הקואליציה מהלת קלפים בשקט. הבוקר הוגשה רשמית מועמדותו של עורך הדין מיכאל ראביליו לתפקיד מבקר המדינה, כשגיבויה של הקואליציה מוצק: 30 חברי כנסת חתמו על המועמדות, ובהם כל ראשי הסיעות בקואליציה ללא יוצא מן הכלל.
זה לא מהלך טכני. מבקר המדינה הוא אחד מתפקידי הפיקוח החשובים במדינה, ומי שיכהן בו יוכל לחקור, לחשוף ולפרסם ממצאים על כל גוף ממשלתי. הבחירה מי ישב על הכיסא הזה היא בחירה פוליטית לכל דבר, גם אם ההליך עטוף בסממנים של מינוי מקצועי.
ראביליו, עורך דין בהכשרתו, הוגש כמועמד הקואליציה בהליך הרשמי להצגת מועמד לתפקיד, לקראת הכרעת הכנסת. פרטים נוספים על רקעו המקצועי לא נמסרו עד כה בהודעות הרשמיות, אך העובדה שכל ראשי הסיעות נתנו חתימתם מעידה על גיבוי פוליטי רחב ומתואם.
בצד השני של המתרס, האופוזיציה לא ישבה בחיבוק ידיים. לפי הדיווחים, באופוזיציה החלו לקדם לתפקיד את שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון. מה שמסתמן כאן הוא דפוס מוכר: הקואליציה מציגה מועמד "שלה", האופוזיציה מציגה "שלה", והפעם שמה האופוזיציה על שולחן דמות שיפוטית בכירה כקלף נגד.
המתכונת הזו לא חדשה. מינויים לתפקידים של מוסדות פיקוח הפכו מזמן לזירת עימות פוליטי ישיר בין הקואליציה לאופוזיציה. מי שחושב שמבקר המדינה הוא תפקיד ניטרלי שמתמנה על בסיס כישורים בלבד, מוזמן לבדוק את ההיסטוריה.
השאלה הלא נאמרת כאן היא פשוטה: מה בדיוק מחפשת כל צד? קואליציה שמציגה עורך דין מול אופוזיציה שמציגה שופט עליון לא עושה זאת במקרה. לכל צד יש חישוב לגבי מה שמבקר "שלו" יעשה ומה יחמיץ. זה לא ביקורת, זה פוליטיקה.
30 חתימות קואליציוניות הן כוח רב, ומשדרות שהמועמדות של ראביליו תגיע להצבעה עם גב פוליטי מלא. עם זאת, הכרעות מסוג זה בכנסת לא תמיד מסתיימות לפי מה שנדמה בהגשת המועמדות. לחצים, עסקות וחישובים אחרים יכולים לשנות תמונה.
ההכרעה בכנסת על זהות מבקר המדינה הבא צפויה להפוך לאחד ממוקדי העימות הבאים בין הגוש הממשלתי לאופוזיציה, בתוך רצף של מאבקים שלא מראה סימני הפוגה.
מהלך מתואם ומגובה של הקואליציה מול מועמד שיפוטי מטעם האופוזיציה - ההכרעה על מבקר המדינה הבא הולכת להיות קרב פוליטי לכל דבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה