כאלף מתגיירים מכל רחבי הארץ התכנסו השבוע בירושלים לכנס ארצי שארגן מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה, תחת הכותרת "עם הנצח עם אחד". הכנס התקיים לקראת חג השבועות, ערב החג שבו נקראת מגילת רות, ונפתח בסיורים מודרכים בעיר העתיקה וביקור בכותל המערבי, לפני שהמשתתפים התכנסו לאירוע המרכזי במרכז דווידסון. מאחורי האירוע עומדים נתונים שמצביעים על מגמה ברורה: בשנת 2025 השלימו 2,610 בני אדם את תהליך הגיור, ומספר הלומדים כיום במסגרות ההכנה עומד על כ-5,910 תלמידים.
הנתונים חושפים עלייה עקבית בשנים האחרונות. בשנת 2022 סיימו את ההליך 1,087 בני אדם. בשנת 2023 עלה המספר ל-1,446, ובשנת 2024 עמד על 1,421. בשנת 2025 נרשמה קפיצה ל-1,535 שסיימו מסלול הכנה, לצד אלפים נוספים שהשלימו את ההליך המלא. במערך הגיור מציינים כי מאז 7 באוקטובר ניכרת תאוצה מיוחדת, עם אנשים שחיו שנים בישראל, שירתו בצבא, דיברו עברית - אך לא הוכרו רשמית כיהודים.
אחת מהם היא סמ"ר כ', לוחמת בת 20 בגדוד פנתר באוגדת איו"ש, שגדלה בבאר שבע להורים שעלו מפרו. בבית עשו קידוש בכל ערב שבת, ציינו את כל החגים, והמשפחה שמרה על קשר עמוק למסורת. "גדלתי כל חיי בידיעה שאני יהודייה", היא מספרת. "סבא רבא שלי ברח מהשואה והגיע לדרום אמריקה, וסבא שלי נשבע לו שיקיים את הצוואה שלו ויעלה לארץ". כשהציעו לה בצה"ל להצטרף למסלול גיור עוד לפני גיוסה, היא הייתה בטוחה שמדובר בטעות. "אמרתי להם שאין מצב. כל החיים שלי חייתי כיהודייה".
לפני כחצי שנה, במהלך שיחה עם בת דודתה, גילתה לראשונה שלפי ההלכה היא אינה מוכרת כיהודייה. "זה היה מתסכל ומטלטל", היא אומרת. "כל חיי הלכתי לבית כנסת, חייתי את היהדות, ופתאום הבנתי שלפי ההלכה אני כנראה לא יהודייה". כיום היא לומדת תורה, הלכות ותפילות מהבוקר עד הערב במסגרת קורס נתיב, מסלול הגיור הצבאי. "בשום רגע לא הרגשתי שאני לא חלק מהעם היהודי", היא אומרת. "בתודעה הזאת אני משרתת כלוחמת ועושה הכול למען המדינה שלי".
סיפור דומה, עם פרטים שונים, מספרת י', בת 27 מהמרכז, סרן במילואים פעילים שמתייצבת לשירות מאז 7 באוקטובר. היא נולדה בירושלים למשפחה שעלתה מאוקראינה ב-1995, גדלה עם אבא שחובש כיפה ומברך, וגילתה רק בגיל בת מצווה שאמה אינה יהודייה. "כל הילדות לא הרגשתי שונה", היא מספרת. "כשהגעתי לגיל בת מצווה ההורים סיפרו לי. זה יצר אצלי משבר גדול. לא הבנתי איך זה יכול להיות, כי הרגשתי כמו כולם". בבקו"ם, כשנשאלה לדתה, היא ענתה ללא היסוס. "שאלו אותי, 'כתוב שאת ללא דת, מה את רוצה לבחור - אסלאם, נצרות או יהדות?' הסתכלתי על החיילת בהלם, וברור שבחרתי יהדות".
י' בחרה בסופו של דבר לעבור גיור דרך התנועה הרפורמית ולא דרך המסלול הממלכתי, בעיקר בשל עמדותיה בנוגע לשוויון מגדרי. "אני מאמינה בשוויון מגדרי. כנשים עשינו דברים סופר משמעותיים, ומשהו שם התנגש לי", היא מסבירה. אחרי שלושה חודשי לימודים ותפילות בקהילה הרפורמית בגבעתיים, עברה בית דין וטבילה במקווה. "זה היה מוזר, אבל מרגש מאוד. משהו קסום", היא אומרת. "כל חיי הרגשתי יהודייה, רק החותמת הייתה חסרה".
גם גבריאלה דנמור, בת 32 מבת ים, יועצת עסקית, מספרת על דרך דומה. משפחתה הגיעה מרומניה, שם סבה אומץ בילדותו על ידי משפחה נוצרית אחרי שמשפחתו נספתה בשואה - אך המשיך לשמור על יהדותו גם תחת המשטר הקומוניסטי. כשעלתה המשפחה לישראל, חסרו מסמכים, והאם נרשמה כחסרת דת. "אמא שלי לא הבינה שכאן דווקא טוב להיות יהודי", מספרת גבריאלה. ההחלטה לפנות לתהליך גיור הגיעה כשרצתה לבקר בקבר סבתה. "גיליתי שסבא וסבתא דווקא נרשמו כיהודים, אבל אמא שלי ואני נשארנו רשומות כחסרות דת". עבורה, הגיור הממלכתי היה ריענון של דברים שכבר ידעה. "רציתי שיהיה כתוב בכל מקום שאני יהודייה. שזה יהיה רשמי".
בכנס עצמו דיבר גם אלכסנדר יוקלסון, בן 26, שנמצא בתחילת תהליך גיור. אמו יהודייה ואביו אינו יהודי. "השם יתברך הביא אותי, ואני מרגיש חיבור והשלמת זהות - שחזרתי הביתה", הוא אמר מול הכותל. "מצאתי שותפים למסע, שזה כל עם ישראל. אני חש הכרת תודה ענקית על זה שאני פה". לשאלה כיצד הגיע לאמונה, הוא ענה: "הבנתי שיש גבול עד כמה ההורים שלנו יכולים להיות שם בשבילנו. הבנתי שגם לאבא שלי יש אבא, ולכולנו יש אבא אחד בשמיים".
בכנס השתתפו גם הראשון לציון הרב הראשי דוד יוסף, רב הכותל שמואל רבינוביץ וראש מערך הגיור הרב יהודה עמיחי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את המשתתפים ואמר: "הגיור הממלכתי הוא משימה לאומית כבירה. הוא נוגע בלב הזהות שלנו ושל עתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית". הוא קישר את האירוע למגילת רות ואמר כי "רות, שבחרה מרצון ביהדות ואמרה לנעמי 'עמך עמי ואלוהייך אלוהיי', מסמלת את הבחירה להשתייך לעם היהודי". הרב עמיחי הוסיף: "אהבת הגר איננה רק דאגה לגר עצמו, אלא זכות וחובה של עם ישראל כלפי עתידו וזהותו".
מערך הגיור מפעיל כיום 134 כיתות פעילות בחמישה מחוזות ברחבי הארץ, בשפות עברית, רוסית, ספרדית, פורטוגלית, צרפתית, אנגלית ואמהרית. מסלול הגיור הצבאי "נתיב" כולל כיום 852 חיילים בשלבים שונים של התהליך. הרבה גליה סדן, מנהלת בית הספר לגיור בקהילת בית דניאל, מתארת את השינוי שחלה אחרי 7 באוקטובר: "הכיתות הכפילו את עצמן בתוך שבועיים. הרבה אנשים שחיו כל חייהם במדינת ישראל אמרו: אנחנו פה בשותפות גורל, ואנחנו רוצים שהמדינה תכיר בשותפות הגורל הזו".
מספר המתגיירים צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות, עם אלפי לומדים שנמצאים כעת בתהליך ומתקרבים להשלמתו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה