הכנסת הצביעה הערב בקריאה טרומית על החוק לפיזורה, צעד שמסמן את תחילתו הרשמית של המהלך לבחירות חדשות. זו הפעם הראשונה שהקריאה הטרומית עוברת, כשהתמיכה הנדרשת התגבשה לאחר משא ומתן פוליטי שנמשך שבועות.
קריאה טרומית היא הצעד הפורמלי הראשון בתהליך חקיקת חוק פיזור הכנסת. אישורה אינו מסיים את התהליך, אלא פותח אותו. לאחריה נדרשות עוד שלוש קריאות, ובכל אחת מהן יכול המהלך להיעצר. כלומר: מה שהתרחש הלילה הוא ירי האקדח לאוויר, לא חצייה של קו הסיום.
עם זאת, ההצבעה היא אות פוליטי ברור. כשרוב בכנסת מצביע בעד קריאה טרומית, המסר הוא שאין כבר בסיס קואליציוני מתפקד שמסוגל לנהל מדינה. זה לא הכרזה על בחירות, אבל זה גם לא בעיה לוגיסטית פנימית, זו הצהרת אמון שלילית בממשלה הקיימת.
השאלה שמעניינת עכשיו את כל הגורמים הפוליטיים היא לא אם יהיו בחירות, אלא מתי. מועד הבחירות ישפיע על מיקום המפלגות, על שאלת הרכב הרשימות, ועל הסיכויים של כל שחקן לגבש קואליציה לאחר ההצבעה. כל שבוע של עיכוב שווה מבחינה פוליטית לחלק מהשחקנים.
עד לאישור סופי בכל הקריאות, הממשלה הנוכחית ממשיכה לתפקד, והכנסת נמצאת רשמית "בעבודה", אך תשומת הלב, המשאבים ומוקד הכוח כבר עוברים לקמפיינים. ניסיון העבר מלמד שמרגע שקריאה טרומית עוברת, קשה מאוד לסגת.
ברקע עומדת שאלה שאף אחד עדיין לא עונה עליה בגלוי: מי דחף את המהלך הזה ולאמן הוא מחושב. בחירות בעיתוי מסוים יכולות לשרת צד אחד ולהנחית מכה על צד אחר, בהתאם למצב הסקרים, למצב הביטחוני ולמידת הגיבוש של כל מחנה. הקריאה הטרומית לא עברה בטעות.
בשלב זה טרם פורסמו תגובות רשמיות מפורטות מראשי הסיעות על המשמעויות הצפויות, אך צפוי שבשעות הקרובות תתחיל לינת הסיעות למסגר כל אחת את ההצבעה לטובתה שלה.
אחד הקולות הראשונים שהגיעו היה של יו"ר כחול לבן בני גנץ, שלא בזבז זמן ושלח מכתב דחוף ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה. במכתב דרש גנץ לעצור מיידית את כל תהליכי החקיקה של הקואליציה, ובפרט את חוק הגיוס, חוקי התקשורת וחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גנץ כינה את היוזמות "דורסניות ומפלגות" וביקש מאוחנה להבטיח ריסון חקיקתי עד לבחירות. הניסוח מטיל את האחריות האישית על יו"ר הכנסת - ומשאיר אותו עם כדור בידיים.
צילום: אמיר אוחנההשאלה שגנץ מציב על השולחן אינה חדשה, אבל עיתויה הפעם חד במיוחד: האם כנסת שכבר הצביעה על פיזור עצמה זכאית להמשיך ולחוקק חוקים בעלי השלכות ארוכות טווח? הקואליציה, מניסיון העבר, לא נטתה לרסן את עצמה בתקופות מעבר - ועל כך גנץ מנסה לייצר לחץ ציבורי ופוליטי עוד היום.
בהמשך ייקבע לוח הזמנים לקריאות הנוספות, ורק לאחר שלושתן ייכנס חוק הפיזור לתוקף ויוצא תאריך רשמי לבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה