אשת הקצין שנפל בלבנון: "התקשרתי אחרי שאמרו לי שמת - הייתי בטוחה שזה טעות"

מאות בני משפחה וחברים ליוו היום (רביעי) למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה את רס"ן במיל' איתמר ספיר, שנפל בקרב בדרום לבנון. ספיר, בן היישוב עלי, הותיר אחריו את רעייתו רואי, את בנו הפעוט מעיין בן השנה וחצי, את הוריו יהודה ורבקי, את אחיו ומשפחה גדולה.

רואי ספיר עמדה מול הקהל ובדמעות ספדה לבעלה. "אהוב שלי, התקשרתי אליך אחרי שהודיעו שאתה מת, כי הייתי בטוחה שזה לא נכון. התקשרתי אליך שוב ושוב, רציתי שתענה לי ותגיד שזו טעות". היא אמרה שלא האמינה לבשורה, וניסתה להגיע אליו בכל דרך אפשרית.

"אני מוקפת באנשים, אבל בלעדיך - אז מה זה שווה בכלל. אתה הכול בשבילי ובשבילנו. איך ממשיכים? האם ממשיכים? איתך הכול היה אפשרי", אמרה רואי. היא תיארה גם את הרגע שבו ראתה את גופתו של איתמר: "סקרתי את כל הגוף שלך. הייתי חייבת להבין, להרגיש. נישקתי אותך והיית כל כך קר, אבל כל כך יפה כמו תמיד".

רואי סיפרה על ההיכרות ביניהם, שהחלה עוד בתקופת השירות הצבאי. "התגעגענו עוד לפני לא יודעת כמה שנים, כשאני התגייסתי ואתה עוד היית מלש"ב חמוד שחושב מחשבות עמוקות. שם התאהבתי בך". היא הזכירה שיר שהפך להמנון הזוגי שלהם, ואת ההבטחה להשאיר מקום לחיבוק בחלום. "אהוב שלי, יש עוד כל כך הרבה. תכננו כל כך רחוק".

דבריה על הבן המשותף ריגשו את הנוכחים. "תודה על מעייני. פתאום מפחיד אותי כמה הוא דומה לך. הלוואי שיהיה דומה לך גם באופי. היית אבא אוהב בלי גבול". לפני כן סיפרה שמעיין, בן השנה וחצי, כבר מצביע על תמונות ואומר "זה אבא זה אמא". "היית מתלהב לראות את זה", אמרה. "זה חדש מהימים האחרונים".

רואי התייחסה גם לאופיו של איתמר כלוחם ומפקד, ולדיווחים על גבורתו בקרב האחרון. "אמרו לי שחתרת למגע, ומשום מה זה קצת הצחיק אותי, כי ברור, מה השאלה בכלל?". היא הזכירה את פעילותו לאורך המלחמה: "בהיתקלויות אתה תמיד האדם שמזהה את המחבל קודם ומצליח. אתה האדם שמפנה את מי שנפצע. זה מה שעשית בכפר עזה, בעזה ובג'נין".

בסיום ספדה גם על הבחירה המשותפת שלהם בשירות. "תמיד בחרנו לצאת ולעשות עוד קצת, לחתום עוד קבע, גם במילואים להיות בהכל". לצד הגאווה בבחירות אלה הביעה כאב: "אבל עכשיו אין לי דרך להמשיך להתמודד עם הדבר הנורא הזה". היא הוסיפה שמעולם לא דיברו על מוות או קבורה. "רק אמרנו שהייתי הורגת אותך אם יקרה לך משהו".

בסיום דבריה פנתה ישירות לבעלה: "אני מפחדת מהכל. אני מפחדת שאני חזקה מדי. איתך אני נמסה, איתך אני מוכנה להיות פגיעה כי אתה שומר עליי. נשמור על מעיין לתמיד, איש שלי. אני אמשיך לחלום עליך, בבקשה תחבק אותי חזק. אני אוהבת אותך בכל נימי ליבי ונשמתי".

איתמר ספיר התגייס ב-2019 ליחידת מגלן ושירת כמפקד פלגה ביחידה. לאחר שחרורו שירת כמפקד פלגה בגדוד המילואים של מגלן. מאיר, חבר ילדות של איתמר, אמר עליו: "הוא היה החבר הישר ביותר שאני מכיר. חבר שמח ודעתן עם משפחה נהדרת. כאשר הוא רוצה משהו, הוא ישקיע את כל כולו בשביל להשיג את מטרתו". ספיר הוא הנופל ה-63 של מועצה אזורית בנימין מאז תחילת המלחמה.