החרדים לא סומכים על נתניהו: דורשים הצבעה גם על חוק האופוזיציה לפיזור הכנסת

רגע לפני שהכנסת אולי תצביע על סיום חייה, יאיר גולן מנסה לאחד את האופוזיציה. יו"ר הדמוקרטים פנה היום, שלישי, לארבעת ראשי המפלגות הגדולות בגוש האופוזיציה, והציע להם להתייצב מחר ביחד, מול המצלמות, לקראת ההצבעה הטרומית על פיזור הכנסת.

הרקע הישיר: הקואליציה לא הצליחה לקדם את חוק הפטור מגיוס לחרדים, כל הצעות החוק הוסרו מסדר היום של מליאת הכנסת יומיים ברציפות, ובמליאה נותרו רק נאומים לציון יום ירושלים, יום העלייה מאתיופיה ויום הסטודנט. ההצבעה הטרומית על פיזור הכנסת נקבעה ליום רביעי. אם תעבור בשלוש קריאות, הבחירות יתקיימו בתוך חמישה חודשים לכל היותר, עד אוקטובר 2026.

במכתב שפרסם גולן, הוא פנה ישירות לנפתלי בנט, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט. הניסוח לא שגרתי. "נפתלי, לפיד, איווט, גדי - זהו רגע קריטי בהיסטוריה של מדינת ישראל", כתב. "תוציאו את יועצי הבחירות מהחדר. אנחנו לא נלחמים על עוד כיסא בכנסת, אלא על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

צילום: נפתלי בנט

הניסוח "תוציאו את יועצי הבחירות" הוא לא דקורציה. הוא אבחנה. גולן יודע בדיוק מדוע ראשי האופוזיציה ימנעו מהתאחדות, אפילו בשלב הזה: כי כל אחד מהם מריץ בראשו את החשבון הבחירותי שלו, כמה מנדטים יצבור, מה יאמר המצביע שלו אם יראה אותו עומד לצד פלוני. גולן מבקש להשתיק לרגע את החשיבה הזו.

גולן הדגיש שהמסיבה המשותפת אינה מיזוג ואינה ויתור. "בהמשך הדרך נוכל ללכת איש איש לקמפיין הבחירות שלו ולדרכו העצמאית", כתב, "אך הרגע הנוכחי חייב להיות רגע נקי של אחדות מנהיגותית". הוא גם פירט סביב אילו עקרונות הוא מציע לעמוד יחד: הגנה על הדמוקרטיה, ביטחון ישראל, התנגדות להשתמטות, גיבוי לשלטון החוק, והקמת ועדת חקירה ממלכתית.

רשימת העקרונות הזו אינה מקרית. היא בנויה כך שאפשר יהיה לחתום עליה משמאל ומימין של המחנה כאחד. גם בנט, שמיצב את עצמו ימינה, יוכל בתיאוריה לעמוד מאחוריה. השאלה היא אם הוא ירצה.

עד כה, מי שהגיב להצעה הוא גדי איזנקוט בלבד. איזנקוט אמר שיהיה בכל מקום שבו יהיו שאר ראשי המפלגות, ניסוח שהוא בעצמו תלותי ולא מחייב. בנט, לפיד וליברמן לא מסרו עד כה כל תגובה.

השתיקה של שלושת ראשי המפלגות האחרים מספרת סיפור. לפיד מוביל בסקרים ועסוק בניהול קמפיין שמציב אותו כמועמד לראשות הממשלה. ליברמן תמיד ניהל מהלכים עצמאיים. ובנט, שחוזר לפוליטיקה אחרי היעדרות ארוכה, עדיין בוחן את המיצוב שלו. לאף אחד מהם אין אינטרס ברור לוותר, ולו לרגע, על הבמה העצמאית שלו.

אל תוך הוואקום הזה נכנסים החרדים ושוברים את הכלים. ש"ס ויהדות התורה הודיעו לקואליציה בצורה חדה: הם לא מסתפקים בחוק פיזור הכנסת שהגישה הקואליציה, ודורשים שיעברו גם הצעות האופוזיציה. הסיבה פשוטה ומשפילה לנתניהו: הם פשוט לא סומכים עליו שלא ימשוך את החוק ברגע האחרון. מליאת הכנסת צפויה להצביע היום, יום רביעי, בקריאה טרומית על עשר הצעות חוק לפיזור הכנסת שהגישו כל סיעות האופוזיציה. שבעה חברי יהדות התורה מתוכננים לתמוך בהצעות, וגם ש"ס כבר הצהירה תמיכה. בשבוע שעבר אמר לראשונה חבר הסיעה מיכאל מלכיאלי בקולו שש"ס תתמוך בפיזור. זה לא מעשה סמלי. זו הצבעת אי-אמון מוחלטת בראש הממשלה.

המשבר הוא ישיר: המפלגות החרדיות הגיעו לנקודת שבירה. שבוע אחרי ההודעה הדרמטית של מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו שלפיה "אין יותר גוש", הן מממשות את האיום. בכירים חרדים אמרו בצורה ברורה: "נתניהו מנסה להראות מאמץ ומוכר לנו שאולי יהיה רוב לחוק הגיוס. אבל ככל שעובר הזמן, בחירות באוקטובר הופכות לאפשרות רלוונטית יותר." הם רוצים ספטמבר. הוא מכוון לאוקטובר. זה הפער שמפרק את הממשלה.

נתניהו לא מרים ידיים. במקביל להכנות לפיזור, הוא מנסה בשעה האחרונה להציל את חוק הגיוס ולמשוך את החרדים חזרה. הוא נפגש אישית עם חברי כנסת מתנדנדים, בהם אבי מעוז, מאיר פרוש, אלי דלל מהליכוד, ומשה סולומון מהציונות הדתית. בלשכתו עשו חשבון פשוט: 58 מנדטים נגד, 58 בעד, וארבעה חברי כנסת שיקבעו את התוצאה. המטרה: לשכנע שניים להימנע ושניים לתמוך, או לחלופין שלושה להימנע ואחד לתמוך.

הבעיה של נתניהו היא שגם המתנדנדים עצמם עדיין לא יודעים מהו הנוסח הסופי של החוק. יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט טרם הפיץ אותו, בטענה שאין טעם לפני שתתברר ההסכמה הפנימית. מצד שני, שישה מתנגדים קשיחים, ביניהם יולי אדלשטיין, שרן השכל, אופיר סופר ודן אילוז, ולצידם יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר מאגודת ישראל שטוענים שהחוק יפגע בבחורי הישיבות, כלל לא נמצאים ברשימת אנשים שמנסים לשכנע אותם.

ועדת החוץ והביטחון תתכנס היום לדיון נוסף בחוק הפטור מגיוס, ולצידו גם דיון ראשון בחוק הארכת השירות הסדיר. הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר כבר שאם השירות לא יוארך תיגרם פגיעה קשה בכשירות הצבא. אך היועצת המשפטית של הוועדה מתנגדת לקדם את ההארכה לפני שיעבור חוק גיוס אפקטיבי לחרדים. גם ביטחונית, הכנסת בקיפאון.

מאחורי הקלעים פועלים בסביבת נתניהו לייצר מה שהם מכנים "הסכמה רבנית", כלומר אמירות של רבנים בעד גיוס מי שאינם לומדי תורה, כדי לתת כיסוי לחוק. זה מהלך מורכב כשהעמדה הרשמית של גדולי הרבנים בשנים האחרונות הייתה "נמות ולא נתגייס". לשנות את זה בתוך ימים זה לא פחות מניסיון לעשות מהפכה קטנה בתוך עולם התורה, ותוך לחץ פוליטי חסר תקדים.

בפועל, ההצבעה הטרומית מחר היא רק הצעד הראשון. אם תעבור, הכנסת תמשיך בתהליך פיזורה דרך שלוש קריאות. טכנית ניתן לסיים את כל שלוש הקריאות תוך 48 שעות עד שבוע, אך יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הקואליציה אופיר כץ ינסה לעכב ככל האפשר. החרדים רוצים בחירות ב-1 בספטמבר או ב-15 בספטמבר, מה שדורש פיזור לכל המאוחר ב-15 ביוני. אם הפיזור יתעכב אפילו ביומיים, הבחירות חוזרות לאוקטובר, שם נתניהו רוצה אותן ממילא. הבחירות הבאות יכולות להיות הבחירות ה-27 של ישראל, ולפי לוחות הזמנים, הן עשויות להתקיים ממש לפני סוכות.

בכירים בקואליציה טוענים שיש יתרון לדחות: מפלגות האופוזיציה יתעייפו בחודשיים קמפיין, ואילו הקואליציה תגיע רעננה אחרי פגרת קיץ. אבל גם יודעים שימי הזיכרון לטבח 7 באוקטובר יהיו תזכורת כואבת שנתניהו לא ממש רוצה שתעמוד ברקע מסע הבחירות שלו.

גולן, שיודע שלמפלגתו יש עבודה קשה לעשות כדי להישמר כגורם רלוונטי, מבין שכניסה לבחירות כאשר המחנה שסוע מהשמאל גם הוא, היא לא אסטרטגיה. הקריאה שלו היא ריאלית, אבל השאלה אם יש מי שירצה לשמוע אותה תיוותר פתוחה, כנראה, עד מחר בבוקר. הכדור כעת גם במגרש הארבעה מתנדנדים, ובמידת מה גם ברחוב החרדי עצמו, שיצטרך להחליט אם הוא מאמין שנתניהו יממש הבטחות שכבר הפר פעם אחת.

יום רביעי יבהיר לא רק אם הכנסת תפוזר, אלא גם אם האופוזיציה יכולה, ולו לרגע אחד, לשים בצד את הקמפיין ולעמוד יחד. ישראל מתקרבת לבחירות מוקדמות, עם השאלה הפתוחה אם יתקיימו בספטמבר כרצון החרדים, או שנתניהו יצליח לדחות אותן לאוקטובר.