שולמו, עמד על 0.40% בלבד - מהנמוכים במערכת. ההוצאות התפעוליות, לעומת זאת, ירדו ל-1.592 מיליארד שקל, לעומת 1.731 מיליארד שקל ברבעון המקביל - ירידה של 8%, שנבעה בעיקר מקיטון בהוצאות השכר ובמענקים מותני תשואה.
לנוכח חקיקת חוק התקציב והשפעת היטל המס, לאומי עדכן את יעדיו האסטרטגיים. יעד הרווח הנקי לשנת 2026 הופחת לטווח של 9-11 מיליארד שקל, ויעד התשואה להון ל-2026 הצטמצם לטווח של 13.75%-15.25%, לעומת יעד קודם של 14.5%-16%. ל-2027 התמונה הפוכה: יעד הרווח הנקי הוגדל לטווח של 10.5-12.5 מיליארד שקל, ויעד התשואה להון הועלה לטווח של 15%-16.5%. יחס הון עצמי רובד 1 עמד בסוף הרבעון על 11.74%, לעומת 12.05% בסוף 2025.
הדוחות של לאומי מסיימים את סבב דוחות הרבעון הראשון של הבנקים הגדולים, לאחר שהפועלים, הבינלאומי ודיסקונט כבר פרסמו את תוצאותיהם. לאומי מוביל את המערכת ברווח ובדיבידנד, אולם הנתונים ממשיכים לשקף את הלחץ שמפעיל היטל המס על כלל הבנקים. הבנק מעריך כי הצמיחה בתיק האשראי, ובפרט במגזר העסקי, תמשיך לתמוך בשורת הרווח - בכפוף לאי-הוודאות הביטחונית והכלכלית שהבנק מציין בעצמו כגורם סיכון מתמשך להפרשות.
בנק מזרחי-טפחות, שפרסם גם הוא את דוחות הרבעון הראשון של 2026, רשם רווח נקי של 1.238 מיליארד שקל - ירידה של כ-4% לעומת 1.29 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 619 מיליון שקל, שהם 50% מהרווח הנקי, עם יום קובע ב-28 במאי ויום תשלום ב-4 ביוני 2026. הגורם המרכזי לירידה ברווח הוא מס הבנקים המיוחד ומתווה ההטבות ללקוחות, שהשפעתם המשולבת הסתכמה ב-202 מיליון שקל נטו. בנטרולם, הרווח המתואם היה מגיע ל-1.44 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת אשתקד. התשואה להון עמדה על 14.1%, הממקמת את מזרחי-טפחות מעל לאומי, הפועלים ודיסקונט, ובנטרול מס הבנקים היתה מגיעה ל-16.3%. מנכ"ל הבנק, משה לארי, ציין כי התוצאות "משקפות את הצלחתו של הבנק לשמור על תנופת הצמיחה שמאפיינת אותו בשנים האחרונות, גם בתקופה מאתגרת ומורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית".
מאזן מזרחי-טפחות ממשיך לצמוח בקצב מהיר: סך המאזן הגיע בסוף מרץ ל-554.4 מיליארד שקל, גידול של 11.3% בתוך שנה, והאשראי לציבור עלה ל-413.6 מיליארד שקל, גידול של 13.5%. נתון בולט לחיוב הוא הירידה החדה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהסתכמו ב-31 מיליון שקל בלבד לעומת 103 מיליון שקל ברבעון המקביל - ירידה של כ-70%. השינוי האסטרטגי הבולט ביותר הוא הצמיחה החדה באשראי העסקי: האשראי לעסקים גדולים קפץ ב-30.9% לכ-55.4 מיליארד שקל, והאשראי לעסקים בינוניים עלה ב-25.7% לכ-22.9 מיליארד שקל, זאת לצד צמיחה מתונה יותר של 9.2% בתיק המשכנתאות לכ-248.3 מיליארד שקל. בעקבות מס הבנקים, הפחית מזרחי-טפחות את יעד התשואה להון לשנת 2026 מטווח של 17%-18% לטווח של 15%-16%.
לאומי מציג את הרבעון הראשון של 2026 כרבעון חזק יחסית למתחריו, אך העדכון כלפי מטה של יעדי 2026 ממחיש שהיטל המס ימשיך להטיל צל על תוצאות הבנקים לאורך כל השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה