ממשל טראמפ הכריז ב-21 במאי 2026 על השקעה של 2 מיליארד דולר בתשע חברות מחשוב קוונטי, במהלך שמגיע מחוק השבבים והמדע מ-2022. הכסף יחולק כמענקים, אך בניגוד למענקים רגילים, הממשל ידרוש בתמורה החזקת מיעוט בכל אחת מהחברות. המניות של חברות הסקטור זינקו בחדות בטרום המסחר בוול סטריט, עם עליות של בין 5% ל-25%.
השם המרכזי במהלך הוא IBM, שתקבל כמיליארד דולר מסך ההשקעה. בתמורה, IBM תקים חברה עצמאית חדשה בשם Anderon, שמשרד המסחר יזרים אליה מיליארד דולר נוסף. כלומר, Anderon תקום עם הון עצמי של שני מיליארד דולר. IBM תוסיף לחברה החדשה קניין רוחני, נכסים וכוח אדם מיומן. המטה של Anderon יהיה באולבני, ניו יורק, והיא תפעל כמפעל ייצור מתקדם לפרוסות סיליקון קוונטיות בקוטר 300 מילימטר. לפי IBM, הסקטור הקוונטי צפוי לייצר ערך כלכלי של עד 850 מיליארד דולר עד שנת 2040. מניית IBM קפצה ביותר מ-6% בטרום המסחר, ומסחר האופציות בה הגיע לכמעט 200,000 חוזים, פי 15 מהממוצע היומי ב-30 הימים האחרונים.
מלבד IBM, גם חברות קטנות יותר בסקטור צפויות ליהנות מהחבילה. GlobalFoundries תקבל 375 מיליון דולר. D-Wave, Rigetti ו-Infleqtion צפויות לקבל 100 מיליון דולר כל אחת, כמו גם הסטארטאפים Atom Computing, PsiQuantum וקוונטיניום. הסטארטאפ Diraq יקבל 38 מיליון דולר. במקרה של D-Wave, המבנה שונה במקצת: החברה תנפיק למשרד המסחר מניות רגילות בשווי 100 מיליון דולר, מה שהופך את הממשל לבעלת מניות ישירה בה.
הזינוקים בטרום המסחר היו חדים. Infleqtion עלתה בכ-25%, D-Wave Quantum קפצה בכ-17%, Rigetti Computing זינקה בכ-15%, GlobalFoundries עלתה בכ-13%, IonQ עלתה בכ-8% ו-Quantum Computing הוסיפה כ-10%. Rigetti ו-D-Wave כבר חתמו על מכתבי כוונות לקבלת המימון במסגרת חוק השבבים, ולכן ההכרזה לא הייתה מפתיעה לחלוטין, אך היקפה הרשמי עורר התלהבות בשווקים.
שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק הגיב להכרזה ואמר כי "ממשל טראמפ מוביל את העולם לעידן חדש של חדשנות אמריקאית". לוטניק נדרש גם לביקורת מאנליסטים שטענו כי הסקטור הקוונטי מסוכן מדי להשקעות הון ממשלתיות מסוג זה. הוא דחה את הטענות ואמר כי העסקאות תוכננו כך שמשלמי המסים ירוויחו בסופו של דבר, בדומה למודל שבו הממשל רכש לפני כשנה כ-10% מאינטל כחלק ממאמצי הגדלת ייצור השבבים בארה"ב.
מחשוב קוונטי שונה ממחשוב רגיל בכך שהוא מסוגל לעבד כמויות עצומות של אפשרויות בו-זמנית, תוך שימוש בתכונות פיזיקליות של חלקיקים קטנים. הפוטנציאל כולל פתרון בעיות בהצפנה, סימולציות כימיות, פיתוח תרופות, פיננסים וביטחון לאומי. אלא שהטכנולוגיה עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים יחסית: מרבית החברות בסקטור עדיין מפסידות כסף, ההכנסות נמוכות, והמחשבים הקוונטיים דורשים קירור לטמפרטורות קיצוניות ומתמודדים עם שגיאות רבות בפעולתם. שימוש המוני בטכנולוגיה זו עדיין נמצא שנים רבות קדימה.
הרקע הגיאופוליטי מסביר חלק גדול מהמניע האמריקאי. סין משקיעה סכומי עתק במחשוב קוונטי, ומדינה שתשלוט בתשתיות הקוונטיות תזכה ביתרון אסטרטגי משמעותי. ממשל טראמפ אינו רוצה להשאיר פיתוח זה בידי השוק הפרטי בלבד, ומהלך זה מציב את קוונטום לצד שבבים ובינה מלאכותית כאינטרסים לאומיים מוגדרים. ההשוואה ל-AI אינה מקרית: בתחום הבינה המלאכותית הכסף כבר זורם בהיקפים עצומים כיום. בקוונטום, הכסף מגיע בעיקר מתוך פחד לפספס את המהפכה הבאה.
לגבי IBM ספציפית, ההכרזה היא הזדמנות מחודשת. המניה ירדה בכ-30% מאז נובמבר, וההשקעה הממשלתית מספקת לה חותמת לאומית. עם זאת, שאלות בסיסיות נותרות פתוחות: לא כל חברה שתקבל מענק תהפוך למובילת שוק, ו-100 מיליון דולר, שהם סכום משמעותי לחברה קטנה, יכולים להיעלם מהר בתוך מעבדות, ציוד ופיתוח. בנוסף, כניסת הממשל כבעלת מניות עלולה לדלל בעלי מניות קיימים ולהכניס מעורבות ממשלתית לחברות שעדיין בשלב רגיש של פיתוח.
השלב הבא יהיה הקמת Anderon בפועל ותחילת גיוס כוח האדם באולבני. משרד המסחר לא פירסם עד כה פרטים לגבי הגודל המדויק של החזקות המיעוט שיקבל בכל חברה, ומשקיעים ואנליסטים צפויים לעקוב מקרוב אחר הפרטים הללו ברגע שיתפרסמו. המחיר האמיתי של ההכרזה, לחברות ולמשלמי המסים כאחד, יתברר רק כשהטכנולוגיה תעבור מהמעבדה אל השוק.
ממשל טראמפ ממסד את הקוונטום כאינטרס לאומי, אך ההוכחה האמיתית תגיע רק כשהחברות יצליחו להמיר מדע למוצרים ולהכנסות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה