הממשלה אישרה השבוע העברת 45 מיליון שקל מתקציבי פיתוח ההייטק, האצת המשק והמחקר והפיתוח - אל משרד המורשת. הכסף ישמש לתוכנית להצלה, שימור, פיתוח ומניעת שוד והרס של עתיקות באתרי מורשת ביהודה ושומרון. זה לא תרומה שולית - מדובר בקיצוץ ישיר מהמנועים שאמורים לייצר צמיחה כלכלית לטווח ארוך.
במקביל, הממשלה אישרה תקציב כולל של 250 מיליון שקל לשימור ופיתוח אתרי מורשת ועתיקות ביהודה ושומרון. התוכנית כוללת הקמת מרכזי מורשת ותשתיות תיירות באזור, ולפי המתוכנן - הקמת רשות מורשת שתפעל ב"גוש עציון" ותשרת גם אזורים הנמצאים תחת שליטת הרשות הפלסטינית, כלומר אזורי A ו-B.
ההחלטה התקבלה במשאל טלפוני של השרים, בפתח השנה ה-60 לשחרור חבלי הארץ, והיא מרחיבה את היקף התוכנית גם לבקעת הירדן ומדבר יהודה. במסגרתה יוקמו מרכזי מבקרים מתקדמים, מיצגים אינטראקטיביים ופעילויות חינוכיות, לצד שיתופי פעולה עם גופי אקדמיה. בנוסף, משרד התיירות יקצה עד 50 מיליון שקל נוספים בפריסה על פני השנים 2026 עד 2030 לפיתוח תשתיות תיירות, ומיליון שקל ייועד לתוכנית ייעודית למניעת הרס עתיקות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ההשקעה "משקפת חשיבות לאומית והיסטורית". המסר ברור: בעיניו, השקעה בשורשים ההיסטוריים של המדינה ביהודה ושומרון היא בעלת ערך לאומי שעולה על שיקולי צמיחה טכנולוגית מיידית. אבל שיקול הדעת הזה לא חף מביקורת.
צילום: בנימין נתניהוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עובדת במקביל על חקיקה שתקנה לישראל שליטה אזרחית על עתיקות ביהודה ושומרון ובעזה. מבקרי ההצעה טוענים כי מדובר למעשה בצעד לאיחוד לא רשמי - סיפוח בשקט, שעובר דרך ארכיאולוגיה ומורשת במקום דרך הכרזה פוליטית גלויה. הדיונים בוועדה נמשכים, וההצבעות הסופיות צפויות ביום ראשון.
מי שמבין איך עובדת הפוליטיקה הישראלית יזהה כאן דפוס מוכר: צעד שמגדיר מציאות בשטח עוד לפני שהכנסת הצביעה עליו בשלמותו. תקציב של 250 מיליון שקל, רשות שמוקמת, תשתיות שנבנות - כל אלה יוצרים עובדות שיהיה קשה לפרק גם אם הקואליציה תתחלף.
הקיצוץ מתקציבי ההייטק מעורר שאלות שנדחות בשקט לשוליים. ישראל נמצאת בתחרות גלובלית אמיתית על כוח אדם טכנולוגי, השקעות זרות ומיצוב בתחום הבינה המלאכותית. 45 מיליון שקל הם לא סכום שיהרוס את המגזר, אבל הם מנפיקים אות - מה נחשב לדחוף, מה נדחה, ולמה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר להרגיע בנוגע להשלכות על תעשיית הטכנולוגיה: "תוכנית הבינה המלאכותית לא תקוצץ אף לא בשקל אחד. קידמתי והובלתי אותה ואוודא שהתקציב עבורה ישמר במלואו". לדבריו, בעקבות ההסטה ירד התקציב הכולל לתחום מ-590 מיליון שקל ל-545 מיליון, אך מדובר בהפחתה מתוכניות עתידיות בלבד ולא בפגיעה בתקציבי פעילות קיימת. שר התיירות חיים כץ, שהוביל את ההצעה יחד עם שר המורשת, אמר כי "אזור יהודה ושומרון הוא לב ארץ אבותינו" וציין את החובה "להנגיש את מגוון החוויות העשיר למיליוני מבקרים מהארץ ומהעולם".
רשות המורשת החדשה שתוקם באזורי יהודה ושומרון תהיה גוף ישראלי שפועל מעבר לקו הירוק, גם בשטחים שעליהם מתנהלים משא ומתן מדיני כבר עשרות שנים. הרחבת הפעילות האזרחית הישראלית לאזורי A ו-B, גם אם תחת כיסוי של "שימור מורשת", תתפרש בוודאות כהעמקת הנוכחות הישראלית בשטחים.
הממשלה, כצפוי, מציגה את המהלך כאחריות היסטורית. ישראל, כך הטיעון, היא המדינה שמגנה על המורשת הארכיאולוגית של ארץ ישראל מפני שוד, הרס ובזיזה. ואכן, הפגיעה בעתיקות ביהודה ושומרון היא בעיה ממשית ומתועדת. השאלה היא לא האם לשמר - אלא מי מחליט, מי שולט, ואיזה מסר נשלח לעולם כשמוקמת רשות אזרחית ישראלית בלב השטחים.
ההצבעות הסופיות בכנסת על החקיקה שתעגן את הסדר החדש צפויות ביום ראשון, ותוצאתן תקבע עד כמה המהלך הממשלתי הופך לחוק מחייב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה