שוק השכירות בישראל סובל מכשל מבני עמוק, כך עלה בוועידת מרכז הנדל"ן שנערכה באילת בשבוע שעבר. בפאנל שעסק בשכירות ארוכת טווח, בהנחיית ערן ניצן, יו"ר הוועדה המחוזית מרכז לשעבר, השתתפו בכירים מהנדל"ן, התכנון ומשרד האוצר. המסקנה שעלתה היתה חד-משמעית: ללא שינוי עמוק במבנה התמריצים ובמדיניות הקרקע, שוק השכירות ימשיך להיתקע.
מהנדס העיר ירושלים יואב אבן תיאר את הקושי בשלב שיחות היומיום עם יזמים: "כשאני אומר ליזם להכניס דירות להשכרה, הוא עוד שנייה קופץ מהחלון". למרות זאת הוסיף כי ירושלים שואפת להגדיל את היקף הדיור להשכרה לכ-20% מהבנייה העתידית. הציטוט הזה מסכם במדויק את הפער המרכזי שעלה בדיון.
תמר צ'ין, רכזת שיכון ונדל"ן באגף התקציבים באוצר, הציגה נתונים שממחישים את גודל הבעיה: כ-870 אלף משקי בית גרים כיום בשכירות בישראל. "אנחנו לא יודעים עדיין לייצר להם פתרון שמחזיק לאורך זמן", אמרה. לדבריה, הגדלת ההיצע היא הכלי המרכזי לייצוב המחירים. מספר זה מייצג כ-30% מסך הדירות למגורים בישראל, שעומד על קצת יותר מ-3 מיליון יחידות.
עו"ד יוסי פרשקובסקי, יו"ר הדירקטוריון של פרשקובסקי, מתח ביקורת על הפער בין ההכרזות לבין השטח: "30% ממשקי הבית אמורים ללכת לשכירות, אבל שיווקים בפועל? אפס". לדבריו, ללא סבסוד קרקע משמעותי מצד המדינה, המודל לא יצליח להתממש. מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח הצטרף לביקורת ואמר: "אנחנו עדיין לא למדנו שיש דבר שנקרא דירות להשכרה". לדבריו יש צורך להסדיר את התחום כמוצר עצמאי.
ראש עיריית כפר סבא רפי סער תיאר את הלחץ הגובר על הרשויות המקומיות: "לא יכול לקחת את השטחים החומים המעטים שיש בעיר שלי ולהפוך אותם לדירות להשכרה". הוא הוסיף כי המחירים בעיר כבר איבדו פרופורציה, וציין: "דירת שלושה חדרים ב-7,000 שקל, זה לא נורמלי". מיכל ארד ממשרד הבינוי והשיכון הדגישה כי האחריות לא יכולה להישאר בידי השוק בלבד: "המדינה צריכה לבוא ולהחליט. יש לה אחריות כלפי הציבור. זה לא יקרה לבד".
בצד הציבורי, חברת "דירה להשכיר" מדווחת על יותר מ-30,000 יחידות דיור בשלבי שיווק, אכלוס והקמה, ולמעלה מ-100,000 יחידות נוספות בתכנון סטטוטורי. ב-2025 בלבד נסגרו מעל 4,600 יחידות במכרזים ברחבי הארץ. אלא שמספרים אלה עדיין רחוקים מהיעד המקורי של 150 אלף דירות שהוצב בעת הקמת החברה לפני יותר מעשור.
בינתיים, אחד האינדיקטורים הבולטים לבעיה הוא ביקוש גובר לאחסנה פרטית. לפי נתוני חברת אביה אחסנה, שמפעילה 15 מתחמים ברחבי הארץ, נרשמה עלייה של כ-20% בביקוש לאחסנה מצד אנשים שעברו לדירות קטנות יותר בשל מחירי השכירות הגבוהים. המגמה בולטת בעיקר בתל אביב, פתח תקוה וחיפה.
לצד דיוני המדיניות, גם בהגרלות "דירה בהנחה" התמונה אינה פשוטה. פרופ' אייל וינטר, שהיה שותף לעיצוב מנגנון מחיר למשתכן, מסביר שהנרשמים נוטים לטעות שיטתית. כשרבים נרשמים לאותן ערים שנראות "כדאיות" מבחינת תוחלת הזכייה, הסיכוי לזכות בהן יורד בהתאם. "הדור שלנו קיפח את הדור של הילדים שלנו", אמר וינטר, וקרא לסיוע סלקטיבי ישיר למי שצריך, במקום הנחות עקומות על הקרקע.
הדיון בוועידה הסתיים בלא פתרון מעשי ברור, אך עם קונסנזוס רחב שהמצב הנוכחי אינו בר-קיימא. בשבועות הקרובים צפויים משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון להמשיך לגבש מדיניות בנושא, כשהלחץ מהשוק הולך וגובר.
המדינה עדיין לא מצאה נוסחה שתביא יזמים ומשקיעים לתחום בקנה מידה שיוצר שינוי אמיתי בהיצע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה