נתניהו נלחם להציל את חוק הגיוס - והחרדים אומרים שהוא סתם מושך זמן

יהדות התורה מסרה הערב מסר ברור וחד לליכוד: הסיעה תצביע מחר בעד פיזור הכנסת בקריאה טרומית, ואין שום טעם לנסות לשכנע אותה לחזור בה. מדובר באולטימטום שקשה לפרש אותו אחרת מאשר כשבירת אמון מלאה בין השותפות לקואליציה.

על פי המסרים שהועברו לליכוד, נציגי יהדות התורה לא הסתפקו בהצהרת כוונות בלבד. הם הוסיפו דרישה מפורשת: "אל תנסו אפילו להרים טלפונים בבוקר כדי שניסוג." ניסוח כזה מעיד שהסיעה מכירה את הדפוס הרגיל של שיחות הפיוס של הקואליציה, ומחליטה לחסום אותו מראש.

הפרט הדרמטי ביותר במסר הוא ההסבר שניתן לעמדה הזו: "אין לרבנים שלנו שום אמון." מדובר בהצהרה חריפה במיוחד מצד סיעה חרדית, שבה הסמכות הרבנית היא העליונה. כשהרבנים של יהדות התורה מצהירים שאין להם אמון בקואליציה, משמע שמדובר בהחלטה שקשה מאוד לזוז ממנה.

על פי הדיווחים, הסיעה גם הוסיפה שיידרש לבנות את האמון מחדש, ניסוח שמלמד שהקרע בין יהדות התורה לבין ראש הממשלה נתניהו והליכוד הוא עמוק ולא מקרי. זו לא מחלוקת טקטית אלא תחושה שהפרטנרים בקואליציה הפרו את מה שהובטח לסיעה.

המשבר פרץ על רקע כישלון העברת חוק הפטור מגיוס לחרדים. המפלגות החרדיות הגיעו לנקודת שבירה, דרשו הקדמת בחירות, ואמירת הרב דב לנדו - "אין יותר גוש" - הדליקה נורה אדומה בלשכת נתניהו. גם הסקרים שפורסמו לאחר מכן, שהראו שיהדות התורה עשויה לא להיכנס לגוש הימין בבחירות הבאות, הוסיפו אבנזות. בסביבת ראש הממשלה הבינו שבלי חוק הגיוס, הגוש כולו עלול להתפרק.

הצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית היא השלב הראשון בהליך החקיקתי שמוביל לבחירות מוקדמות. כדי שהחוק יעבור, נדרשת רוב של 61 חברי כנסת. אם יהדות התורה, עם שבעת חברי הכנסת שלה, תצביע יחד עם האופוזיציה, המספרים מסתכמים בנקל לרוב כזה.

ביום רביעי, 19 במאי 2026, תצביע מליאת הכנסת על פיזורה בקריאה טרומית. ההצבעה צפויה לעבור, ומשרד השרביט של הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, אישר כי ההצעה תעלה לסדר היום. אבל מאחורי ההצבעה הפורמלית מתנהל קרב פוליטי סבוך הרבה יותר: נתניהו מנסה בו-זמנית לשמר את הממשלה, לפייס את החרדים ולדחות את הבחירות עד לאוקטובר - ואת כל זה תוך שבוע.

מאז תחילת השבוע נתניהו מקיים חיזורים אישיים מול ח"כים מתנדנדים. לפי החישובים בלשכה, ישנם 58 מתנגדים מהותיים לחוק - שישה מהם מהקואליציה עצמה, ועליהם לא מנסים כלל לעבוד: יולי אדלשטיין, שרן השכל, אופיר סופר ודן אילוז, וכן יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר מאגודת ישראל שטוענים שהנוסח המסתמן יפגע בבחורי הישיבות. אל מול אלה ישנם 58 תומכים, ואת ההכרעה אמורים לקבוע ארבעה ח"כים שמוגדרים "מתנדנדים": אבי מעוז, מאיר פרוש, אלי דלל ומשה סלומון. בסביבת נתניהו מדגישים שאין צורך לגייס את כולם - מספיק שניים שיתמכו ושניים שיימנעו, או שלושה שיימנעו ואחד שיתמוך.

הבעיה: גם המתנדנדים לא יודעים מה כתוב בחוק שמבקשים מהם לתמוך בו. יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט טרם הפיץ את הנוסח הסופי, בטענה שאין טעם לעשות זאת לפני שיתברר אם יש הסכמה בקואליציה. זה מעגל קסמים שנוח לנתניהו: כל עוד אין נוסח, אי אפשר להצביע, וכל עוד אי אפשר להצביע - הזמן עובר.

בדיוק על זה מצביעים בכירים חרדים. "נתניהו מנסה להראות מאמץ ומוכר לנו שאולי יהיה רוב לחוק הגיוס", אמרו מקורות קרובים לצמרת החרדית. "אבל ככל שעובר הזמן, מבחינת היערכות לוגיסטית ומעשית - בחירות באוקטובר הופכות לאפשרות רלוונטית יותר." מנקודת המבט של החרדים, זה בדיוק מה שנתניהו רוצה: לאחר את הבחירות עד לאוקטובר ולרוץ רענן, אחרי שמפלגות המרכז-שמאל כבר ישרפו מוטיבציה.

הקואליציה מצאה את עצמה הערב במצב שקשה להגזים בחומרתו. סיעה שנחשבת לאחת מעמודי התווך של ממשלת נתניהו מודיעה שלא רק שהיא מתכוונת להצביע נגדה, אלא שהיא מסגרת את הדבר כנקמה על בגידה באמון. לליכוד אין כלים קלים להתמודד עם תרחיש כזה בן לילה.

אחורי הקלעים פועלים בסביבת נתניהו גם על מישור נוסף: יצירת מה שמכנים "הסכמה רבנית" - הכנסת אמירות של רבנים חרדים שיתמכו בגיוס מי שאינם לומדי תורה בפועל. עד היום הקריאה הרבנית הייתה הפוכה לגמרי - "נמות ולא נתגייס". ניסיון לשנות זאת בשבוע אחד, בסוף תקופת ממשל, הוא לא פחות ממהלך יזום לשכנע שהכוונות רציניות, גם אם לאף אחד לא ברור שהוא אפשרי.

נכון לשעות הלילה, לא הגיעה תגובה רשמית מהליכוד למסרים שהועברו אליו. השאלה הגדולה היא אם ינסו בכל זאת לפתוח בשיחות מרתון עם ראשי הסיעה, למרות האזהרה המפורשת שקיבלו שזה יהיה מיותר.

בחזית הפרלמנטרית, ביום רביעי יתנהלו שני מסלולים במקביל. הקואליציה תקדם את חוק הפיזור דרך האסיפה המחוקקת בהצעת אופיר כץ, בעוד האופוזיציה תקדם הצעת פיזור נפרדת מטעם ח"כ מירב בן-ארי מיש עתיד. גם אם ההצבעה תעבור היום, הדרך לבחירות עוד ארוכה: אחרי הקריאה הטרומית, החוק יחזור לוועדת הכנסת, משם שוב למליאה לקריאה ראשונה, ורק אחר כך לקריאה שנייה ושלישית - בה ייקבע גם תאריך הבחירות בפועל. החוק מחייב 90 יום לפחות בין פיזור לבחירות, כך שבחירות באוגוסט אינן אפשרות, וספטמבר או אמצע אוקטובר הם הטווח הרלוונטי.

מחר בבוקר צפויה ההצבעה הטרומית. אם יהדות התורה תקיים את הבטחתה, ייפתח הליך שיכול להוביל את ישראל לסבב בחירות נוסף בתוך חודשים ספורים.