יש עתיד הכריזה שתתמוך במינוי שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה, והחלה כבר באיסוף החתימות הנדרשות לקידום מועמדותו. המהלך מיוחס לח"כ מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, שמנסה לייצר לחץ פרלמנטרי ממשי לפני שהדיון בתפקיד ייסגר על ידי הקואליציה.
לצד יש עתיד, גם סיעת כחול לבן הצטרפה להודעת תמיכה דומה באלרון. במקביל, נודע כי חמישה חברי כנסת מהקואליציה שהחתימו תמיכה קודמת באלרון הסירו את חתימותיהם לאחר לחץ ישיר מסביבת ראש הממשלה - בהם ח"כ אלי דלל, שהחתים מלכתחילה כעשרה קואליציוניים.
המינוי של מבקר המדינה דורש רוב בכנסת, וכאן בדיוק נעוץ החישוב של יש עתיד. איסוף חתימות בשלב מוקדם זה אינו מחווה סמלית - זהו ניסיון לבנות עובדות על הקרקע, לגייס חברי כנסת מהאופוזיציה ואולי גם מהקואליציה, ולהציב את שם אלרון כמועמד בלתי ניתן לעקיפה.
יוסף אלרון הוא שופט בית המשפט העליון, ומינויו לתפקיד מבקר המדינה ייחשב לצעד חריג - מעבר ישיר ממערכת השיפוט לגוף הביקורת הממלכתי הבכיר. מדובר בדמות שאינה מזוהה פוליטית בצורה חדה, מה שאמור להפוך אותה לבת-קואליציה רחבה - לפחות על פי החישוב של יש עתיד.
השאלה האמיתית היא מה מניע את המהלך הזה דווקא עכשיו. ממשלת נתניהו מחזיקה ברוב ויכולה לדחוף מועמד משלה לתפקיד. האופוזיציה, שיודעת זאת היטב, מנסה לקדם מועמד שייתפס כמקצועי ובלתי מפלגתי - ובכך לסגור את הדלת בפני מינוי שייחשב פוליטי מדי בעיני הציבור.
המועמד שנתניהו מקדם לתפקיד הוא עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה. ראבילו ייצג את נתניהו בהליכים משפטיים רבים, ומינויו של פרקליטו האישי של ראש הממשלה לתפקיד שאמור לבצע ביקורת עצמאית עליו ועל ממשלתו מעלה שאלות כבדות. מועמד נוסף שצובר תמיכה בקרב חלק מחברי הקואליציה הוא פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה לשעבר.
על פי הדיווחים, ח"כים מהליכוד קיבלו שיחות טלפון מאנשי לשכתו של ראש הממשלה, שבהן התבקשו לתמוך בראבילו ולהסיר את חתימותיהם מתמיכה באלרון. בהודעה הרשמית שפרסמה יש עתיד נמסר כי אם אלרון לא יצליח להגיע למספר החתימות הנדרש מתוך חברי הכנסת מהאופוזיציה בלבד, מועמדותו לא תוגש כלל.
נקודה קריטית בכל הסיפור הזה היא צורת ההצבעה: בחירת מבקר המדינה מתבצעת בהצבעה חשאית של כל 120 חברי הכנסת, ולא בהצבעת קואליציה-אופוזיציה רגילה. פירוש הדבר שנתניהו לא יכול לדעת בוודאות כיצד יצביע כל אחד מחברי הכנסת שלו, ולא יוכל לאכוף את בחירתו - והערכות בשטח הן שמספיק ח"כים, גם מהקואליציה עצמה, עלולים להצביע בפועל נגד ראבילו.
בן ארי, שמובילה את המהלך, מנהלת מאבק מתמשך על עיצוב האופוזיציה כגורם רלוונטי - לא רק כמתנגדת, אלא כמציעת חלופות. קידום שם קונקרטי לתפקיד ממלכתי בכיר הוא אחת הדרכים לעשות זאת, ובמיוחד כשמדובר בשופט עליון שקשה יהיה לתקוף אותו כבלתי ראוי.
הרקע למאבק הנוכחי קשור גם ליחסים המתוחים בין יש עתיד לבין המבקר היוצא, מתניהו אנגלמן. ראש האופוזיציה יאיר לפיד סירב לשתף פעולה עם הבדיקה שביצע משרד המבקר בנוגע למחדלי ה-7 באוקטובר, וכינה אותה "מעשה הונאה שרק נועד לשרת את ראש הממשלה". אנגלמן אמור לסיים את תפקידו בעוד כחודש, לאחר שבע שנות כהונה, ובסביבת נתניהו מחפשים מחליף שינקוט גישה שונה בתכלית.
עם זאת, צריך לקרוא את זה בפרופורציה. איסוף חתימות מצד סיעה אחת באופוזיציה הוא רחוק מאוד ממינוי בפועל. הקואליציה לא הודיעה על מועמד משלה, אבל גם לא הביעה עניין במועמד של יש עתיד. בלי תמיכה חוצת מחנות - החתימות הללו הן בעיקר הצהרה.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם מפלגות נוספות באופוזיציה יצטרפו למהלך, ואם כן - האם יהיה בכך כדי ליצור לחץ אמיתי על הקואליציה לאמץ את אלרון, או לפחות לנהל מו"מ על מועמד מוסכם.
בשלב זה, יש עתיד ממשיכה באיסוף החתימות, וכל המתנגדים - כולל הקואליציה - בוחרים בשלב זה לשמור על שתיקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה