אסטון וילה עשתה היסטוריה. 3-0 על פרייבורג בגמר ליגת אירופה שנערך הלילה בבשיקטאש פארק באיסטנבול, והמועדון מבירמינגהם מחזיק לראשונה בגביע אירופאי זה 12 שנה, ולראשונה בגביע מרכזי כלשהו מאז זכיית גביע הליגה ב-1996. ג'ון מקגין הרים את הגביע, יורי טילמנס ו-אמי בואנדיה נגמרו בבעיטות ספקטקולריות, ו-מורגן רוג'רס הוסיף את השלישי. הלילה הזה ייזכר לאוהדי וילה לאורך שנים.
האיש שבנה את הכול, אונאי אמרי, הפך הלילה לאיש שזכה בליגת אירופה חמש פעמים ב-12 שנה. שיא שאף מאמן אחר לא השיג. כשהגיע לוילה לפני שנים ספורות, הוא הצהיר בפומבי שהגיע כדי לזכות בגביעים. הלילה הוא קיים את ההבטחה. "אנחנו המלכים ביחד", אמר אמרי לאחר הסיום, ואיש לא יכול היה לחלוק עליו.
בשורת התקשורת שנשלח אל הציבור עוד לפני תחילת המשחק היה פרט מעניין: שוער הנבחרת, אמי מרטינס, הגיע לחימום עם אצבע קמיצית ימנית חבושה ומטופלת. הוא שיחק. הוא שמר על שער נקי. ופרייבורג, שהגיעה לפינאל כהפתעה הגדולה של הטורניר, יצאה בידיים ריקות.
מהיציע ב-Besiktas Park צפה הנסיך וויליאם, יורש כס המלוכה הבריטי ואוהד וילה ידוע. לידו, בקרוב, ישבו כ-20,000 אוהדי וילה שהגיעו לטורקיה, פי כמעט שניים מהקצאת הכרטיסים הרשמית שעמדה על 10,758 בלבד. האוהדים מצאו דרך. הם תמיד מוצאים.
טילמנס היה הראשון שפרץ. בעיטה מהמרחק שלא נתנה לשוער הגרמני סיכוי. לאחר מכן הגיע בואנדיה עם רגע מבריק משלו, ורוג'רס סגר את התיק ב-3-0. "קשה לתאר במילים", אמר רוג'רס לאחר המשחק, "עבדנו כל כך קשה על זה. נכנס להיסטוריה." טילמנס הוסיף: "נתנו הכול, עונה מצוינת, ולסיים אותה ככה זה מדהים. ניצחנו, ליגת האלופות בעונה הבאה וגם גביע."
מקגין, קפטן המועדון, ידע בדיוק מה המשחק הזה מסמל. "לפני שבע שנים המועדון היה קרוב מאוד למצב רע מאוד", אמר. "הבעלים נסאף ווס קנו אותו עם מטרה אחת: להחזיר את וילה לפרמייר ליג, ואחר כך לגרום לה להתחרות ברמות שהיא הייתה בהן בעבר." הלילה הם עשו בדיוק את זה. מקגין הצטרף לרשימה הקצרה של שחקני וילה שהרימו גביע אירופאי, לצד דניס מורטימר וקן מקנוט מהדור המנצח של 1982.
אמרי עצמו לא שכח להודות לאלה שאפשרו לו לבנות את המכונה הזו. "אני אסיר תודה לנסאף ולווס. הם תמיד תומכים. אני אסיר תודה לאוהדים ולשחקנים." ומה שכולם יזכרו: הוא לא הגיע לוילה כדי לנהל מועדון. הוא הגיע כדי לנצח.
עזרי קונסה, בן שבע שנות מועדון, התקשה להתאפק. "אני לא חושב שזה נספג עוד... שבע שנים במועדון הזה... להחזיר סילוורוור לקבוצה ולאוהדים..." הוא הפסיק לרגע, ואז הביט ישירות למצלמה: "זה בשבילכם!"
בצד הגרמני, פרייבורג מגיעה מהליגה הגרמנית בלי ציפייה לשום גמר אירופאי. היא הפתיעה לאורך הטורניר, אבל הלילה, מול קבוצה שבנויה לרמה גבוהה יותר, לא הייתה לה תשובה. וילה הצטרפה הלילה לרשימה האליטיסטית מאוד של מועדונים שהגיעו לפינאל ליגת אירופה וגם זכו. שמות כמו אלאבס, מידלסברו, פולהאם, סלטיק ורנג'רס הגיעו לגמר ויצאו בידיים ריקות. וילה לא.
המועדון כבר מתכנן את הצעד הבא. אמרי ציין שהמועדון עובד על הרחבת האצטדיון ב-10,000 מקומות נוספים, ושמרכז האימונים נמצא בתהליך הרחבה. ב-2026 וילה תשחק ליגת אלופות. אם מסתכלים על הקצב של אמרי, לא מומלץ להפחית ציפיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה