בן גביר תוקף את סער: "ישראל הפסיקה להיות ילד כאפות"

שר החוץ גדעון סער יצא השבוע במתקפה פומבית וחריגה על שותפו לממשלה, שר הלאומי איתמר בן גביר. סער לא הסתפק ברמזים ולא העביר את הדברים בערוצים פנימיים. הוא אמר את זה בקול רם ובגלוי: "מופע מחפיר", "גרמת נזק", "אתה לא הפנים של ישראל".

צילום: איתמר בן גביר

העימות נדיר לא רק בחריפותו אלא במי שמנהל אותו. סער אינו פוליטיקאי שנוהג להתגלגל בבוץ הסרוגין של הרשתות החברתיות. הוא שר חוץ, האיש שאמור לייצג את ישראל מול העולם, ובחר לומר בקול ברור שבן גביר אינו ייצוג שהוא מוכן לשאת.

הביקורת של סער נגד בן גביר אינה עניין של סגנון בלבד. שר החוץ טוען שהתנהלות בן גביר גורמת נזק ממשי למדינה. בעולם הדיפלומטי שבו פועל סער, כל הצהרה של שר ממשלה, כל התגרות, כל מחאה בפני שגרירות זרה, מגיעה לשולחנות בבירות אחרות עוד לפני שהחדשות מתפרסמות בעברית. כשבן גביר פועל, סער הוא זה שנדרש לנקות אחריו.

המשפט "אתה לא הפנים של ישראל" הוא אמירה שנועדה לעקוץ. בן גביר בנה את מותג הפוליטי שלו במדויק על הדימוי הזה: הישראלי שלא מתנצל, שלא מסביר, שלא מוכן לרכון. לסגן סגל ממשיך להפוך את הדימוי הזה לנכס בקרב בסיס תומכים שמרגיש שנים שישראל מתנצלת יותר מדי. סער, בתגובתו, מנסה לפרק בדיוק את הנרטיב הזה.

בן גביר לא איחר להגיב. ביום רביעי יצא שר הביטחון הלאומי בתגובה חריפה וטען כי "מצופה משר החוץ של ישראל להבין שישראל הפסיקה להיות ילד כאפות". הביטוי מחזיר לשיח פוליטי ישן שבו ישראל מתוארת כמדינה שנוטה להיכנע ללחצים בינלאומיים במקום לפעול לפי האינטרס שלה, ומציב את סער בדיוק בתפקיד שבן גביר מתנגד לו. תגובה ממשרד החוץ לא פורסמה עד לשעת כתיבת שורות אלה.

בצמרת הקואליציה ידוע מזה זמן שהיחסים בין שני השרים רחוקים מחמימות. סער מגיע מהימין הלאומי הקלאסי, ממסורת ליכוד של שלטון ומדיניות מדינתית. בן גביר מגיע ממקום אחר לגמרי: מהתרבות הפוליטית של כח יהודי, שמושכת כוח מהקצה ומשגשגת דווקא על השסע. אלה לא רק הבדלי אופי, אלה הבדלי תפיסה לגבי מה זה להיות שר בממשלת ישראל.

הביקורת של סער מגיעה ברקע של חודשים שבהם בן גביר צבר תדמית בינלאומית מטרידה. אירועים כמו ביקוריו בהר הבית, הצהרותיו על אסירים ביטחוניים, והתנהלותו בנושאים הקשורים לעזה, יצרו שוב ושוב כותרות בעיתונות זרה שסער נאלץ להתמודד איתן בשיחות עם עמיתיו האירופים והאמריקנים.

מצד בן גביר עדיין לא הגיעה תגובה מסודרת לדברי סער. האיש יודע לנהל מריבות ציבוריות, וסביר שלא ישתוק לאורך זמן. כל תגובה שתגיע תחריף את העימות הפומבי בין שני שרים בממשלה אחת, ותשאיר את נתניהו במקום המוכר: בין שתי אבנים שכל אחת מהן לא מוכנה לנוע.

השאלה האמיתית אינה אם סער צודק בתוכן הביקורת. שאלה גדולה יותר ממנה היא: למה עכשיו, ולמה בפומבי. שר חוץ שמחליט לצאת בתקיפה כזו על שותפו לממשלה יודע שהוא מוציא את הסכסוך מהחדרים הסגורים לרחוב. לזה יש משמעות פוליטית ברורה, גם אם לא הכל נאמר בגלוי.